אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל

רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 28/12/2015 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
8220-15
27/12/2015
בפני השופט:
ס' ג'ובראן

- נגד -
המבקשת:
רשיק כפאיה
עו"ד מוחמד עליאן
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד חיים נרגסי
עו"ד מירב ברדס
החלטה

 

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ר' פרידמן-פלדמן) בע"פ 41085-10-15 מיום 25.11.2015, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (השופט פ' שטרק) בתיק 948/2003 מיום 18.10.2015, שלא לדחות את המועד לביצוע צו הריסה למבנה בלתי חוקי השייך למבקשת (להלן: המבנה).

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד בעלה של המבקשת (להלן: הבעל) הוגש כתב אישום בת"פ 10229/03 בגין בנייה ללא היתר של המבנה, ובמסגרת גזר הדין מיום 26.2.2004 הוא חויב בהריסתו. המבנה לא נהרס, ובשנת 2012 הוגש כתב אישום נוסף נגד הבעל, אלא שההליך הופסק לאחר שהוא נפטר. על כן, ביום 7.2.2013 המשיבה הגישה לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בקשה למתן צו הריסה למבנה ללא הרשעה, לפי סעיף 212(5) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). המבקשת התנגדה לבקשה, וביום 1.10.2013 דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את ההתנגדות ופסק כי המשיבה הוכיחה את היסודות הנדרשים למתן צו הריסה ללא הרשעה, ועל כן הוציא צו כאמור (להלן: צו ההריסה). ערעור המבקשת על החלטה זו לבית המשפט המחוזי נדחה (עפ"ג 27534-10-13 מיום 13.4.2014), וכך גם בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"פ 3802/14 מיום 4.8.2014), כאשר המועד לביצוע הצו נדחה ליום 1.9.2014.

 

  1. ביום 28.8.2014, המבקשת הגישה לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בקשה לדחיית המועד לביצוע צו ההריסה. בית המשפט לעניינים מקומיים הורה על עיכוב ביצוע הצו עד להחלטה בבקשה, וביום 1.2.2015 דחה את הבקשה. בהחלטתו מיום זה, בית המשפט לעניינים מקומיים ציין כי בחודש בינואר 2014 אושרה תוכנית מתאר 7624 לעיר ירושלים, הנוגעת בין השאר למבנה (להלן: תוכנית 7624), ומצא כי מהחומרים שהוגשו על ידי המבקשת עלה כי ממועד אישור התוכנית לא נעשה דבר לקידום הליכי הכשרת המבנה. ביום 12.4.2015, הוגשה בקשה נוספת לעיכוב ביצוע צו ההריסה, אשר לא צורף אליה תצהיר בדבר התקדמות מהלכי הכשרת המבנה מאז נכנסה תוכנית 7624 לתוקף, אלא מכתב ממהנדס מיום 1.2.2015. בית המשפט לעניינים מקומיים נתן למבקשת שהות להגיש תצהיר כאמור, אולם גם לתגובה שהוגשה ביום 12.5.2015 לא צורף תצהיר, אלא נטען בה כי לאחר אישור תוכנית 7624 נדרשים אזרחים לבצע מדידות ולהכין תוכנית לצורכי רישום לצורך קבלת היתר. לפנים משורת הדין, חרף אי-הגשת תצהיר, בית המשפט לעניינים מקומיים הורה ביום 14.5.2015 על דחיית מועד ביצוע ההריסה ליום 1.10.2015 כדי שתוכל המבקשת לבצע את הפעולות המפורטות בתגובתה.

 

  1. ביום 17.9.2015, הגישה המבקשת בקשה נוספת לדחיית מועד ביצוע צו ההריסה, אשר נתמכה פעם נוספת במכתב המהנדס מיום 1.2.2015 ואשר גם אליה לא צורף תצהיר. ביום 18.10.2015 דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את הבקשה, בציינו כי מדובר בבקשה זהה לזו שהוגשה ביום 12.4.2015, מבלי שנטענו בה עובדות או נסיבות חדשות. בית המשפט לעניינים מקומיים הוסיף כי צו ההריסה נכנס לתוקפו ביום 1.10.2015 וכי אין עילה לעכבו. המבקשת ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וציינה כי פעלה לקבלת היתר למבנה והגיעה לשלב של הגשת בקשה להיתר, אך ההליכים שיזמה הוקפאו בשנת 2009 כאשר החלה עיריית ירושלים ליזום את תוכנית 7624. כן ציינה המבקשת כי אף לאחר אישור תוכנית 7624, היא פועלת להכשיר את המבנה מכוח התוכנית או מכוח התוכנית שהיא עצמה יזמה. המשיבה התנגדה לבקשת העיכוב, וטענה כי במסגרת תוכנית 7624, המבנה מיועד להריסה ואילו התוואי עליו הוא מצוי מיועד לסלילת כביש – כך שלא ניתן כלל להכשירו. ביום 25.11.2015, בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשת, וקבע, על סמך תצהירו של סגן מנהל האגף לתכנון עיר בעיריית ירושלים, כי המבנה אכן מיועד להריסה במסגרת תוכנית 7624, וכי בפרק הזמן של כמעט שנתיים שחלפו מאז אישור התוכנית לא חל כל שינוי בכך. לפיכך, בית המשפט המחוזי מצא כי בהעדר סיכוי של ממש להכשרת המבנה, אין מקום לעיכוב הביצוע. כן חייב בית המשפט המחוזי את המבקשת בתשלום הוצאות המשיבה בגובה 1,500 ש"ח. מכאן הבקשה שלפניי.

 

הבקשה למתן רשות ערעור ותגובת המשיבה

 

  1. בבקשה שלפניי, המבקשת עותרת מבית משפט זה להורות על ביטול פסק הדין ולדחות את מועד ביצועו של צו ההריסה. לגרסת המבקשת, מאז הוצאת צו ההריסה, היא מקדמת הליך תכנוני להכשרת המבנה, העתיד להסתיים בעתיד הנראה לעין. עדות להתקדמותו של הליך זה מצויה, לשיטתה, בכך שבתי המשפט עיכבו במספר הזדמנויות את ביצועו של צו ההריסה מאז שהוצא. יצוין, כי המבקשת מציינת שההליך אותו היא מקדמת הוא תוכנית 7624. לטענת המבקשת, החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים מיום 18.10.2015 אינה מנומקת ואינה מתייחסת להתקדמות ההליך התכנוני שבוצע על ידה, וכי החלטתו של בית המשפט המחוזי אף היא ניתנה מבלי לדון לגופו של ההליך התכנוני. על סמך האמור, המבקשת סבורה כי לא נערך בעניינה דיון משפטי ענייני, וכי עובדה זו אינה מאפשרת להותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו ומחייבת את דחיית מועד ביצוע צו ההריסה. בנוסף, המבקשת טוענת כי נוכח השלב המתקדם בו מצוי ההליך התכנוני אותו היא יוזמת, לא היה מקום לחייב אותה בהוצאות משפט.

 

  1. לגופה של הבקשה לדחיית מועד ביצוע צו ההריסה, המבקשת סבורה כי מימוש צו ההריסה מבלי לאפשר לה למצות את ההליך התכנוני תגרום לה נזק רב, מאחר שהמבנה מהווה את בית מגוריה, והריסתו תותיר אותה ללא קורת גג. מנגד, המבקשת גורסת כי לא ייגרם נזק לאינטרס הציבורי מדחיית המועד, שכן ההליך התכנוני אותו היא מקדמת מצוי בשלב מתקדם, כך שממילא יינתן לה בקרוב ההיתר להמשיך ולגור במקום.

 

  1. החלטתי כי הבקשה מצריכה תגובה, וזו הוגשה ביום 17.12.2015. לגישת המשיבה, הבקשה למתן רשות ערעור נגועה בחוסר תום לב, תוך הצגת פרטים כוזבים והסתרת מידע רלבנטי, וכי כל תכליתה להביא לעיכוב מלאכותי של ביצוע צו ההריסה. המשיבה מטעימה כי הבקשה נסמכת על טענות אשר הועלו כבר מספר פעמים בהליכים המשפטיים הקודמים אותם ניהלה המבקשת ונדחו בכל פעם. בפרט, המשיבה מציינת כי המבקשת מנסה להיבנות מתוכנית 7624, כאשר תוכנית זו היא למעשה תוכנית אותה מקדמת עיריית ירושלים ואשר במסגרתה מיועדים המבנה מושא בקשת רשות הערעור להריסה. מכאן שלעמדתה, אין במסגרת הליך תכנוני זה כל אפשרות להכשיר את המבנה. בנוסף, המשיבה מדגישה כי החלטותיהן של הערכאות הקודמות מנומקות ומבוססות על היעדרו של סיכוי ממשי להכשרת המבנה נוכח תוכנית 7624. עוד מציינת המשיבה כי קיים אינטרס ציבורי מהותי בביצוע צו ההריסה, שכן המבנה מצוי בתוואי דרך המיועד לשמש לסלילת כביש 21, אשר נועד לרווחת תושבי ירושלים בכלל ותושבי מזרח ירושלים בפרט. לגרסת המשיבה, סלילת הכביש כבר החלה, אולם המבנה מושא הבקשה מעכב את המשך העבודות. על יסוד כל האמור, המשיבה סבורה כי יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור ולחייב את המבקשת בהוצאות לדוגמא על אופן התנהלותה בהליך זה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ