אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ר.ק. אוראל ארועים בע"מ נ' נטו מלינדה סחר בע"מ ואח'

ר.ק. אוראל ארועים בע"מ נ' נטו מלינדה סחר בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 12/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
37203-02-11
04/01/2012
בפני השופט:
ריבה ניב

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים (הנתבע 2)
הנתבע:
1. נטו מלינדה סחר בע"מ (נתבעת 1
2. משיבה פורמאלית)
3. ר.ק. אוראל ארועים בע"מ (התובעת
4. המשיבה )

החלטה

לפני בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה.

1.        התביעה שלפני הוגשה בסכום של 2,000,000 ₪. התובעת, אשר עסקה בעת הרלבנטית לתביעה בעסקי אספקת מזון טענה בכתב התביעה כי קיבלה בשר מקולקל מהנתבעת 1 וכי עשתה שימוש בבשר זה, סיפקה מזון מקולקל והפסידה, עקב כך את לקוחתה העיקרית. לגרסתה, חרף הנזק הגדול שנגרם לה, ביקשה להציע את שירותיה במכרז שפירסמה אותה לקוחה בשנה שלאחר מכן, אלא שהמשיב, בנק הפועלים, סירב להוציא לה ערבות בנקאית במועד – בכך גרם לשיטתה להפסד במכרז להספקת בשר בשנת 2008.

2.המשיבה הפורמאלית (הנתבעת 1) ביקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסכום שלא יפחת מ – 200,000 ₪ (10% מסכום התביעה) במזומן או בדרך של מתן ערבות בנקאית, להבטחת תשלום הוצאותיה בתובענה זו. ביום 24/11/11 נעניתי חלקית לבקשה בכך שקבעתי כי גובה סכום הערובה להבטחת הוצאותיה יעמוד על סך 100,000 ₪. עוד קבעתי כי הסכום המזומן או ערבות בנקאית בסכום זהה יופקד עד ליום 30/12/11 בקופת בית המשפט (ר' החלטה מנומקת מיום 24/11/11). משחלף המועד להפקדת הערובה, המשיבה הפורמאלית כאן, ביקשה לדחות את התביעה עקב אי ההפקדה. ביום 2/1/12 נתתי החלטתי לפיה ניתנה לתובעת ארכה להפקדה עד ליום 5/1/12.

3.לאחר שניתנה החלטתי בה הוריתי על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבה הפורמאלית, הגיש גם הבנק, המבקש כאן, בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה. המבקש טען כי המשיבה הינה חברה בע"מ וכי הפסיקה את פעילותה. עוד טען כי סכום התביעה גבוה פי 3.5 מהסכום הנקוב בחוו"ד מומחה התובעת ועל כן אינו מבוסס. לשיטתו, אין קשר בין אירוע הנפקת הערבות הבנקאית לבין זכייה או אי זכייה במכרז בנסיבות המקרה שלפני, עוד טען כי לחלופין כי לתובעת אשם תורם וכי לא פעלה להקטנת נזקיה. לטענתו קיים חשש כי למשיבה לא יהיו האמצעים הכספיים לשלם הוצאות המשפט בתביעה- אם תידחה התביעה וכי אין לנקוט במדיניות שונה לגביו.

4.ביום 7/12/11 נתתי החלטתי בה קבעתי: "המשיבה רשאית להגיב על בקשה זו תוך 21 יום. בהעדר תגובה, תיחשב תגובתה לבקשה הזהה שהוגשה ע"י נתבעת אחרת, כתגובה גם לבקשה זו". התובעת לא הגישה תגובה לבקשה ומשחלף המועד להגשת התגובה ביקש המבקש כי תינתן החלטה בבקשה.

5.לנוכח החלטתי מיום 7/12/11 ולנוכח אי הגשת תגובה אחרת בפועל, אזכיר בתמצית כי בתגובה האחרת המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה, אין די בעובדה שמדובר בחב' בע"מ על מנת לחייבה בהפקדת ערובה. עוד טענה כי הוכיחה שביכולתה לשלם הוצאות. גם באשר לגובה סכום הערובה טענה המשיבה כי בדרך כלל אין פוסקים 10% מסכום התביעה - אלא פחות. בהחלטתי כזכור לא קבלתי את טענתה לפיה לכאורה הוכיחה יכולתה הכלכלית. יוער עוד כי בתגובתה האחרת טענה התובעת טענות נוספות כלפי המבקשת שם, שלכאורה לא רק שאינן מתאימות לתגובה כאן, אלא שאף עשויות לתמוך בטענת ניתוק קשר סיבתי לגבי המבקש כאן. על כך, בהמשך הדיון.

6.       דיון

בס' 353א לחוק החברות נקבע: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

7.       "סעיף 353א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה ויזכה בדין: (א) מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת. (ב) (ג) (ד) הדבר ייעשה לבקשת הנתבע. אלא אם כן (ה) סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה. או (ו) אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע." (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) (פורסם בנבו)).

8.       עקרונות הבדיקה הינם כדלקמן:" ...על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, ...משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, " (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) (פורסם בנבו)).

9.    מכאן, לענייננו. בהחלטתי הקודמת מיום 24/11/11 קבעתי כי:

"א. המשיבה לא הוכיחה את יכולתה הכלכלית לשאת בהוצאות המבקשת אם תזכה בדין.

החברה היא חברה בע"מ. המשיבה הגישה עם תגובתה תצהירה של הגב' קרויטורו רבקה. האחרונה הצהירה כי הינה בעלת המניות והמנהלת של המשיבה. התצהיר הינו העתק כמעט מדוייק של תגובת המשיבה לבקשה. בתצהיר ובתגובה נכתב בין היתר:

"בענייננו, התובעת הוכיחה גם הוכיחה, לרבות בהתנהגותה הלכה למעשה, את יכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

לא ברור מהיכן מוסקת מסקנת המשיבה והמצהירה מטעמה כי "התובעת הוכיחה גם הוכיחה" את יכולתה לשלם. האם הכוונה לציטוט החלקים מכתב התביעה? (ס' 20, 22, 25, 32 לכתב התביעה שצוטטו בס' 5 לתגובה?) ככל שמכך מבקשת המשיבה כי בית המשפט יסיק בדבר יכולתה הכלכלית, לא שוכנעתי כי יש בטענה לפיה נשאה בעבר בעלויותיה והפקידה ערבות בנקאית בסך 70,000 ₪ לשם השתתפות במכרז בנובמבר 2008 - בכדי להעיד דבר או חצי דבר על יכולתה הכלכלית כיום. אם לא לכך התכוונה המשיבה בטענתה כי הוכיחה יכולתה הכלכלית, לא מצאתי בתגובתה הוכחה אחרת. בס' 38 לתצהיר נכתב: : "לאור חוסר הוודאות לגבי האפשרות להמשך פעילותה של התובעת במסגרת מפעל ההזנה, נאלצה התובעת להפסיק את פעילותה, וזאת בחודש ינואר 2009" [ההדגשה במקור]. הדברים תומכים בעמדת המבקשת לגבי חוסר היכולת הכלכלית של המשיבה".

באשר לשאלה השניה שיש לשאול הנני קובעת כי:

ב.נסיבות העניין מצדיקות חיוב במתן ערובה.

כאמור, המשיבה לא הגישה תשובה אחרת לבקשה שתראה מדוע נסיבות העניין מצדיקות שלא לחייב בהפקדת ערובה. ואולם מעיון בתשובתה ובכתבי הטענות עולה כי לשיטתה, המשיבה הפורמאלית סיפקה לה בשר מקולקל וגרמה בכך להפסקת ההתקשרות בינה לבין לקוחתה העיקרית ובכך גרמה להפסד רווחים עצום כמפורט בחוו"ד המומחה, לרבות אובדן רווחים עתידיים. עוד טענה כי גם לאחר הפסקת ההתקשרות מול הלקוחה, המשיכה לשאת בעלויותיה על מנת לחזור לשגרת עבודתה לאחר שתגיש שוב מועמדות לזכייה במכרז מולה. לשיטת המשיבה, סיכויי התביעה גבוהים. הנימוק שנכתב בתגובה לבקשה אחרת, פועל דווקא לרעת המשיבה בבקשה דנא, שכן, גם אם נגרם הנזק בעקבות הבשר המקולקל, אזי לכאורה אין קשר סיבתי בין אירוע הנפקת הערבות הבנקאית לבין הנזק, ככל שנגרם כזה, למשיבה.

בנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון לסטות מהכלל ואין מקום לפטור את המשיבה מההפקדה המבוקשת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ