אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"פ 9460/16 דניאל ברוך גרנבי נ' מדינת ישראל

רע"פ 9460/16 דניאל ברוך גרנבי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 12/03/2017 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
9460-16
12/03/2017
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקש:
דניאל ברוך גרנבי
עו"ד מאיה ברקאי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד בת עמי ברוט
החלטה

 

  1. לפניי בקשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 27.10.2016, בעפ"ג 44385-05-16, שניתן על-ידי כב' הרכב השופטים: י' נועם – סג"נ; ר' פרידמן-פלדמן; ו-מ' בר-עם. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' קורנהאוזר), בת"פ 51623-01-15 מיום 7.4.2016.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, ב-4 אישומים שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן, כאשר כל פרט אישום כולל שתי עבירות כדלקמן: התפרצות למקום מגורים כדי לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); וגניבה בידי עובד ממעבידו, לפי סעיף 321 לחוק העונשין.

 

           בחלק הכללי של כתב האישום נמסר, כי בתקופה הרלבנטית עבד המבקש כמאבטח מחוץ לביתו של שר הבינוי, ביישוב כפר אדומים. המבקש היה מוצב בביתן מחוץ לבית, ונאסר עליו להיכנס לבית השר, אלא בעתות חירום "ולצורך כך הושאר מפתח בעמדת השמירה". בכל אחד מהאישומים נטען, כי המבקש התפרץ לבית השר בעת שהיה במשמרת, וגנב מתוכו רכוש. על פי האישום הראשון, מספר חודשים עובר ליום 25.1.2015, התפרץ המבקש לבית ונכנס לחדר השינה של הגב' ח. א. ה. (להלן:המתלוננת), וגנב מתוך ארנק שהיה בארון סכום של 200 יורו. ביום 7.2.2014, כך על פי האישום השני, התפרץ המבקש לבית וגנב מתוכו סכום של 1,300 ₪. המבקש ביצע שתי התפרצויות נוספות, בתאריכים 10.1.2015 ו-24.1.2015, כאשר במועד הראשון גנב המבקש 200 ₪, מתוך ארנקה של המתלוננת (אישום שלישי); ובמקרה השני גנב המבקש 500 ₪, מתוך תיק שהיה מונח על שולחן במטבח.

 

  1. ביום 7.4.2016, נגזר דינו של המבקש בבית משפט השלום בירושלים. לצורך קביעת מתחם הענישה בעניינו של המבקש, קבע בית משפט השלום כי מדובר באירוע עברייני אחד, המורכב ממספר מעשי עבירה. בהתייחס לערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של המבקש, ציין בית משפט השלום כי מדובר בשמירה על קניינו של אדם ועל תחושת בטחונו האישי. אשר לעבירה שעניינה גניבה ממעביד, הרי שהפגיעה אינה רק רכושית אלא שמדובר במעילה באמון שנותן מעביד בעובד. במקרה דנן, כך נקבע, עשה המבקש שימוש נלוז באמון שניתן בו, ובמקום לספק לבעלי הבית בטחון אישי, הוא פגע, פעם אחר פעם, בתחושת הבטחון שלהם. לאחר סקירת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות, קבע בית משפט השלום, כי מתחם הענישה ינוע בין 16 ל-42 חודשי מאסר. לצורך קביעת עונשו של המבקש בתוך המתחם, נתן בית משפט השלום את דעתו לנסיבות לקולה, ובהן: גילו הצעיר של המבקש; העדר עבר פלילי; קיומה של מוטיבציה לחזרה לחיים נורמטיביים; ונכונות להעזר בגורמי הטיפול ובגורמי תמיכה אחרים בסביבתו. בית משפט השלום הוסיף עוד, כי הוא לא ראה מקום להיענות לבקשתו של המבקש לבחון הליך של "צדק מאחה" בעניינו. בהחלטה מיום 14.1.2016, קבע בית משפט השלום כי "אין מדובר במקרה בו יחסים המחייבים קיומו של הליך זה", וככל שהמבקש מעוניין להביע את התנצלותו בפני המתלוננים, הוא יוכל לעשות כן, מחוץ להליך הפלילי. בנוסף, דחה בית משפט השלום את המלצת שירות המבחן להסתפק במתן צו של"צ ושלא להשית על המבקש עונש של מאסר לריצוי בפועל. לבסוף, קבע בית משפט השלום כי עונשו של המבקש יעמוד בתחתית מתחם הענישה שנקבע, וגזר עליו 16 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 7 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור המבקש, בתוך 3 שנים ממועד שחרורו מהמאסר, עבירת רכוש מסוג פשע; 4 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור המבקש, בתוך 3 שנים ממועד שחרורו מהמאסר, עבירת רכוש מסוג עוון; קנס בסך 1,500 ₪ או חודש מאסר תמורתו; ופיצוי למתלוננים בסך 3,500 ₪.

 

  1. המבקש לא השלים עם העונש שנגזר עליו, והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 27.10.2016, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש, בציינו כי מדובר בעבירות חמורות במהותן, המגלמות הפרת אמון בוטה שניתנה במבקש, כאשר עסקינן בעבירה שחזרה ונשנתה ארבע פעמים. עוד נקבע, כי אין להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום כי מקרה זה אינו מתאים להליך של צדק מאחה "בשל מהות העבירות ונסיבות ביצוען". לגישתו של בית המשפט המחוזי, האינטרס הציבורי במקרה דנן מחייב הטלת עונש של מאסר בפועל.

 

הבקשה לרשות ערעור

 

  1. בבקשה לרשות ערעור, טוען המבקש כי דחיית המלצתו הטיפולית של שירות המבחן, פגעה "באינטרס הצפייה וההסתמכות שלו", תוך מניעה מהמבקש אפשרות לשיקום, אשר "תבוא במכלול השיקולים בעת שיגזור בית המשפט את דינו". למרות שבית המשפט רשאי היה לדחות את המלצות שירות המבחן, טוען המבקש כי הדבר ייעשה רק במקרים חריגים, כאשר במקרה דנן קיים חשש כי המבקש הופלה לרעה לעומת נאשמים אחרים בהליכים פליליים. עוד נטען, כי לא היה מקום לדחות את בקשתו של המבקש לנקוט בהליך של "צדק מאחה", ואף כאן נראה למבקש כי הוא הופלה לרעה לעומת אחרים. המבקש קובל, בנוסף, על העדר אמות מידה לגבי האפשרות להשתלב בהליך של "צדק מאחה", ובמקרה זה הוא סבור כי קיימים בעניינו "שיקולי צדק ייחודיים", המצדיקים את קבלת הבקשה.

 

תגובת המשיבה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ