אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ר-צ פלסטק בע"מ ואח' נ' איפראימוב פאולינה

ר-צ פלסטק בע"מ ואח' נ' איפראימוב פאולינה

תאריך פרסום : 15/05/2017 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים כבית משפט גבוה לצדק
132-15
05/04/2017
בפני הרכב השופטים:
1. א' חיות
2. ח' מלצר
3. ד' ברק-ארז


- נגד -
העותרים:
1. ר-צ פלסטק בע"מ
2. נובה תעשיות פלסטיק
3. שמואל פיטשון

עו"ד ד"ר יוסי כהן
עו"ד אוהד מחרז
עו"ד איתן שור
עו"ד רן רייכמן
המשיבים:
1. איפראימוב פאולינה
2. גבריאלוב אנגלה
3. ארונוב אנג'ליקה
4. נקרסוב מרינה
5. בית הדין הארצי לעבודה

עו"ד גיא אבני בשם המשיבים 1-4
פסק דין
 

 

השופטת א' חיות:

 

           זוהי עתירה המכוונת נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אשר קיבל ערעור של המשיבות על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע והורה על הרמת מסך ההתאגדות בין העותרת 1 לעותרים 2 ו-3.

 

 

תמצית הרקע העובדתי

 

  1. העותרת 1 הינה חברה אשר עסקה עד לשלהי שנת 2008 בייצור מוצרי פלסטיק במפעל בעיר שדרות (להלן: החברה). ביום 27.11.2008 שלח מנכ"ל החברה מכתב לכל אחת מן המשיבות, פועלות ייצור בחברה, ובו הודיע לה על הפסקת עבודתה בחברה החל מיום 30.11.2008 "עקב מציאת מוצרים שיוצרו בר.צ. פלסט בארונך האישי, מוצרים אשר אינם שייכים לך ולא היו אמורים להימצא בארונך האישי. על ממצאים אלה הוגשו על ידי ר.צ. פלסט תלונה במשטרה". ביום 30.11.2008 פוטרו המשיבות מעבודתן מבלי ששולמו להן פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת. המשיבות הגישו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע שבה הכחישו את הגניבה הנטענת ותבעו את זכויותיהן בגין תקופת עבודתן וסיומה. המשיבות הוסיפו וטענו כי העותר 3 (להלן: פיטשון) הקים את העותרת 2 (להלן: נובה) בחודש דצמבר 2008 על מנת להתחמק מתשלום חובות לעובדי החברה ולנושיה וכי נובה פועלת ממפעל החברה, עם אותן מכונות ועובדים ומשרתת את אותם לקוחות. נוכח התנהלותו של פיטשון, כך נטען, יש חשש ממשי שלא ניתן יהיה להיפרע מן החברה ועל כן יש לראות בפיטשון כאחראי לחובותיה הישירים כלפיהן וכן יש להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לנובה ולפיטשון ולחייבם בכל חוב שייפסק נגד החברה. פיטשון ונובה טענו מצדם להיעדר יריבות עם המשיבות ואילו החברה טענה כי היא זכאית לקבל מכל אחת מהמשיבות פיצוי בסך של 80,000 דולר בשל הנזק שנגרם לה כתוצאה מהגניבה והפגיעה בשמה הטוב.

 

  1. בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע קיבל את תביעתן של המשיבות בחלקה וקבע כי מן הראיות שהוצגו בפניו עולה כי ביום 12.11.2008 נמצאו בתאיהן האישיים של המשיבות מגשי אוכל, אך בניגוד לטענת החברה לא מדובר במעשה גניבה אלא במגשי אוכל פגומים אשר שימשו את המשיבות לאכילה בתחומי המפעל. על כן, כך נקבע, לא היה מקום לפטר את המשיבות תוך שלילת פיצויי פיטורין. בית הדין הוסיף ופסק למשיבות תשלומים שונים (תמורת הודעה מוקדמת, דמי חגים, פיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל והפרשי שכר משמרת לילה) ודחה את טענת הקיזוז שהעלתה החברה, בציינו כי משנקבע כי המשיבות לא גנבו מהחברה דבר נשמט הבסיס מתחת לטענת הקיזוז שהעלתה. אשר לטענת המשיבות כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לנובה ופיטשון, קבע בית הדין כי לא הוכח בפניו התנאי המקדמי והיסודי לצורך הרמת מסך והוא כי החברה אינה בעלת יכולת כלכלית לפרוע את חובותיה. עוד קבע בית הדין האזורי בהקשר זה כי המשיבות לא הוכיחו שהחברה העבירה את נכסיה לנובה על מנת להימנע מתשלום חובות.

 

  1. על פסק דינו של בית הדין האזורי הגישו המשיבות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה שהתמקד בקביעה לפיה אין להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לנובה ולפיטשון. המשיבות טענו כי החברה נותרה ללא לקוחות או עובדים והעבירה את כל נכסיה לנובה ללא תמורה ואילו העותרים טענו מצידם כי אין עילה להרמת מסך ההתאגדות שכן נובה לא הוקמה במטרה להבריח נכסים. במהלך הדיון בערעור טען ב"כ העותרים כי נכון לאותו המועד אין ביכולתה של החברה לפרוע את חובה לפי פסק הדין וכי קיימים פסקי דין נוספים בהם חויבה לשלם כספים לעובדים.

 

  1. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורן של המשיבות והורה על הרמת מסך ההתאגדות בין החברה לנובה ופיטשון. בית הדין קבע כי במשפט העבודה ניתן מעמד מיוחד לעובדי החברה כנושים לצורך בחינת ההצדקה להרמת מסך ובלשונו - "מדובר בנושה מסוג מיוחד אשר החברה נושאת כלפיו באחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת, מכוח חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי עבודה". בית הדין הוסיף וקבע כי כאשר נעשה מהלך לריקון חברה מנכסיה והעברתם לעסק הממשיך את פעילותה, גם אם חלקית, קמה הצדקה להרמת מסך ההתאגדות וזאת, בין היתר, מכוח חובתם של המעסיקים לנהוג בתום לב ובהגינות. לגופם של דברים, קבע בית הדין כי במקרה דנן "נכון וצודק" להרים את המסך ולחייב את נובה ופיטשון בחיובי החברה לפי פסק הדין שכן בחינה מדוקדקת של חומר הראיות מלמדת כי החברה רוקנה למעשה את כל נכסיה, המכונות והמלאי, הפסיקה לייצר והעבירה את נכסיה לנובה, לרבות המכונות, המלאי והמוניטין. עוד נקבע כי עובדי החברה פוטרו, מנכ"ל החברה ומזכירתה הראשית עברו לתפקידים מקבילים בנובה ולקוחות החברה הפכו ללקוחות נובה. נובה, כך נקבע, אף פועלת ממפעל החברה ועושה שימוש באותו מספר טלפון ומנגד אין לחברה מספר טלפון ואם רוצים "להשיג אותה" יש להתקשר לטלפון הנייד של פיטשון. למעשה, כך קבע בית הדין הארצי, מעת הקמתה של נובה הפכה החברה ל"כלי ריק" ומדובר ב"אותה גברת אפילו בלי שינוי אדרת". בהקשר זה דחה בית הדין הארצי את טענת פיטשון לפיה ביקש להקים את נובה על מנת להעניק למנכ"ל החברה אחוזים בחברה, וקבע כי על מנת לעשות כן היה באפשרותו של פיטשון להקצות למנכ"ל מניות ולא היה צורך להקים חברה חדשה. עוד נדחתה טענת פיטשון כי לא עסק מעולם בתחום ההזרקה ונקבע כי היא "בלתי מובנת לחלוטין" בהינתן העובדה שפיטשון עוסק בתחום הזרקת הפלסטיק מאז שנת 1993 וכיהן כדירקטור יחיד, מנכ"ל ובעלים של רוב המניות הן בחברה והן בנובה. בית הדין הארצי ציין כי אי אפשר להתעלם מכך שנובה נוסדה בחודש נובמבר 2008, החודש בו פוטרו המשיבות, וכי על פי דו"ח מודיעין עסקי בשנת 2007 התנהלו נגד החברה תביעות בבתי הדין לעבודה ובבית משפט השלום בסכומים לא מבוטלים וכן כי היו תביעות אחרות נגד החברה מן השנים 2005-2004 בסכומים גבוהים עוד יותר, אם כי לא הוכח מהם הסכומים שנפסקו לזכות התובעים בתביעות אלו ואם החברה שילמה אם לאו את הסכומים שנפסקו כאמור. בית הדין הארצי קבע, אפוא, כי תמונת המצב כפי שנפרשה לפני בית הדין האזורי מצביעה על ריקון החברה מכל פעילות ותוכן כשבד בבד נכנסה בנעליה חברה הנחזית להיות אחרת. במצב דברים זה, כך הוסיף בית הדין וקבע, ניתן היה לצפות מן החברה שתציג לבית הדין האזורי ראיות המלמדות שנותרו בידי החברה נכסים מהם תוכל לפרוע את חובותיה, אך הראיות שהציגה לענין זה אין בהן משום משקל נגד לראיות שהציגו המשיבות. למעלה מן הצורך, העיר בית הדין הארצי כי גם סכום החוב הנומינאלי שהמשיבות זכאיות לו, המסתכם בסך של 230,000 ש"ח, לא שולם על ידי החברה.

 

  1. בית הדין הארצי הוסיף וציין כי בדיון המוקדם בערעור אישר בא-כוחה של החברה כי אין לה יכולת לשלם כיום את פסק הדין באומרו "[החברה] היא חברה קיימת שעתידה לפניה, ואין כוונה לפרק אותה, וברגע שיש לחברה יכולת פירעון, היא תשלם. כרגע קופת החברה ריקה". בית הדין הארצי סבר כי אילו הצהרה זו הייתה נשמעת בפני בית הדין האזורי, ייתכן שהיה מגיע למסקנה שונה והוא הוסיף וקבע כי הטענה לפיה ייתכן שבעתיד מצב החברה ישתנה היא "הצהרה בעלמא" שכן אין לחברה נכסים ולא ברור כיצד תתמלא קופתה. עוד נקבע כי מן הראיות שהציגו המשיבות עולה שהעברת נכסי החברה ופעילותה לנובה הייתה מהלך מתוכנן שנועד להביא את החברה למצב של חדלות פירעון על מנת להתחמק מתשלום למשיבות ולאחרים וכי משפסקה לחלוטין פעילות החברה עבר נטל הראיה אליה להוכיח כי היא סולבנטית, כי חובותיה נפרעים וכי אין פגיעה בנושיה, אך נטל זה לא הורם. לעומת זאת, הוכח כי נובה תפסה את מקומה של החברה, וברור כי החברה ונובה חד הן, אין ביניהן כל הבדל מהותי ואפילו תלוש השכר האחרון של המשיבות הודפס מטעם נובה. ההבדל היחיד, כך נקבע, הוא כי מנכ"ל החברה, כהן, קיבל 25% מהמניות בנובה, אך לנתון זה אין משמעות שכן לפי דו"ח רשם החברות פיטשון הוא המנכ"ל, הדירקטור היחיד והבעלים של 75% ממניות נובה. נוכח האמור לעיל, קבע בית הדין הארצי כי העובדה שהמשיבות אינן יכולות להיפרע מן החברה ובה בעת קמה חברה אחרת בצלמה ובדמותה והיא טוענת להיעדר יריבות הוא "בלתי צודק בעליל" וכי "המסך במקרה זה הוא כה שקוף שלא צריך להרימו. נובה והמשיבה חד הן". בית הדין הארצי הדגיש כי פיטשון הוא הציר המרכזי שיזם ותכנן את המהלך אשר הותיר את החברה חדלת פירעון וכתוצאה מכך את המשיבות מבלי יכולת לקבל את המגיע להן וקבע כי יש לסכל את "תוכנית ההתחמקות" שהגה להסתתר מאחורי מסך של חברה לא פעילה תוך גרימת נזק לעובדים. משכך פסק בית הדין הארצי כי נובה ופיטשון, יחד ולחוד, יישאו בתשלום שנפסק לטובת המשיבות על ידי בית הדין האזורי.

 

טענות הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ