אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"פ 8896/14 שלמה חי שער נ' מדינת ישראל

רע"פ 8896/14 שלמה חי שער נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/12/2014 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
8896-14
29/12/2014
בפני כבוד השופט:
ח' מלצר

- נגד -
המבקש:
שלמה חי שער
עו"ד דבורה מילר
המשיבה:
מדינת ישראל
החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים: ג' כנפי-שטייניץ, י' מרזל, א' רומנוב) ב-ע"פ 4204-09-14 מתאריך 24.11.2014, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ד' כהן-לקח) ב-ת"פ 58925-12-12 מתאריך 19.6.2014. 

 

           לצד בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.

 

           להלן אביא הנתונים הנדרשים להכרעה במכלול.

 

עיקרי העובדות

 

  1. המבקש הורשע בבית משפט השלום הנכבד, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע מעשה מגונה בפומבי (עבירה לפי סעיף 349 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) וכן בהטרדה מינית (עבירה לפי סעיף 5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998). לפי ממצאי הכרעת הדין המבקש הלך בעקבות המתלוננת בגן הארכיאולוגי בשכונת פסגת זאב שבירושלים (להלן: הפארק), ולאחר מכן הפשיל את מכנסיו בפניה, החזיק את איבר מינו בידו והציע לה הצעות בוטות, בעלות אופי מיני, תוך שהמתלוננת מביעה את מורת רוחה מהצעות אלו.

 

           הכרעת דינו של בית משפט השלום הנכבד התבססה על הראיות הבאות: זיהוי המבקש על ידי המתלוננת במסדר זיהוי התמונות; סמיכות הזמנים בין מועד האירוע לבין מועד תפיסתו של המבקש בפארק; הדמיון בין התיאור שמסרה המתלוננת בנוגע למראה ולפרטי הלבוש של מבצע העבירות בעת האירוע, בזמן אמת, לבין המראה ופרטי הלבוש של המבקש בעת תפיסתו בפארק; הקביעה כי המבקש נתפס בפארק כאשר הוא מאונן וכאשר מפיו נדף ריח של אלכוהול; הערפל שנותר לעניין סיבת הימצאותו של המבקש בפארק; אי מתן אמון בעדותו של המבקש.

 

  1. במסגרת הדיון בגזר הדין התקבלו בעניינו של המבקש תסקיר שירות מבחן, חוות דעת של המרכז להערכת מסוכנות וחוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות. שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית לגבי המבקש, המרכז להערכת מסוכנות קבע כי רמת המסוכנות הנשקפת מהמבקש הינה בינונית-גבוהה, ועמדת הממונה היתה כי המבקש איננו מתאים לביצוע עבודות שירות. 

 

  1. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, תוך שקילת נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של המבקש, ובהתחשב בעמדת הממונה על עבודות השירות, בית המשפט השית על המבקש 45 ימי מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. בנוסף הטיל בית המשפט על המבקש לפצות את המתלוננת בסכום של 1,500 ש"ח.

 

  1. המבקש ערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין לבית המשפט המחוזי הנכבד. בית המשפט המחוזי לא ראה לנכון להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בבית משפט השלום, או בקביעותיו באשר לגזר הדין, ולפיכך דחה את ערעורו של המבקש.

 

           כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד הוגשה הבקשה שבפני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ