אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רציף יציאת הרכבת שונה ללא הודעה - רכבת ישראל תפצה

רציף יציאת הרכבת שונה ללא הודעה - רכבת ישראל תפצה

תאריך פרסום : 13/07/2009 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
1046-09
12/07/2009
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
התובע:
1. גילעד רוזה
2. גילעד עתליה

הנתבע:
רכבת ישראל
פסק-דין

1.                   1.                   התביעה שבפניי, היא לתשלום פיצוי לתובעות בגין איחורים בהגעת רכבות המופעלות ע"י הנתבעת. חלק מהאיחורים בהגעת רכבת, גררו אחריהם איחור של התובעות בהגעה לרכבת אחרת (להלן - "רכבת המשך") לה הן נזקקו, על מנת להגיע ליעדן. 

בנוסף ניטען, כי התנאים באחת מהרכבות שהועמדה לרשות התובעות, היו ירודים, עד כדי צחנה ולכלוך ברכבת ומבלי שהופעל מזגן, לרווחת הנוסעים. 

התובעות הוסיפו וטענו, כי גם היכן שהנתבעת דאגה להסעה חילופית עבורן, עקב תקלה ברכבת, ניגרמה להן טירחה מעבר לעיכוב בהגעה ליעדן.

התובעת 1, התריסה כנגד התנהלות נציגי הנתבעת כלפי הנוסעים והיא בכללם, בחלק מהאירועים נשוא התביעה. לדבריה, נציגי הנתבעת נהגו כלפיה בזלזול, בהימנעם מדאגה לנוסעים, בעת שהללו המתינו לרכבת שבוששה לבוא ולא טרחה, ליידע על אותם בדבר סידורי הסעה חילופיים.

2.                   2.                   הנתבעת, הכחישה את אחריותה לאירועים נשוא התביעה. לטענתה, היא לא התחייבה כלפי הנוסעים בעמידה בלוח הזמנים המתפרסם על ידה בכלל ובפרט לעמידה בלוח זמנים לצורך קישור בין רכבות (כהגדרתו לעיל "רכבת המשך"). לוח הזמנים שנמסר על ידה לנוסעים, נועד לצורך "התמצאות" של נוסעיה והיא עושה מאמץ, לעמוד בו. בנוסף, נטען כי היא דאגה למתן פתרונות חילופיים בשל איחורים בהגעת רכבת כדוגמת, העמדת אוטובוס מתחנת רכבת אחת עד לתחנת רכבת אחרת, על מנת שנוסעיה יסעו משם ברכבת, ליעדם לירושלים. הנתבעת, הציגה את סיבותיה, ביחס לכל איחור ואיחור ודחתה את יתר טענות התובעות כנגדה.  

3.                   3.                   הנתבעת, הודיעה על משלוח פיצוי לתובעות אותו הן סרבו לקבל, בגין כל איחור שהיה מעל ל-30 דקות, בהתאם לנוהל (להלן - "הנוהל") שנקבע ע"י מנהל הרכבת מכוח סעיף 18(א) לתקנות מסילות הברזל (תנאי נסיעה ברכבת), התש"ס-2000 (להלן - "התקנות"). לפיכך, טענה הנתבעת כי היא פטורה מתשלום פיצוי נוסף לתובעות בגין הנזקים להן הן טוענות, אשר לא הוכח קיומם ושיעורם.

מכאן התביעה.

המסכת העובדתית:

ארוע ראשון: התובעת 1 העידה על נסיעתה, ביחד עם בתה - התובעת 2, ביום 2.4.07 ברכבת מירושלים לראשון-לציון. על מנת להגיע ליעדן בראשון-לציון, הן נסעו ברכבת מירושלים ללוד ומשם, הן ביקשו לעבור ל"רכבת המשך" שתביא אותן לראשון-לציון. התובעת 1 העידה, על הפרש צפוי לפי לוח הזמנים של כ-9-8 דקות בין מועד הגעת הרכבת מירושלים ללוד, לבין מועד יציאת "רכבת ההמשך",  מלוד לראשון-לציון. לדבריה, הרכבת מירושלים אחרה להגיע ללוד, אף שהתובעת לא נקבה בפרק הזמן של האיחור. בשל האיחור, החמיצו התובעות את "רכבת ההמשך". בה בשעה, התובעת העידה כי היא הספיקה לראות את "רכבת ההמשך" נוסעת ואף סברה, בטעות, כי הרכבת נעצרה על מנת לאסוף אותן.

הנתבעת, הכחישה אירוע זה ואת מחוייבותה לקישור בין רכבות. בנוסף טענה, כי לא ניתנה לה הזדמנות להביא את הגנתה בנידון, בהיעדר פרטים על הרכבת בה נסעו התובעות ובפרט, ביחס לשעת היציאה של התובעות מירושלים וההגעה ללוד. לפיכך, ביקשה לדחות את הטענות כנגדה בנידון.

4.                   4.                   לאור עדות התובעת 1,  אני קובעת כי האיחור בהגעת הרכבת מירושלים ללוד, היה בן רגעים קצרים שאם לא כן, לא היה סיפק בידה להבחין ב"רכבת ההמשך", היוצאת לדרכה, כפי שבפועל קרה. בנסיבות אלו, לא הוכחה זכותן של התובעות לקבלת פיצוי על פי הנוהל וכן, לא הוכחה התרשלות של הנתבעת במתן השירות. זאת אני קובעת, בשים לב לאיחור הקצר ולתכנון של התובעות לקשר בין הרכבות, למרות טווח זמנים קרוב ביותר, ביניהן. בנוסף, לא הוכח כי הנתבעת הציעה לתובעות להגיע ליעדן בקישור הנידון בין הרכבות .

לפיכך אני דוחה את התביעה בנוגע לאירוע הראשון.  

5.                   5.                   אירוע שני: ביום 10.4.08 ביקשו התובעות לנסוע ברכבת מת"א לירושלים. הרכבת, היתה מתוכננת לצאת מהתחנה בשעה 12:54 לפי לוח הזמנים המתפרסם ע"י הנתבעת. מעדות התובעת שעשתה עלי רושם מהימן עולה, כי לאחר המתנה של כחצי שעה ברכבת, ניתנה הנחיה לנוסעים לעזוב את הרכבת ולהמתין לרכבת המיועדת לצאת בשעה 13:54 דהיינו, כשעה לאחר השעה המיועדת. בכך, לא תמו התלאות של התובעות. בנסיעת התובעות ברכבת החילופית, מבית שמש לירושלים, חזרה הרכבת על עקבותיה, לנוכח תקלה ברכבת. לפיכך, נאלצו התובעות ליסוע ברכבת אחרת, לירושלים. בנסיבות אלו, נסיעתן של התובעות מתל-אביב לירושלים, התארכה למשך כ- 3 שעות.

6.                   6.                   הנתבעת טענה כי עמדה לרשות התובעות האפשרות ליסוע ברכבת חילופית אחרת, שמועד יציאתה היה בשעה 13:42. לפיכך, לא היה צורך בהמתנתן לרכבת שיצאה בשעה 13:54. הנתבעת, לא הציגה לוח זמנים או דו"ח על יציאת רכבת אחרת כנטען על ידה. לפיכך, אני מעדיפה את גירסת התובעות בנדון וקובעת כי התובעות הונחו ליסוע ברכבת היוצאת בשעה 13:54. לעניין הסיבה לאיחור, הגישה הנתבעת את נספח ה' לכתב ההגנה, ממנו אני למדה כי התגלתה תקלה, בכל אחת מהרכבות מהן הורדו התובעות במהלך נסיעתן זו. הנתבעת, שלחה לתובעות פיצוי בזיכוי של שני כרטיסי נסיעה חינם, בגין נסיעה זו.

7.                   7.                   התובעת 1, העידה על תנאים ירודים ברכבת הראשונה אליה היא עלתה בארוע זה, עקב ליכלוך בקרונות והיעדר מזגן ברכבת, בעת ההמתנה הארוכה ליציאת הרכבת במשך חצי שעה, עד להורדת הנוסעים ממנה. בכך, היה כדי לגרום לאי נוחות והכבדה לתובעות.

8.                   8.                   הנתבעת, הכחישה את טענות התובעת אך לא הוכיחה בראיה כלשהי, כי בוצע ניקיון של הקרונות, קודם לעליית הנוסעים לרכבת זו.

9.                   9.                   בנסיבות אלו מצאתי כי הנתבעת לקתה בשורה של מחדלים. בכך, שלא דאגה לתכנון ראוי במציאת פתרון חילופי להעברת הנוסעים, אלא לאחר חלוף זמן ארוך ממועד היציאה המתוכנן של הרכבת ועד להעברתם לרכבת חילופית. לא השתכנעתי מדברי נציגת הנתבעת, כי לא ניתן היה לקצר את זמן ההמתנה.

התרשמתי מעדותה של התובעת 1, כי תנאי הרכבת היו לקויים בעת ההמתנה ברכבת הראשונה. על כן, ראוי היה שהנתבעת, תקל על נוסעיה משהתגלתה התקלה ברכבת ותימנע הכבדה נוספת מהם ולו גם בהסדרת הפעלת מיזוג אוויר, לרווחתם.  לכך לא דאגה הנתבעת.

10.               10.               אירוע שלישי: התובעת העידה כי בנסיעתה ביום 17.7.08  לא היה שילוט ולא היתה הכוונה בתחנת הרכבת "ת"א-מרכז", להגעה לתחנת הרכבת "האוניברסיטה". התובעת,לא הוכיחה את גירסתה כי חל שינוי בתנועת הרכבות לתחנת "האוניברסיטה", עקב הפסקת קווים שונים בחודש יולי ואין בנספח ט' לכתב התביעה, כדי להוכיח זאת. התובעת, גם לא הוכיחה כי חלו שינויים ברציף היציאה לתחנת "האוניברסיטה". מנגד, הנתבעת הוכיחה כי הפסקת קווי נסיעה בחודש יולי 2008 לצורך שדרוג תשתיות, לא היה בה כדי לשנות במאומה את נסיעת הרכבת "לאוניברסיטה". לפיכך אני קובעת, כי לא הוכחה אחריותה של הנתבעת לקושי של התובעת לאתר את הרציף לתחנה הנידונה. בנוסף, לא הוכח קיומו של נזק לתובעת, בגין אירוע זה.   

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ