אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"פ 8445/14 שלמה הרי עזרן נ' מדינת ישראל

רע"פ 8445/14 שלמה הרי עזרן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/12/2014 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
8445-14
29/12/2014
בפני השופט:
ס' ג'ובראן

- נגד -
המבקש:
שלמה הרי עזרן
עו"ד רותם טובול
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד יורם הירשברג
החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 1.10.2014 בע"פ  1773-02-14 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' אלון – נשיא, י' פרסקי וג' גדעון

 

 

     
   

 

 

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיא י' אלון והשופטים י' פרסקי וג' גדעון) בע"פ 1773-02-14 מיום 1.10.2014, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על הכרעת הדין של בית משפט השלום בת"פ 38119-03-11 והתקבל באופן חלקי ערעורו על גזר דינו, כך שעונש המאסר הופחת משש שנות מאסר לחמש שנות מאסר, בעוד שרכיב הקנס נותר בעינו בשווי 1,000,000 ש"ח.

רקע והליכים קודמים

2.        נגד המבקש ואחרים הוגש כתב אישום מתוקן המייחס להם ביצוע של עבירות מס בהיקף חסר תקדים, לרבות עבירות של סחר בהיקפים נרחבים בחשבוניות פיקטיביות וניהול פנקסי חשבונות כוזבים, אשר הביאו לגריעת סכומי עתק מקופת המדינה. המבקש הורשע בבית משפט השלום ב-655 עבירות במסגרת חמש פרשות ותשעה אישומים, חלקן הגדול בנסיבות מחמירות. נקבע כי סכום המע"מ הנובע מהעבירות עומד על סך של 9,717,716 ש"ח כאשר היקפן הכספי לעניין מס הכנסה עומד על סך של 29,963,224 ש"ח. בית משפט השלום גזר על המבקש עונש של שש שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 21.2.2011 ועד ליום 28.8.2013, בצירוף 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 או לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. כן, הוטל על המבקש קנס בסך של 1,000,000 ש"ח שישולם ב-10 תשלומים מיום 1.3.2014 ואילך או 12 חודשי מאסר תמורתו. בית משפט השלום לקח בחשבון את זיכויו של המבקש בפרשה אחת ובמרבית פרשה נוספת אשר היו מרכזיות בתיק. כן, נלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות: מצבו המשפחתי; הקשיים שמשפחתו חוותה עקב מעצרו הממושך; קריסת העסק המשפחתי; היותו בהליכי פשיטת רגל; והיותו אדם האוהב לעזור ולתרום לנזקקים. כן התחשב בית משפט השלום בעברו הפלילי של המבקש, בין היתר ריצוי מאסר בפועל, אך ללא עבירות מס, ושקל את נושא היעדר לקיחת האחריות והיעדר כל מאמץ לתיקון המחדלים והנזק הגדול שהוסב לקופת המדינה. עוד התחשב בית משפט השלום בצורך בשיקול הרתעת הרבים הגובר על נסיבותיו האישיות והכלכליות של המבקש.

3.        המבקש ערער לבית המשפט המחוזי הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין של בית משפט השלום, וכך עשו גם האחרים. ביום 1.10.2014 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש לעניין הכרעת הדין, אך קיבל באופן חלקי את ערעורו על חומרת העונש והפחית שנה מעונש המאסר בפועל שהוטל עליו. רכיב הקנס הותר על כנו. בית המשפט המחוזי קבע כי צדק בית משפט השלום באופן בו שקל את השיקולים הרלבנטיים לקביעת מתחם הענישה וביישום הנסיבות האישיות כמו גם באיזון מול האינטרס הציבורי. בית המשפט המחוזי שקל את הפסיקה שהגישו הצדדים ואת טענותיהם, ומצא כי לא ניתן לומר שאין כל ממש בטענת המבקש לעניין אי ההלימה בין עונשו לעונשם של האחרים אשר הורשעו יחד איתו, וכי עונשו של המבקש נוטה במידת מה לחומרה יתרה. משכך, הורה בית המשפט המחוזי על הקלה בעונשו. בית המשפט המחוזי ציין כי אינו מוצא מקום להתערבות בגובה הקנס או במאסר שהוטל חלף הקנס, שכן אלו מידתיים ואינם מופרזים. לפנים משורת הדין, עיכב בית המשפט המחוזי את מועד התשלום הראשון ליום 1.3.2015 וכן את עונש המאסר עד ליום 2.11.2014.

4.        ביום 5.11.2014 ניתנה החלטה בבית משפט זה על-ידי השופט צ' זילברטל, לפיה הוארך עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 7.12.2014. ביום 3.12.2014 ניתנה אורכה נוספת עד ליום 21.12.2014 על-ידי השופטת ד' ברק-ארז. שתי בקשות ההארכה הוגשו בהסכמת המשיבה. 

הבקשה למתן רשות ערעור

5.        בקשת רשות הערעור מופנית כלפי רכיב העונש בלבד. במסגרתה טוען המבקש, כי בקשתו מעוררת מספר שאלות כלליות החורגות מעניינו הפרטי. לשיטת המערער, הפחתת הענישה של רכיב המאסר בעונשו הייתה צריכה להיעשות באופן שווה והולם לאחרים אשר הורשעו עמו בפרשות השונות. המבקש מציין כי השניים האחרים הורשעו בהיקף עבירות ואישומים רחב יותר ועונשם הופחת ב-18 חודשי מאסר. לשיטת המבקש, לכל היותר, היה על בית המשפט המחוזי להפחית תקופה ארוכה יותר עבורו ביחס לאחרים.

6.        עוד מציין המבקש, כי במהלך הערעור בבית המשפט המחוזי הוא הגיש שתי בקשות להוספת ראיות נוספות אשר יש בהן כדי לשנות את הרשעתו. הראשונה קיבלה מענה בהחלטה של בית המשפט המחוזי ונקבע כי אין מדובר באחד החריגים בהם תתיר ערכאת ערעור צירוף ראיות נוספות. כן צוין, כי במידת הצורך בית המשפט המחוזי יוסיף ויפרט על כך בפסק הדין בערעור. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי לא נדרש לסוגיה זו בשנית בפסק דינו והחלטתו אינה מנומקת דיה. כמו כן מציין המבקש, כי בקשתו השניה להוספת ראיות לא קיבלה התייחסות כלל. לשיטתו, בקשתו עומדת בתנאים הנדרשים לצירוף ראיה חדשה בשלב הערעור, והוא סבור כי קבלת בקשותיו הייתה יכולה להוביל להקלה בעונשו. על כן הוא מבקש לקבלן.

7.        עוד טוען המבקש, כי הערכאות הקודמות לא פירטו מתחמי קנס הולמים או כיצד הגיעו לקביעת גובהו של הקנס. לשיטת המבקש, הקנס שהוטל עליו חורג מהמדיניות הנוהגת בפסיקה ביחס למקרים דומים. כן מציין המבקש, כי יש מקום בקיומה של זיקה בין יכולתו של נאשם לשלם קנס לבין שיעורו ולבין תקופת המאסר תמורתו, שכן, מטרת רכיב הקנס בענישה היא לתמרץ נאשמים לשלמו. לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי משלא בדק את יכולתו לשלם את הקנס, יכולת אשר תתערער אף יותר עת הוא יחל בריצוי מאסרו. מכך נובע, לשיטתו, ריצוי של מאסר בפועל ארוך בשנה מהמאסר שהוטל עליו כבר מלכתחילה. המבקש מוסיף ומציין כי לפי בש"פ 373/89 שטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(2) 475 (1989) (להלן: הלכת שטיין), משהוכרז חייב כפושט רגל הוא אינו רשאי, ולמעשה החוק אוסר עליו, לשלם קנס שהוטל עליו במסגרת החלטה שיפוטית עבור קופת המדינה, משום שהדבר ייחשב להעדפת נושים אסורה. עוד מציין המבקש, כי לפי הלכת שטיין מקום בו הוכרז חייב פושט רגל שעה שתלוי ועומד נגדו חיוב של קנס, אין למדינה אלא "חוב בר תביעה" וכי כל עוד החייב נמצא בסטטוס של פושט רגל היא תוכל לגבות את החוב בדרך של הגשת תביעת חוב ולא בדרך של הפעלת עונש מאסר. המבקש מציין כי ניתן נגדו צו כינוס לפיו יוכרז בעתיד כפושט רגל. המבקש מציין את ע"פ 5625/92 סאלח גדבאן נ' מדינת ישראל (4.5.19943), בו ערעורו של נאשם שנידון לתשלום קנס או מאסר תמורתו והוכרז כפושט רגל בין לבין, התקבל בהתבסס על הלכת שטיין.

8.        לבסוף טוען המבקש, כי מתחם הענישה הכולל אשר נקבע בעניינו אינו ראוי ואינו מתיישב עם עקרון ההלימה והעונש שהוטל עליו, אף לאחר ההקלה, והוא גבוה וחורג באופן משמעותי מרף הענישה הנהוג במקרים דומים. עוד מוסיף המערער כי הערכאות הקודמות לא פירטו את הנסיבות בהן הן התחשבו בקביעת עונשו, וישנן נסיבות מקלות רבות בעניינו שיש לקחת בחשבון: ריצוי כ-31 חודשי מעצר עד למועד גזר הדין; היותו נשוי ואב לארבעה ילדים; היותו מצוי בהליכי פשיטת רגל; ושהייתו במעצר בית כ-17 חודשים.

9.        ביום 12.12.2014 הגיש המבקש בקשה להארכת עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו. בדיון לפניי מיום 18.12.2014 טען בא כוח המשיבה לגוף הבקשה. לטענתו, במסגרת בקשת רשות ערעור אין מקום להעלות שאלה של אחידות ענישה כאשר הפער המדובר הוא בן חצי שנה בלבד. כן הוא מוסיף, כי הפסיקה לא קובעת שכאשר מעורבים שלושה נאשמים העונש שלהם צריך להיות זהה לחלוטין. אשר לבקשה להוספת ראיות, טען בא כוח המשיבה כי תגובת המשיבה צורפה לבקשה ביום הגשתה, והיה על המבקש לוודא כי בית המשפט מתייחס לכך. לשיטת המשיבה, המבקש קפא על שמריו משלא העלה את הסוגיה עד לשלב זה במסגרת בקשת רשות הערעור. לעניין טענת המאסר חלף הקנס, טען בא כוח המשיבה כי בשלב הנוכחי אין זה רלוונטי מאחר שהמבקש טרם הוכרז כפושט רגל. משכך, לשיטתו, השאלה היא תאורטית בלבד ומקומה לא במסגרת בקשת רשות ערעור. כמו כן הוסיף בא כוח המשיבה, כי שיקול היכולת הכלכלית אינו עומד לבדו, ואם שומרים על הפרופורציות הנכונות הרי שקנס בסך של 1,000,000 ש"ח הוא מתון באופן יחסי לכמות העבירות הנדונות.

10.      באת כוח המבקש טענה כי ההקלה המבוקשת בענישה היא משמעותית ולא מדובר רק בחצי שנה, אלא בבקשה להקלה רחבה יותר. אשר לסוגית הוספת הראיה, טענה באת כוח המבקש כי הייתה אמונה שבית המשפט יתייחס לכך בפסק דינו הסופי ומעבר לכך, בדיון בבקשה אחרת היא הפנתה בעל פה את תשומת לב בית המשפט לכך. לבסוף, אשר לסוגיית הקנס, טענה באת כוח המבקש כי המבקש נמצא בשלב של כינוס נכסים ועל כן כבר קיימת בעיה של העדפת נושים.

דיון והכרעה

11.      עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. בבית המשפט המחוזי אף ניתנה הקלה בעונשו. הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם עולה טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיה) (13.7.1982) (להלן: חניון חיפה)). בענייננו, בקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" בהתאם להלכת חניון חיפה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ