אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רת"ק 29373-11-16 אדגר נ' מלונות פתאל בע"מ

רת"ק 29373-11-16 אדגר נ' מלונות פתאל בע"מ

תאריך פרסום : 25/01/2017 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
29373-11-16
20/01/2017
בפני סגן הנשיא:
רון שפירא

- נגד -
מבקש:
ד"ר מימון אדגר
עו"ד דוד מימון
משיבה:
מלונות פתאל בע"מ
עו"ד שגיא פדוראנו ממשרד גורניצקי ושות'
פסק דין

 

הרקע לבקשת רשות הערעור ופסק דינו של בימ"ש קמא:

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בחדרה (כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין פלדמן), שניתן בת"ק 36720-09-15 ביום 20.9.16, ולפיו התקבלה תביעתו של המבקש באופן חלקי.

 

מדובר בדירת המבקש (התובע בבימ"ש קמא), שמספרה 918 בפרויקט חוף הכרמל, אשר הושכרה למשיבה והייתה כלולה במאגר הדירות של המשיבה בהתאם להסכמים שנערכו בין הצדדים מעת לעת. תקופת השכירות האחרונה הסתיימה ביום 30.9.11 והחזקה בדירה אמורה הייתה להימסר למבקש ביום 1.10.11. בהגיע יום המסירה הגיע המבקש אל הדירה והתברר כי בדירה ליקויים רבים הדורשים תיקון, לרבות אריחי קרמיקה שבורים בחדר האמבטיה. לכן נערכה רשימת ליקויים והמשיבה התחייבה להסדירם. המבקש טען כי ממועד זה ועד לסיום תיקון הליקויים סירבה המשיבה להעמיד את הדירה לרשותו ותיקון הליקויים ארך זמן. ביום 1.2.12 נמסרה לבסוף החזקה לידיו והמבקש חתם על כתב ויתור לפי דרישת המשיבה, אך לאחר שבוצעו בטופס תיקונים ובכפוף לאמור בהם. בראשית הדברים הצהיר המבקש כי קיבל מאת המשיבה את כל המגיע לו בגין יציאת הדירה מהמאגר המלונאי בבניין ובכלל זה את כל החיובים הכספיים ולמעט טענתו לעניין החזר הפיקדון עבור דמ"א וכן לא קיבל תשלום עבור הדירה מ- 1.10.11 ועד יום חתימת כתב הוויתור. לאור זאת דרש המבקש תשלום ופיצוי מאת המשיבה בגין 4 חודשי שכירות בסך של 4,452.8 ₪; דמי ניהול לתקופה הנ"ל בסך של 3,964 ₪; ארנונה לתקופה הנ"ל בסך 3,964 ₪; ושווי 20 ימי אירוח (החלק היחסי) בסוויטה מקבילה במלון לאונרדו חיפה בסך 31,460 ₪ (1,573 ₪ ליום אירוח). בסה"כ טען המבקש בכתב התביעה כי המשיבה חייבת לו את הסך של 41,822.8 ₪ לא כולל פיצוי על עוגמת הנפש והפרת ההסכם. מתוך מכלול הסכומים האמורים ביקש המבקש, מפאת תקרת הסמכות בביהמ"ש לתביעות קטנות, לחייב את המשיבה לשלם לו סך כולל של 33,800 ₪.

 

המשיבה ביקשה לדחות את תביעתו של המבקש וטענה כי משחתם על כתב ויתור מושתק הוא מלהעלות כל טענה כנגד ודין תביעתו להידחות על הסף. זאת במיוחד בשים לב לעובדה שערך שינויים בטופס המלמדים על גמירות דעתו. לגופו של עניין טענה המשיבה כי מועד המסירה של הדירה היה ונותר יום 2.10.11, אלא שהמבקש, בעליה של הדירה, עמד על ביצוע תיקונים בדירה על ידי המשכירה. המשיבה טענה כי מדובר בפגמים שאינם עולים אלא כדי בלאי סביר וכי על אף דברים אלו הסכימה השוכרת, לפנים משורת הדין, לבצע את שורת התיקונים ואף הגדילה והסכימה לקבל על עצמה את החובה לשלם את דמי הניהול לחודש אוקטובר 2011. המשיבה טענה כי המבקש החזיק במושכר מאז חודש אוקטובר 2011, אך סירב בתוקף להיכנס אל המושכר ולהחזיק בו כנדרש עד לחודש פברואר 2012. המשיבה הייתה סבורה כי אין מקום להטיל עליה חבות כלשהי לתשלום שכ"ד או כל הוצאה אחרת עבור התקופה בה סירב המבקש לקבל את החזקה בנכס ללא סיבה. כן טענה כי תביעתו הוגשה בשיהוי ובחלוף כ-3 שנים ממועד מסירת החזקה, אף לגרסתו.

 

בימ"ש קמא שמע את עדויות המבקש, בנו של המבקש ומי ששימשה כמנכ"לית המשיבה במועדים הרלוונטיים. בימ"ש קמא קיבל את תביעת המבקש באופן חלקי וקבע כי הליקויים שנגרמו לדירתו אינם בגדר "בלאי סביר" בלבד וכי טענות המשיבה בכתב הגנתה לעניין תחזוקת הדירה כיתר הדירות שבמאגר אינן רלוונטיות לדירה נשוא הדיון. נקבע כי משלא הציגה המשיבה גרסה נגדית בסוגיה, יש לקבל את טענת המבקש לפיה התברר לו כי הדירה לא הושכרה לאורחים כיתר הדירות במאגר, כי אם שימשה למגורי קבע של מי מעובדי המשיבה. בימ"ש קמא שוכנע כי בין יתר הליקויים שנמצאו בדירה נמצאו אף שברים באריחים ולכן היה סבור כי ראוי היה שתיקון הליקויים יעשה על ידי המשיבה ואין מדובר בעבודות שבוצעו על ידה לפנים משורת הדין כפי שביקשה לטעון. לכן נקבע כי כל עוד לא הושלמו התיקונים נכון לראות את המשיבה כמי שטרם העבירה חזקה במושכר לידי בעליו – המבקש. בימ"ש קמא ציין כי מסקנה זו אף מתיישבת עם גרסת העדה מטעם המשיבה אשר הבהירה כי למעשה חזקה בדירה נמסרה ביום 1.2.12. בימ"ש קמא לא קיבל את ראשית עדותה של עדה זו וקבע כי אינה משקפת נאמנה את ההתנהלות. נקבע כי בהמשך עדותה הסתמכה יותר על זיכרונה ופחות על ההנחיות שקיבלה לקראת הדיון וניסתה למסור גרסה אמתית של רצף האירועים. לכן התקבלה עדותה של העדה בנוגע למועד המסירה כפי שנמסרה בעמ' 6 לפרוטוקול ולא כפי שנמסרה בעמ' 5 לפרוטוקול. נקבע כי משהמשיכה המשיבה להחזיק במושכר עד יום 1.2.12 חלות עליה חובות בהתאם להסכמים שנערכו בין הצדדים מעת לעת.

 

בימ"ש קמא ציין כי ביום 1.2.12 חתם המבקש על כתב הוויתור בד בבד עם קבלת החזקה בדירה לידיו. נקבע כי עיון בכתב הוויתור מלמד כי המבקש אינו מוותר במסגרתו על מספר טענות. נקבע כי הואיל וכתב הוויתור המודפס מגדיר באופן כללי ויתור עקרוני על כל זכות תביעה, הרי שיש לראות החרגות ספציפיות ומפורטות כגוברות על ויתור כללי זה. יחד עם זאת, צוין כי סוגיה ספציפית שלא זכתה להתייחסות מפורשת וברורה במסגרת החרגות אלו, אין מקום להכלילה בהחרגות וממילא תהא כלולה במסגרת הוויתור הכללי. כן צוין כי במקום של ספק ראוי ונכון לבחון את ההחרגה בהתאם להתנהלותם הכוללת של הצדדים, נוהגם בהסדרת הסוגיות והסכמותיהם כפי שעלו בבימ"ש קמא. בשים לב לדברים אלו בחן בימ"ש קמא את רכיבי התביעה וזאת בשים לב ללשון ההחרגה, להתנהלותם של הצדדים, למנהגיהם ולעדותם בפני בימ"ש קמא.

 

על כן, בכל הנוגע ל-4 חודשי השכירות ציין בימ"ש קמא כי רכיב זה בנוי מהאמור בסעיף 2.1 להסכם המכונה בשם "תוספת שנייה להסכם הצטרפות למאגר הדירות" מיום 1.10.08 שצורף כנספח 4 לכתב התביעה, מכפלת 4 חודשים. צוין כי סעיף 2 האמור מצוי תחת הכותרת "התמורה בגין השימוש המלונאי ביחידה" ונקבע בו כי בתמורה להעמדת היחידה לרשות המשיבה לצורך השכרתה, בעל היחידה יהיה זכאי להכנסה חודשית על פי מפתח של סוג הדירה וגודלה, כאשר עבור דירה 918... יהיה זכאי לקבל סך של 1,113.20 ₪. עוד ציין בימ"ש קמא כי בכתב הוויתור ציין המבקש בכתב ידו אחרי המילים "למעט..." את המילים "וכן לא קיבלתי תשלום עבור הדירה". על כן, בימ"ש קמא קבע כי בגין החזקת הדירה והזכות לעשות בה שימוש נדרשה המשיבה לשלם למבקש תשלום חודשי וכי בגין החודשים אוקטובר 2011 עד 1/2/12 לא ויתר המבקש על זכותו לקבלת תשלום. לכן מצא בימ"ש קמא כי חלה על המשיבה החובה לשאת בחיוביה החוזיים בגין התקופה האמורה, ככל שהוחרגו בכתב הוויתור, ובימ"ש קמא הורה על חיוב המשיבה בגין רכיב זה.

 

באשר לדמי הניהול לתקופה הנ"ל קבע בימ"ש קמא כי עיון בכתב הוויתור מלמד כי המבקש ויתר על כל זכות כספית המגיעה לו מלבד זו שפורשה על ידו בסעיף ההחרגה, קרי, הזכות לקבל תשלום עבור הדירה. לכן, הואיל ודמי האחזקה/הניהול שולמו במהלך תקופת השכירות ל"רמות בית אלמוג בע"מ" ולא למבקש עצמו, כעולה ממכתב שצירף המבקש לכתב תביעתו, קבע בימ"ש קמא כי ראוי היה לקבוע כי אף סכום זה אינו מוחרג במסגרת כתב הוויתור וממילא אינו מהווה תשלום למבקש עבור הדירה. יחד עם זאת, נקבע כי עדת המשיבה הודתה כי המשיבה התחייבה לשלם את דמי הניהול לתקופה שעד לתום חודש ינואר 2012 ובימ"ש קמא מצא עדותה בהקשר זה כנה ואמתית. נקבע כי המבקש אישר כי תשלום דמי הניהול לחודש אוקטובר שולם על ידי המשיבה ולכן יש לקבוע כי לאחר החתימה על כתב הוויתור התחייבה המשיבה בהתחייבות כלפי המבקש כי תשלם את דמי הניהול ומשלא פעלה בהתאם עליה לשפות את המבקש אשר נשא בתשלום כעולה מראיותיו. בימ"ש קמא ציין כי המבקש המציא לעיונו פסק דין שניתן בעניינו בנוגע לחיובי דמי הניהול וחלקו במים חמים. בפסק הדין צוין כי החוב בגין דמי הניהול לחודשים אוק' 2011 – ינואר 2012 (כולל) עומד על סכום של 2,710 ₪. במצב דברים זה ובאין ראיות מפורטות בנוגע לדרישה החודשית בדמי ניהול וכן בשים לב לכך שאין מחלוקת כי דמי הניהול לחודש אוקטובר שולמו על ידי המשיבה ישירות, נקבע כי חישוב אריתמטי פשוט של הסכום שנותר לתשלום, קרי חלוקת הסכום הנקוב בפסק הדין האמור ל-4 חודשים שנכללו בפסק הדין, כפל 3 חודשים שאין מחלוקת שלא שולמו על ידי המשיבה, בשונה מהחודש הראשון בתקופה, מעמיד את יתרת חובה של המשיבה כלפי המבקש בגין רכיב זה על סך של 2,032 ₪.

 

בכל הנוגע לארנונה לתקופה הנ"ל קבע בימ"ש קמא כי עיון בפרוטוקול הדיון ובמסמכים שהוגשו מטעם המבקש מלמד כי הוא לא נשא, למיטב ידיעתו, כלל ברכיב זה, וממילא אינו יכול להוכיח מהו שיעור הארנונה בהעדר אסמכתאות. לכן נדחתה בקשתו לחייב את המשיבה בגין רכיב הארנונה בשל התקופה נשוא התובענה. כן צוין כי גם את רכיב הארנונה אין המבקש זכאי לקבל לידיו כתשלום מאת המשיבה באופן ישיר על פי ההסכמים שבין הצדדים ואין מדובר בתשלום עבור הדירה לו זכאי המבקש ולכן אין הוא כלול בהחרגה שצוינה על ידו במסגרת כתב הוויתור.

 

באשר לשווי 20 ימי אירוח (החלק היחסי) בסוויטה מקבילה במלון לאונרדו חיפה נדחתה תביעת המבקש. בקשר לרכיב זה נקבע כי יש לפעול בהתאם לסעיף 4 להסכם בין הצדדים אשר קובע את זכותו של בעל הדירה ליהנות משימוש ביתר אתרי החברה וכן מובהר בסעיף כי פרט להמרת נקודות באופן המפורט בהסכם, בעל היחידה אינו זכאי לפדות נקודות או לצבור נקודות או להעבירן לצד ג' כלשהו או להעבירן לשנים הבאות. נקבע כי אף לו היה ממש בטענת המבקש כי ימי השימוש ביחידות מקבילות הינם חלק בלתי נפרד מתמורת השכירות, הרי שמימושה של זכות זו צריך שיעשה בהתאם לתנאי ההסכם שבין הצדדים. נקבע כי הואיל ואין חולק, גם על פי גרסת המבקש, כי לא ביקש להמיר הנקודות בימי חופשה במהלך שנת 2012, וכי מדובר בדרישה שלא עלתה עד להגשת התביעה, כשלוש שנים לאחר סיום תקופת ההסכם, הרי שאין המבקש רשאי לדרוש תמורתה, מה עוד שבין הצדדים הוסכם כי לא ניתן לפדות את הנקודות בשווי כספי כפי שמבקש המבקש לעשות ואין אפשרות לצברה לשנים שלאחר מכן, כאשר התביעה הוגשה כשלוש וחצי שנים לאחר מסירת החזקה בנכס. כן נקבע כי נוסח כתב הוויתור, כפי שנוסח על ידי המבקש עצמו, מלמד כי הוא ביקש להחריג מכתב הוויתור תשלום עבור הדירה, המגיע לו בגין התקופה נשוא התובענה. נקבע כי הואיל ועל פי ההסכם שבין הצדדים אין מדובר בתשלום המגיע למשכיר הנכס, כי אם זכות למימוש נקודות בימי חופשה בלבד שאינה ניתנת להמרה כספית, הרי שממילא יש לקבוע כי כאשר נוסח סעיף ההחרגה על ידי המבקש, לא נכלל חיוב בגין שווי ימי החופשה בדרישתו, ובהתאם יש לקבוע כי זכות המבקש להמרת ימי חופשה לא נכללה בסעיף ההחרגה והיא כלולה בהתאמה בסעיף הוויתור הכללי. כן ציין בימ"ש קמא כי עיון בכתב התביעה מלמד כי המבקש עצמו הפריד בין זכותו ל-4 חודשי שכירות, כפי שהוגדרה הזכות על ידו, לבין שווי 20 ימי אירוח. נקבע כי נדמה כי לא בכדי בחר המבקש לאבחן בתביעתו בין רכיב השכירות לבין רכיב ימי האירוח ויש באופן ניסוח הדברים בכתב התביעה כדי ללמדנו כי לשיטת המבקש ימי האירוח אינם מהווים חלק מעלות השכירות, שאם לא כן היה מפרידם. לכן נקבע כי לאור כל האמור המבקש אינו זכאי לפיצוי כספי בגין רכיב ימי האירוח ונדחתה תביעתו לעניין זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ