אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רשות השידור/ המשרד הראשי נ' סח'ניני

רשות השידור/ המשרד הראשי נ' סח'ניני

תאריך פרסום : 22/04/2012 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום נצרת
8673-04-11
18/04/2012
בפני השופט:
אוסילה אבו-אסעד

- נגד -
התובע:
נאדר סח'ניני
הנתבע:
רשות השידור/המשרד הראשי

החלטה

בפניי בקשה למחיקת התביעה.

לטענת המבקש, דין התביעה להימחק נוכח העובדה כי זו נפתחה בניגוד לעיקרון חוקיות המינהל, בחוסר סמכות ותוך הפרה להוראות סעיף 29 ב לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). בהתאם לחוק מוקנית למשיבה הסמכות לגבות את חובותיה עפ"י פקודת המיסים גביה, לאחר מתן אפשרות לחייב להעלות טענותיו בעניין החוב והגבלת גובה ההוצאות הגביה, אשר מתווספות לסכום החוב המקורי .

המבקש הפנה לפסיקה התומכת בטענותיו הנ"ל, והוסיף כי לבית המשפט סמכות טבועה המעוגנת בסעיף 75 לחוק בתי המשפט {נוסח משולב}, התשמ"ד-1984, ליתן כל סעד ככל שיראה לנכון בנסיבות העניין, בנוסף לסמכות לדון בטענות שבסמכותה של ערכאה אחרת בהתאם לסעיף 76 לחוק בתי המשפט.

המשיבה, בתגובתה לבקשה, ציינה כי המדובר בטענה מקדמית אשר היה על המבקש לטעון אותה בהזדמנות הראשונה ובמסגרת ההתנגדות לביצוע תובענה. מששתק המבקש וחדל מלטעון טענה זו במסגרת התנגדותו, המבקש מנוע כעת מהעלאת הטענה במסגרת בקשה נפרדת .

לטענת המשיבה, עומדות לרשותה האפשרויות לגבות את האגרה, הן בדרך המנהלית, המעוגנת בהוראת סעיך 29 לחוק, והן בדרך האזרחית, כאשר סמכות הגביה המנהלית, על פי פקודת המסים (גביה), מעוגנת בסעיף 29(ב) לחוק ואילו סמכות הגביה השיורית ובכללה האזרחית מעוגנת אף היא בסעיף 29(א)(1) לחוק.

לדידה של המשיבה, יש לתת פרשנות תכליתית להוראות סעיף 29(ב) לחוק אשר הינו לאקוני וקצר ואשר העניק לרשות פריבילגיה שלא להיזקק לבית המשפט, בכך שהעניק לה סמכויות גביה נרחבות כדי לגבות חובותיה בעצמה. לדעת המשיבה בית המשפט העליון קבע כי יש לפרש את הסעיפים השונים המחילים את פקודת המיסים(גביה), על דרך הצמצום והוסיפה והפנתה לפסיקה רלבנטית בעניין זה.

עוד נטען, כי מטרת המחוקק הייתה לאפשר לרשות לגבות חובותיה באופן יעיל וברור ואין לפרש את החוק ככזה אשר מגביל את הרשות ושולל ממנה הזכות לפנות לערכאות משפטיות לגביית חובותיה.

המשיבה הוסיפה כי במקרים דומים למקרה בו עסקינן, קבע בית המשפט העליון כי קיומה של הוראה בחוק בדבר גביה מנהלית, מקנה למדינה זכות ואיננה שוללת ממנה זכות אחרת, על כן לדעת המשיבה יש לקבוע כי סעיף29(ב) לחוק מאפשר לרשות לנקוט בדרך של גביה מנהלית אך איננו מחייב אותה לכך והינה רשאית כמו רשויות מקומיות לנקוט בדרך של תביעה אזרחית. מסקנה אשר מגיעים אליה לדעת המשיבה על דרך פרשנות תכליתית לחוק ועל דרך ההיקש והאנלוגיה מחוקים דומים.

לטענת המשיבה, השימוש בדרך של תביעה אזרחית עדיף גם מן הטעם שהוא מתיישב יותר עם הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומהווה אמצעי דרסטי פחות ועולה בקנה אחד עם הגישה המידתית הנדרשת כיום, כאשר במערכת ההוצאה לפועל קיים איזון האינטרסים הנוגדים של הזוכה אל מול החייב, בנוסף להיבט הסוציאלי המגונן על החייב ומונע ירידה לחייו במידה העולה על הנדרש. נוסף על כן, החיסכון בהוצאות ביחס לפעולות גביה מנהלית הכרוכות בביצוע פעולות רבות ומגוונות.

המבקש ובתשובתו לתגובה מטעם המשיבה, חלק על טיעוני ב"כ המשיבה וציין כי רשות מנהלית להבדיל מהאזרח הפשוט רשאית לפעול אך ורק על פי הסמכויות אשר הוענקו לה על פי הדין ואיננה רשאית ליטול לעצמה סמכויות או לחרוג ממסגרתם.

דיון :

אקדים אחרית לראשית ואציין כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שאפרט להלן.

סעיף 4 לחוק קובע בין היתר :

" הרשות היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית " .

מהאמור לעיל עולה כי המשיבה הינה אישיות משפטית ואשר מוסמכת לתבוע ולהיתבע בלא צורך בהוראת חוק המסמיכה אותה להגיש תביעה .

סעיף 29(ב) לחוק קובע :

" האגרה , הריבית , הפרשי ההצמדה והקנס ייגבו על ידי פקודת המיסים (גבייה) כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה" .

סעיף 29(ב) לעיל, אינו קובע הסדר שלילי. הסמכות המוקנית למשיבה באותו הסעיף לגבות חובותיה על דרך פקודת המסים (גביה), איננה שוללת ממנה הזכות לפניה לערכאות ולהגיש תביעה אזרחית. כל עוד זכות זו לא נשללה ממנה בהוראה מפורשת.

טעם נוסף להעדפת פנייה לערכאות משפטיות על פני נקיטת פעולות גביה בהתאם לפקודת המיסים גביה , נעוץ בעובדה כי נקיטת הליכי גביה בהתאם לפקודת המיסים גביה, מקשה על החייב ושוללת ממנו את זכות הטיעון. זאת בין היתר לאור העובדה כי פעולות הגביה נעשות על ידי הרשויות מבלי להיזקק לערכאות משפטיות, בעוד שבנקיטת הליכים אזרחיים שמורות לחייב מלוא זכויותיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ