ר' ואח' נ' רוגוזינסקי ואח'

לפניי בקשה להארכת תוקפו של צו הקפאת הליכים אישי שניתן בעניינו של המבקש, ומנגד, התנגדותו של נושה מובטח למתן צו כאמור.

המבקש הוא אביהם של בעלי השליטה בקבוצת חברות שהפעילו רשת גלידריות תחת המותג "וניליה" (להלן: "קבוצת וניליה").

ביום 14.6.2020 ניתן צו פתיחה בהליכים נגד קבוצת וניליה, ומונה נאמן לשם שיקומה. במקביל, לבקשתו של המבקש ובהעדר התנגדות של הנושים, ניתן למבקש במסגרת אותה החלטה ממש, צו הקפאת הליכים אישי למשך 60 יום.

כעת, עם פקיעתו של צו ההקפאה האישי, ביקש המבקש את הארכתו למשך 60 ימים נוספים.

המבקש טוען כי לענין זה יש להתחשב בגילו המבוגר- 73 שנה, בנכותו ובמצב בריאותו הירוד, כמו גם בסיוע הרב שהושיט ועודנו מושיט לנאמן המופקד על הפעלתה של קבוצת וניליה. אמנם, ביום 12.8.2020 אושרה מכירתה של הקבוצה, אך הפעלת החברות בפועל טרם הסתיימה והמבקש עדיין מסייע לנאמן בתפעול השוטף של החברות ואף ימשיך לעשות כן עד העברת התפעול השוטף לרוכשי קבוצת וניליה. לטענת המבקש, צו ההקפאה האישי נועד ליתן לו "שקט תעשייתי" כדי שיוכל להרתם לעזרה בהפעלה ובשיקום של קבוצת וניליה.

הנאמן תומך בבקשה.

מנגד, קרגו פייננס בע"מ (להלן: "קרגו"), שהיא נושה מובטחת של המבקש, הגישה התנגדות לבקשה. מעבר לשלל טענות אישיות נגד תום ליבו של המבקש והתנהלותו הדיונית ביחס לקרגו, טוענת קרגו כי לגופו של ענין אין בסיס למתן צו הקפאת הליכים אישי בעניינו של המבקש, ולמצער, בכל הנוגע למימוש דירתו של המבקש אשר שועבדה לטובתה של קרגו להבטחת חובות של המבקש. קרגו טוענת כי אין בכוחם של הליכי פשיטת רגל כדי למנוע מנושה מובטח לממש את הבטוחה שבידו. זאת ועוד, מרגע שקבוצת וניליה נמכרה, חל שינוי נסיבות מהותי ואין עוד הצדקה להורות על המשך ההקפאה האישית בנוגע למבקש.

בתגובה, טוען המבקש כי חובה על קרגו למצות את ההליכים מול החייב העיקרי שלה, קרי, קבוצת וניליה, במיוחד משום שלאחרונה אושרה מכירת הקבוצה תמורת סכום כסף נכבד שעתיד לשמש מקור לפירעון חלק ניכר מחובות הקבוצה, לרבות כלפי קרגו. עוד טוען המבקש כי שווי הדירה המשועבדת עולה משמעותית על גובה החוב שלו כלפי קרגו.

הממונה סבור כי יש מקום להאריך את צו ההקפאה האישי למשך 30 יום נוספים כדי לאפשר קידום הסדר נושים וכן כדי ליתן למבקש זמן התארגנות. הממונה מוסיף ומציין כי ספק אם קרגו היא אכן נושה מובטחת של המבקש (מבלי שהממונה ינמק מדוע לדידו יש להטיל ספק בנשייתה המובטחת של קרגו).

לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי יש להאריך כמבוקש את צו ההקפאה האישי, אך להחריג מגדרו את הליכי מימוש הדירה על ידי קרגו מכח נשייתה המובטחת, מהטעמים שיפורטו כעת.

ס' 29(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק") קובע מה דינו של נכס משועבד של תאגיד שניתן לגביו צו הקפאת הליכים:

"מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לחלק ד', והכול גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;"

משמע, גם בתקופה של הקפאת הליכים, לא נשללת זכותו של נושה מובטח לנקוט בהליכי מימוש ביחס לנכס המשועבד לטובתו, אך זכות זו מוגבלת וכפופה להוראות פרק ו' של חלק ד' לחוק, העוסק בנושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, לרבות נושים מובטחים.

ס' 243(ב) לחוק, המצוי בפרק ו' הנ"ל של החוק, קובע כי "ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו המובטח מהנכס המשועבד לטובתו, בכפוף להוראות סימן זה ולסדר הפירעון". מכאן עולה כי צו לפתיחה בהליכים איננו מאיין את זכותו של נושה מובטח להפרע באמצעות מימוש הנכס ששועבד לטובתו, ממש כפי שהיה המצב המשפטי על פי הדין הקודם.

הואיל ובמקרה דנן ניתן צו להפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, ההוראה הרלבנטית לענייננו היא הוראת ס' 245 לחוק, הקובעת כי:

"(א)ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד – על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי, או הורה הממונה לעניין חייב שהוא יחיד – על הפעלת עסקו לפי סעיף 157, לא יממש נושה מובטח את הנכס המשועבד לטובתו בשעבוד קבוע, ובשעבוד צף – לא יגבשו, אלא באישור בית המשפט.

(ב)בית המשפט יאשר את מימוש הנכס המשועבד בשעבוד קבוע או את גיבוש השעבוד הצף בהתקיים אחד מאלה:

1. אין בנכס המשועבד בשעבוד קבוע או בנכס שחל עליו השעבוד הצף כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;

2. הנכס המשועבד או הנכס שחל עליו השעבוד הצף אינו נדרש לשם שיקומו הכלכלי של חייב שהוא תאגיד או לשם שמירת עסקו כעסק פעיל של חייב שהוא יחיד."

    

   משמע, הליכים למימוש נכס משועבד בתקופה בה חל לגבי התאגיד משטר של הקפאת הליכים, טעונים אישור בית המשפט. מאידך, בית המשפט יאשר את מימוש השעבוד, חרף קיומו של צו הקפאת הליכים, מקום בו לא ניתן להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח, או מקום בו מדובר בנכס שאיננו דרוש לשם שיקום כלכלי של חייב שהוא תאגיד, או לשם שמירת עסקו של חייב יחיד כעסק פעיל.

    

במקרה דנן, עסקינן בדירת מגורים של יחיד, הוא המבקש, אשר שועבדה לטובת הנושה המובטח להבטחת ערבותו של המבקש לחובותיה של אחת מחברות קבוצת וניליה. לא מדובר בנכס הדרוש לשם שמירת עסקו של המבקש (שהרי המבקש איננו מנהל את עסקיו מתוך דירתו), וגם לא לשם שיקומה של קבוצת וניליה. ממילא, הצו האישי להקפאת הליכים נגד המבקש, איננו אמור ולא נועד למנוע מן הנושה המובטח (קרגו) לנקוט בהליכים לשם מימוש נכס זה (בכפוף כמובן לזכותו של המבקש להתנגד להליכי המימוש מכל טעם מבורר אחר, ככל שעומד לו טעם כזה, ובמסגרת התנגדות להליכי המימוש בפני הערכאה המבררת).

משכך, יש מקום להחריג מגדרו של צו ההקפאה האישי את ההליכים למימוש דירתו של המבקש. זאת, אף מבלי להדרש לשאלה האם כיום, לאחר שאושרה מכירתה של קבוצת וניליה, עדיין מתקיימים במבקש התנאים המוקדמים לצורך הקפאת הליכים אישית, כמפורט בס' 30 לחוק, קרי, האם ההקפאה האישית אכן עודנה חיונית לשם השיקום והאם מתקיימים נסיבות חריגות וטעמים שיירשמו המצדיקים הגנה אישית שכזו (אין חולק על כך שמתקיים במבקש התנאי הנוסף לצו הקפאה אישי- ההליכים נגד המבקש נובעים מהחובות שבהם חבה קבוצת וניליה).

בכל הנוגע להליכים אחרים נגד המבקש- בהעדר התנגדות של מי מהנושים הרגילים להארכת תוקפו של הצו האישי, ונוכח תמיכתו של הנאמן, צו הקפאת ההליכים האישי יוארך עד ליום 14.10.2020.

בנסיבות הענין ונוכח מצבו הבריאותי והכלכלי של המבקש, כמו גם נוכח תרומתו להליך השיקום- אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' אלול תש"פ, 28 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.