בעניין : עזבון המנוח XXX ז"ל (המנוח)
- בבקשה שבפני עותר ב"כ המבקשת להתיר למבקשת לעיין ולצלם מסמכים מתוך התיקים שהתנהלו בעבר בין המנוח ובין גרושתו, המשיבה 1 (להלן: "המשיבה 1").
יוער כי המשיבה 1 אינה צד להליך העיקרי, שעניינו התנגדות למתן צו קיום צוואה, אך בהחלטתי מיום 27.10.2016 נתבקשה תגובתה לבקשה דנן, שכן היתה צד להליכים בתיקים, אשר ביחס אליהם נתבקש עיון.
- עפ"י הנטען בבקשה, בין המנוח ובין המשיבה 1 התנהלו לאורך השנים הליכים משפטיים בבית משפט זה, כאשר במסגרת ניהול ההליכים הונחו בתיקי בית המשפט כתבי בי דין ותסקירים שונים, בהם פורטו עניינים הקשורים למארג המשפחתי וליחסים הפנים משפחתיים בין המנוח ובין ילדיו- המשיבים 2-5, אשר הינם המתנגדים למתן צו קיום הצוואה (להלן: "המתנגדים").
כן נטען בבקשה כי בתצהירי עדות הראשית, אשר הניחו המתנגדים והמשיבה 1 בתיק בית המשפט עולה תמונה בדבר יחסים "כמעט אוטופיים" בין המנוח ובין המתנגדים, בעוד שמתוך ההליכים שהתנהלו בין המנוח ובין המשיבה 1 עולה תמונה של יחסי שנאה.
לטענת המבקשת, עיון בתיקים האמורים עשוי לשפוך אור על שאלת מערכת היחסים בין המנוח ובין המתנגדים ובשאלת המניע של המנוח להדיר את המתנגדים מעיזבונו, ובאופן שיאפשר לבית המשפט ללמוד אודות רצונו של המנוח כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו מיום 21.10.2014 אותה היא מבקשת לקיים.
- המשיבים מתנגדים לבקשה.
לטענת המתנגדים- משיבים 2-5 , הם אינם קשורים לסכסוך שהיה בין הוריהם ואף לא היו מעורבים בו ויש לשמור על פרטיותה של המשיבה 1, כאשר המשיבה 1 הודיעה בעצמה כי מתנגדת לקבלת חומר או לעיון במסמכים מתיקי בית המשפט הקשורים לסכסוך שבינה לבין אביהם של המתנגדים.
לטענת המשיבה 1, עיון במסמכים האמורים אף אינו יכול לקדם את ההליך שבתיק זה.
מוסיפים וטוענים המשיבים כי לא ניתן לבקש בבית המשפט לענייני משפחה צו גילוי מסמכים עפ"י תקנה 112 לתקנות סד"א או צו גילוי מסמך ספציפי עפ"י תקנה 113 לתקנות או לדרוש עיון במסמכים עפ"י תקנות 114 ו-117 לתקנות.
עוד טוענים המשיבים כי באם ברצון המבקשת לבחון את הקשר בין המתנגדים ובין המנוח, פתוחה הדרך בפניה לחקור את המתנגדים על תצהיריהם או לזמן עדים אשר יפריכו טענות המתנגדים בדבר טענתם בעניין מערכת היחסים בין המתנגדים ובין אביהם.
- יאמר כבר בראשית החלטתי כי הבקשה שבפני מעלה סוגיה חשובה ועקרונית בכל הקשור לאיזון הראוי בין ערכים חשובים שיכול ויתנגשו זה בזה במהלך ניהול תובענה .
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי מקום להיעתר לסעד המבוקש מהנימוקים שיפורטו להלן.
- כב' השופטת א' פרוקצ'יה ברעא 2235/04 (בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי, פ''ד סא(2) 634 ) התייחסה לעיקרון גילוי האמת ולהתנגשות בין עיקרון זה ובין ערכים ואינטרסים נוגדים:
"גילוי האמת במשפט משרת את אינטרס הפרט המתדיין להביא את צדקתו לאור. בה בעת, הוא משרת אינטרס ציבורי כללי, להבטיח חיי חברה תקינים וצודקים [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פד"י מט(4) 54, 61. להלן: פרשת אזולאי]. הגשמת עיקרון גילוי האמת ועשיית צדק מחייבת יישומו של עיקרון הגילוי והחשיפה של כל חומר, מסמכים ונתונים הצריכים לעניין העומד במחלוקת. לפיכך, ערך גילוי האמת ועיקרון הגילוי והחשיפה של חומר רלבנטי הנדרש לצורך כך הם הכלל במשפט....
חרף עוצמתו של ערך גילוי האמת בהליך השיפוטי, אין הוא ערך מוחלט. לצדו עומדים ערכים ואינטרסים נוגדים שהמשפט מייחס להם משקל. על ערכים נוגדים אלה, נימנים ערכים שנועדו להגן על זכויות שונות של הפרט, ובעיקר, הגנה על האוטונומיה האישית שלו בהקשרים שונים....".
עולה, אם כן, כי ערך גילוי האמת בהליך המשפטי איננו ערך מוחלט, וכמוהו גם ערך קיום רצון המנוח, אשר הפסיקה העניקה לו מעמד בכורה בתיקי עיזבונות ( ראה לעניין חשיבות ערך קיום רצון המנוח: ע"א 724/87 כלפה נ' גולד, פ"ד מח(1) 22, 28).
- אולם גם ערך השמירה על הפרטיות, לו טוענת משיבה 1, אינו ערך מוחלט בשיטת המשפט שלנו ( ראה לעניין זה: כב' השופטת פרוקצ'ה בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית מיום 20.6.2005, בג"ץ 3816/90 גילת נ' שר המשטרה פ"ד מה(3) 414).
- סבורני כי, בנסיבות העניין דנן, באיזון הנכון והראוי שבין עיקרון גילוי האמת, ובכלל זה התחקות אחר רצון המנוח, ובין עיקרון ההגנה על פרטיותה של המשיבה 1, עיקרון גילוי האמת וקיום רצון המנוח גובר, ואבהיר.
עסקינן בהתנגדות למתן צו קיום צוואה, כאשר עפ"י הצוואה, הדיר המנוח את ילדיו מעיזבונו.
בכתב ההתנגדות טוענים המשיבים, בין היתר, לקיומה של השפעה בלתי הוגנת.
בתצהירי העדות הראשית שהגישו המשיבים , מתואר קשר רציף ועקבי עם המנוח, תוך שהמשיבים מכחישים מערכת יחסים עכורה ביניהם.
- על כן, ועל מנת לבחון את אומד דעתו של המנוח, והאם הצוואה אותה עותרת המבקשת לקיים עולה בקנה אחד עם " סיפור חייו " של המנוח אם לאו, אין מנוס אלא לברר את מערכת היחסים שהתנהלה בין המנוח ובין המתנגדים.
בירור זה , אודות מערכת יחסיו של המנוח עם ילדיו והתחקות אחר " סיפור חייו", יכול ויעשה גם מתוך הליכים משפטיים שהתקיימו בעבר בין המנוח לבין משיבה 1, וכאשר נהיר וברור כי העיון בהליכים הקודמים, הינו לצורך ההליך המשפטי הנוכחי בלבד, וכאשר הליך זה מתנהל גם הוא בדלתיים סגורות ואינו חשוף לעיני כלל הציבור.
- יתרה מזו, טענת המשיבים ( לרבות משיבה 1 אשר הגישה את ההתנגדות בשם הקטין -משיב 5 ) כי הצוואה אינה עולה בקנה אחד עם רצונו של המנוח נוכח יחסיו התקינים עם ילדיו, היא זו אשר יש בה כדי להכשיר את הבקשה שבפני. שכן , גם לשיטת המשיבים, לרבות משיבה 1, על בית המשפט לקיים את רצון המנוח ולהתחקות אחר רצונו.
משקיום רצון המנוח עומד לנגד עיני המבקשת והמשיבים ( לרבות משיבה 1 ) , ובוודאי בפני בית המשפט, זכותה של המשיבה 1 לשמור על פרטיותה ( זכות שאינה מוחלטת ) יכול ותיסוג במידה הנדרשת והמידתית בפני הערך החשוב של קיום רצון המנוח.
- לעניין הצורך של בית המשפט לבחון כל ראייה העשויה להצביע על אומד דעתו של המצווה
יפים הם דבריה של כב' השופטת לוין ברמ"ש 42303-10-15 מיום 27/1/16 :
"כאשר מועלות טענות כנגד תוקפה המהותי של הצוואה, מחויב בית המשפט לבחון ולהכריע בטענות אלה, ובכלל זה טענה בדבר השפעה בלתי הוגנת, המביאה לבטלות הצוואה. חוק הירושה אינו מורה כי כל צוואה העומדת בדרישות הצורניות תקוים, אלא במקרים מסוימים מורה על בדיקה מהותית.
במצב דברים זה, על בית המשפט לבחון את מכלול הנסיבות של עריכת הצוואה והטעמים לעשייתה. על בית המשפט לבחון כל ראיה שעשויה לשפוך אור, ולו באופן עקיף, על הלך רוחו ואומד דעתו של המצווה בעת עריכת הצוואה. עליו לברר האם הצוואה משקפת את רצון המצווה או את רצונו של הזולת.
בחינה זו מעוררת קשיים ראייתיים מיוחדים, מעבר לקושי הרגיל שטמון בכל ניסיון לגלות את האמת."
- אופן הפעלת פומביות הדיון בבית המשפט לענייני משפחה נקבעה בסעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט הקובע כי:
"על אף הוראות סעיף 68(א) –
(1) עניני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, התשט"ו-1956, ולפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 - יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי;"
מסעיף זה עולה כי, על אף שההליך בית המשפט לענייני משפחה מתנהל בדלתיים סגורות, עדיין מוקנה לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מהתנהלות זו ו"לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי", תוך שקילת הערכים המתנגשים המובאים בפניו (ר' בעניין זה גם: רע"א 3007/02 יואב יצחק נ' ארנון מוזס פ"ד נ"ו(6)592 וכן כב' השופטת שביט פינקלשטיין בתמ"ש (ת"א) 39826-12-15 עיתון "כלכליסט" נ' אופיר בן אליעזר מיום 29.6.2016).
מכך ניתן ללמוד, בבחינת קל וחומר, כי לבית המשפט לענייני משפחה נתון שיקול דעת להתיר עיון בתיקים המתנהלים בפניו "בדלתיים סגורות", ביחוד כאשר הדבר נדרש לצורך בירור הליך נוסף בפניו, המתנהל אף הוא "בדלתיים סגורות", ובכפוף לאיזון בין הערכים והאינטרסים המתנגשים, כמפורט להלן.
- לא מצאתי אף לקבל טענתם של המשיבים לפיה בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך ליתן צו העוסק בגילוי ו/או עיון במסמכים, יש מקום להפנות בעניין זה לדבריה של כב' השופטת ברק-ארז בעמ 4738/13 (פלוני נ' פלונית מיום 3.9.2013), אשר נתנה דעתה לשאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה ליתן צו גילוי מסמכים ולשאלת השיקולים שעל בית המשפט לשקול בעת הפעלת סמכותו זו:
"כאשר בית המשפט לענייני משפחה נדרש לפעול בגדרה של סמכות זו עליו לשקול, בכל מקרה ומקרה, האם ההליך של גילוי מסמכים אכן דרוש בנסיבות העניין, כמו גם את האיזון הנכון בין הצרכים הדיוניים לבין זכותם של בעלי הדין לפרטיות, כמקובל במתן הוראה מסוג זה (ראו גם: גורן, בעמ' 217-200), וכמובן בשים לב לאופיו האישי של הסכסוך. אולם, מבלי להקל ראש בחשיבותה של הזכות לפרטיות, לא ניתן מטעם זה לשלול באופן מוחלט את הליך הגילוי, אשר עליו יורה בית המשפט בהתאם לכללים המקובלים בעניין זה, היינו שעל הפגיעה בפרטיות להיעשות באופן מידתי לצרכיו של ההליך המשפטי. לכך יש להוסיף, כי ממילא הדיון בבתי המשפט לענייני משפחה נערך בדלתיים סגורות, והמסמכים אינם נחשפים לציבור הרחב כי אם רק לצד שכנגד ולבית המשפט עצמו, דבר שיש בו לצמצם את עוצמתה של הפגיעה בפרטיות (ראו והשוו: בע"מ 3542/04, בפסקה 15; בע"מ 8339/06, בפסקה ז)" (ר': פסקה 30 לפסה"ד).
- יחד עם זאת, תוך בחינת זכותה לפרטיות של המשיבה 1 ותוך עריכת האיזון הנדרש בין השיקולים השונים המפורטים לעיל, וכדי שהפגיעה בפרטיותה של משיבה 1 תהא מידתית ולצורך ההליך שבפני , אני מוצא לצמצם את זכות העיון, כך שזו תינתן ביחס לתיקים, אשר התנהלו בין המנוח ובין המשיבה 1, העוסקים בצווי הגנה ו/או במשמורת הילדים והסדרי הראייה בלבד.
שכן, לצורך בחינת מערכת היחסים בין המנוח ובין המתנגדים, אין מקום לחשוף את ההליכים הרכושיים והממוניים שהתנהלו בין המנוח ובין המשיבה 1.
- אשר על כן ולאור האמור לעיל, אני מתיר למבקשת עיון וצילום בתיקים שהתנהלו בבית משפט זה בין המנוח ובין המשיבה 1, העוסקים בצווי הגנה ובתובענות הקשורות במשמורת הילדים ובהסדרי הראייה.
המשיבים 2-5 יישאו בהוצאות המבקשת בגין בקשה זו בסך של 1,000 ₪.
הנני מתיר פרסום החלטתי זו ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.
המזכירות תשגר החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, ח' חשוון תשע"ז, 09 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.