אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רת"ק 18717-07-14 סמיח אבו נג'מה נ' שאדי אבו נגמה

רת"ק 18717-07-14 סמיח אבו נג'מה נ' שאדי אבו נגמה

תאריך פרסום : 24/04/2015 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי באר שבע
18717-07-14
30/09/2014
בפני השופטת:
רויטל יפה כץ

- נגד -
המבקש:
סמיח אבו נג'מה
המשיב:
שאדי אבו נגמה
החלטה


 

1.המבקש והמשיב, קרובי משפחה המתגוררים באילת, הסכימו, שהמשיב יבצע שיפוצים במספרה שבבעלות המבקש. לטענת המשיב, נחתם ביניהם חוזה בכתב הכולל פירוט העבודות תמורת סך של 35,000 ₪, אותם המבקש לא שילם לו. מנגד, המבקש טען, כי החוזה זויף (בכך שהמשיב העתיק את חתימתו וחתימת אשתו מחוזה שכירות שמסר לו בשנת 2011) וכי העבודה היחידה שהזמין מהמשיב הייתה החלפת הויטרינה במספרה בסך של 6,800 ₪, ששילם לו זה מכבר.

המחלוקת הובאה לפתחו של ביהמ"ש לתביעות קטנות באילת אשר קבע, לאחר ששמע את הצדדים ועיין במסמכים ובתמונות שהוצגו לו, כי יש להעדיף עמדת המשיב, שעדותו הייתה מהימנה עליו, וחייב את המבקש לשלם סך של 30,000 ₪ בקיזוז הוצאות שפסק לטובת המבקש בסך 500 ₪, ובתוספת 2,000 ₪ הוצאות משפט, ובסה"כ 31,500 ₪.

נגד פסק דין זה הוגשה הבקשה שבפני.

 

2.המבקש חזר בבקשתו על הטענות שהעלה בפני בית משפט קמא והוסיף וטען, כי בית המשפט טעה כאשר לא הכריע בטענת הזיוף של חוזה העבודה שהעלה; כי בית המשפט התעלם מכך שהמשיב לא הציג את ההסכם המקורי וקיבל את טענתו, שהמבקש מסר לו רק העתק מצולם של החוזה; התעלם מהטענה, כי לא יתכן שאשת המבקש תהיה חתומה גם היא על החוזה מכיוון שאין לה עניין במספרה. די בכך כדי להוכיח, לגרסתו, את טענתו לפיה חתימותיהם, שלו ושל אשתו, הועתקו מחוזה שהיה בידי המשיב. ועוד טען, כי אם אשתו הייתה חלק מההסכם, מדוע לא נתבעה אף היא; טען, כי ביהמ"ש טעה בהערכת מהימנותו של המשיב, אשר שיקר כאשר ציין בכתב ההגנה שלא קיבל כל תשלום בגין העבודות שביצע, בעוד בדיון הודה, כי קיבל סך של 3,500 ₪. כך, לא היה גם מקום לקבל את הסברו של המשיב לכך שאין בידו חוזה מקורי, שכן הסבר שה היה מאולץ ולא הגיוני; טעה בקבעו, כי המבקש הודה שהמשיב ביצע עבורו את העבודות המפורטות בסעיפים 2, 3 ו-6 בהזמנת העבודה וכי עלותם למעלה מ-25,000 ₪. לטענת המבקש, לא הודה בכך בשום שלב, ולא ברור מהיכן נבעה הערכת סכום העבודה; קביעת בית המשפט כי סכום התביעה נסמך על סכום החשבוניות אותן הנפיק המשיב – מוטעית אף היא, שכן המשיב יכול היה להנפיק חשבוניות כאוות נפשו; בית המשפט לא קיזז את הסכום של 3,500 ₪ שהמשיב הודה כי קיבל מהמבקש; וטעה בקביעת גובה הפיצוי בסכום שהינו מעבר לסכום הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות. לאור האמור, ביקש לבטל את פסק הדין של בית משפט קמא.

בתאריך 07.09.14 הורה בית משפט קמא על תיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין לפיה בסך הכולל נכתב בטעות סך של 36,500 ₪ במקום סך של 31,500 ₪. בעקבות תיקון הטעות, הודיע ב"כ המבקש, כי הוא מבקש למחוק את טענתו לפיה ביהמ"ש פסק סכום מעבר לסמכותו.

 

3.מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים. כדי להשיג מטרות אלה, צומצמו הדרישות הפורמאליות, וההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות, הותאמו אף הם.

 

"התביעות הקטנות" הוא מוסד שנולד כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים שלא יכלו לעמוד בהן היה נגרם עוול. זהו גם הטעם שהמחוקק לא איפשר, ככלל, ייצוג בעלי הדין (סעיף 63 לחוק בתי המשפט), למעט ברשות ומטעמים מיוחדים שיירשמו; נקבעה גם גישה גמישה לראיות ולסדרי דין (סעיף 62 לחוק וכן תקנה 9 לתקנות); וגם הוגבל השדה הערעורי כשהמדובר בתביעות קטנות, קרי ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (סעיף 64).

 

היות וההליך אמור להיות, כאמור, יעיל, נגיש, פשוט ומהיר, לא מוקנית לצד, שאינו שבע רצון מהחלטת ביהמ"ש, זכות לערער, והוא נדרש לבקש רשות לעשות כן. בשל כך, יש גם להעניק משקל רב להכרעת בית המשפט שבפניו התברר העניין.

 

 

הכלל הוא, כי אף במצב בו עומדת למתדיין הזכות להגיש ערעור, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת, מאחר והמשפט מתנהל בפניה בלבד; היא זו ששומעת את העדים והיא זו שמתרשמת מדבריהם וממהימנותם. קל וחומר כשזכות הערעור אינה מוקנית, כמו במקרה שמבקשים להתערב בפסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות.

 

4. ובענייננו, ביהמ"ש שמע את הצדדים, בחן את עמדותיהם ובסיכומו של הליך מצא שיש לדחות את עמדת המבקש, אותה מצא כגרסה שאינה הגיונית, לעומת גרסת המשיב, שהייתה מהימנה עליו על פי הרושם שעשה עליו במהלך הדיון, ואף מצא כי היא מתיישבת יותר עם ההיגיון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ