אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"צ 22099-12-16 מזרחי נ' דאי ואח'

רע"צ 22099-12-16 מזרחי נ' דאי ואח'

תאריך פרסום : 28/02/2017 | גרסת הדפסה
רע"צ
בית משפט השלום ירושלים
22099-12-16
23/02/2017
בפני סגן הנשיא:
גד ארנברג

- נגד -
מבקש:
מזרחי עובד
משיבים:
1. אסף דאי
2. בנק הפועלים בע"מ
3. רפי ניסים ברכה
4. צילה ברכה

החלטה

 

בפני בר"ע על החלטת כב' רשם ההוצל"פ אסף אבני אשר אישר את מכירת הנכס נשוא כינוס הנכסים, השייך למבקש, לצד ג' (המשיבים 3 ו-4), וזאת על אף שהמבקש ביקש לאפשר לו להגיב לבקשה לאישור הנכס ולצורך כך ביקש ארכה של 7 ימים על מנת שיוכל להגיש שומה נגדית לזו שצרף כונס הנכסים ואשר לטענת המבקש נמסרה לבא כוחו כשעה לפני ההתמחרות בה נקבע רוכש הנכס. המבקש מבקש לאפשר לו להגיש חוו"ד נגדית (שהוגשה בינתיים במהלך ניהול הליך זה) וכן לאפשר חקירת השמאים.

 

המבקש מבקש לאפשר לו גם להשמיע את טענותיו בענין הבקשה לאישור המכר ולנוסח הסכם המכר הנוגע לו לטענתו. ככל שאחליט להחזיר את הדיון ללשכת ההוצל"פ, מבקש המבקש שהדיון יוחזר לרשם אחר ולא לרשם שנתן את ההחלטה משום שלטענתו רשם זה חרץ כבר את דעתו בענין.

 

מדובר בהליך שמתנהל בלשכת ההוצל"פ מאז שנת 2008 והגיע אף לביהמ"ש זה ולערכאת הערעור עליו מספר פעמים. המבקש מישכן את זכויותיו בנכס נשוא התיק לטובת המשיב 2. המבקש לא עמד בהחזרי ההלוואה נשוא המשכנתא ולפיכך פתח הבנק בהליכי מימוש.

 

הנכס נשוא ההליך מורכב מדירת מגורים וקרקע צמודה לה. בתחילה ניסה כונס הנכסים למכור את הנכס בשלמותו, ועל כך הוגשה בר"ע לבית משפט זה. בסופו של דבר, לאחר ניסיון מכירה שנכשל בשל כך שלא ניתנו הצעות ראויות, החליט כונס הנכסים למכור את דירת המגורים בנפרד מהקרקע הצמודה לו, וכב' הרשם אישר, ביום 1.8.16 , את מכירת דירת המגורים בלבד. בעקבות כך הסכים ב"כ המבקש להצעתי למחוק בר"ע קודמת שהגיש בענין זה. ב"כ המבקש ביקש מכונס הנכסים שלאור ייחודו ומחירו הגבוה של הנכס, לא יסתפק כונס הנכסים בפרסום עצמי של הנכס אלא יעביר אותו לפרסום דרך מערכת שיר"ן. לאחר פגישה שנערכה בענין בין כונס הנכסים לבין ב"כ המבקש הוגשה בקשה מוסכמת לעשות כן, והיא אושרה על ידי כב' הרשם. כב' הרשם אישר מסירת הנכס לבלעדיות למשרד תיווך כדי שהנכס יפורסם במערכת שיר"ן (זו מערכת שמאפשרת את הצגת הנכס על ידי עשרות ומאות מתווכים). לאחר כחודש מהחלטת כב' הרשם שאישרה את מסירת הנכס נחתם, ביום 13.11.16, הסכם תיווך עם חב' אנגלו סכסון שקיבלה את הנכס בבלעדיות למשך חודשיים ופרסמה אותו גם במערכת שיר"ן. יום לאחר חתימת ההסכם עם משרד התיווך הודיע ב"כ הבנק – שהוא גם כונס הנכסים- שביום 27.11.16 תיערך התמחרות נוספת במשרדו. ב"כ המבקש התרעם על כך שנערכת התמחרות ללא שומה עדכנית של הנכס. ביום 21.11.16 משרד התיווך ארגן "בית פתוח" בנכס במסגרתו הוצג הנכס לעשרות מתווכים ונקבע תאריך נוסף ל"בית פתוח" ליום 16.12.16, מועד זה הינו, כאמור, לאחר המועד שנקבע להתמחרות הנוספת.

 

ביום 27.11.16 קויימה התמחרות נוספת כאשר כשעה קודם לכן שלח כונס הנכסים לב"כ המבקש במייל שומה מעודכנת.

 

בהתמחרות שנערכה אצל כונס הנכסים הציע אחד המשתתפים הצעה שעמדה בגובה השווי למימוש מהיר שנקבע בשומה, כונס הנכסים אישר את זכייתו בנכס. למחרת היום, ביום 28.11.16, הגיש כונס הנכסים בקשה לכב' הרשם לאישור המכר. כב' הרשם נתן, באותו יום, החלטה לפיה על המבקש להגיב תוך 3 ימים. המבקש מתרעם על כך שניתנו לו 3 ימים בלבד להגיב לבקשה של 70 עמודים כאשר מדובר בנכס שעמד למכירה זמן רב. ב"כ המבקש הגיש בקשה לאפשר לו להגיב תוך 30 יום. תוך שהוא מציין שהוגשה, על ידי כונס הנכסים, לפני עריכת ההתמחרות שומה חדשה ובכוונתו להגיש שומה נגדית והוא כבר פנה בענין לשמאי מטעמו. כב' הרשם נעתר חלקית בבקשה ובהחלטה מיום 1.12.16 האריך את המועד למתן תגובה עד יום 8.12.16, המבקש טוען כי הארכת המועד הקצרה לא היה בה די כדי לאפשר לו להגיב עניינית ולהמציא את חווה"ד מטעמו. ביום 7.12.16 הגיש ב"כ המבקש בקשה להארכת מועד נוספת כשהוא מצרף לה העתק מכתבו של השמאי לפיו ידרשו לשמאי 7 ימים נוספים (מיום 5.12.16) לצורך עריכת השומה ולפיכך ביקש ארכה להגשת תגובה עד יום 18.12.16. כב' הרשם הורה למבקש לבצע מסירה אישית של הבקשה לכונס הנכסים עוד באותו יום, שאם לא כן היא תימחק, והורה לכונס הנכסים להגיב תוך 24 שעות. כונס הנכסים התנגד לארכה בתגובה שהגיש ביום 11.12.16, ועל תגובה זו ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה לארכה ומאשרת את המכר לרוכשים (המשיבים 3 ו- 4) לפי בקשת כונס הנכסים. על החלטה זו הוגשה הבר"ע נשוא הליך זה כאשר טענות המבקש מתחלקות ל- 3.

 

הראשונה, בהקשר להחלטה שלא לתת למבקש ארכה לתגובה.

השניה, לעצם הבקשה לאישור הנכס ואישורה במחיר למימוש מהיר.

השלישית, לענין הבקשה להחזיר את הדיון למותב אחר בשל חריצת דין על ידי כב' הרשם.

 

באשר לטענה הראשונה טוען המבקש כי עצם העובדה שלא ניתנה לו זכות להשיב לתגובת כונס הנכסים יש בה כדי להביא לקבלת הבר"ע ולהחזיר את הדיון להוצל"פ. אמנם הזכות לתשובה לתגובה קבועה בתקנות סד"א (תקנה 241(ג1) ואולם על פי הפסיקה שצרף המבקש לבר"ע יש להחיל את החובה, המעניקה זכות למתן תשובה לתגובה, גם על הליך בהוצל"פ.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ