אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"פ 2844/15 ארזים חברה קבלנית למיחזור ופינוי פסולת בע"מ ואח' נ' המשרד לאיכות הסביבה

רע"פ 2844/15 ארזים חברה קבלנית למיחזור ופינוי פסולת בע"מ ואח' נ' המשרד לאיכות הסביבה

תאריך פרסום : 05/05/2015 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
2844-15
03/05/2015
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקשים:
1. ארזים חברה קבלנית למיחזור ופינוי פסולת בע"מ
2. מילאנו הנדסה אזרחית בע"מ
3. אבי ארביב
4. ציקי ארביב

עו"ד גד טיכו
עו"ד עומרי רוזנברג
המשיב:
המשרד לאיכות הסביבה
החלטה


 

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים: ר' לורך – סג"נ; צ' דותן; ע' וינברג-נוטוביץ), בע"פ 10594-07-14, מיום 11.3.2015, בגדרו התקבל חלקית ערעורם של המבקשים על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' הימן – סג"נ), בת"פ 25732-07-13, מיום 24.4.2014.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. מעובדות כתב האישום אשר הוגש נגד המבקשים עולה, כי החל מחודש אוקטובר 2006, הפעילו המבקשות 1 ו-2 (להלן: החברות), עסק להובלת פסולת בנין, וכן עסק המשמש תחנת מעבר, המצוי במשק 80 במושב בן זכאי (להלן: המשק או האתר), תוך ניהולו של העסק ופיקוח עליו (להלן: העסק). בתחנת המעבר הצטברה כמות פסולת רבה, כך שמבחינה מעשית שימשה תחנה זו כאתר לסילוק פסולת בניין. אותה עת, היה המבקש 3 בעל המניות היחיד של המבקשת 1, והמחזיק ו/או בעל הזכויות במשק. בתוך כך, שימשו המבקשים 3 ו-4 מנהלים פעילים של המבקשת 1, והמבקש 4 שימש מנהל פעיל גם של המבקשת 2. ביום 28.12.2008, לאחר שביצעו נציגי המשיב סיורים באתר, שלח המשיב למבקשים התראה בנוגע לחשד לניהול עסק ללא רשיון, לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק רישוי עסקים); ולהפרת תקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת), התשנ"ח-1998 (להלן: תקנות רישוי עסקים). חרף התראה זו, המשיכו המבקשים להפעיל את העסק באתר, במשך למעלה מ-570 ימים נוספים ממועד קבלת ההתראה. ביום 15.3.2009, נערך למבקשים שימוע בהתאם להתראה. למרות קיומו של השימוע, המשיכו המבקשים בניהול העסק, במשך למעלה מ-485 ימים נוספים ממועד השימוע. לכל אורך התקופה, בה ניהלו המבקשים את העסק, פעל העסק ללא רשיון או היתר; מבלי שקיימים באתר האמצעים והתשתיות, אותם מחייב הדין ביחס להפעלת תחנת מעבר לפסולת; ומבלי שהמבקשים נקטו באמצעים הדרושים על מנת למנוע זיהום אויר וריח בלתי סבירים עקב הפעילות בו.

 

נוכח האמור, הוגש נגד המבקשים כתב אישום, במסגרתו יוחסו להם העבירות הבאות: עיסוק ללא רשיון, לפי סעיף 4 בצירוף סעיף 14 לחוק רישוי עסקים (להלן: עבירת עיסוק ללא רשיון), וביחס למבקשים 3 ו-4 גם לפי סעיף 15(2) לחוק רישוי עסקים; הפעלת תחנת מעבר ללא התשתיות והדרישות הקבועות בדין, לפי תקנות רישוי עסקים (להלן: עבירת הפעלת תחנת מעבר), וביחס למבקשים 3 ו-4 גם לפי סעיף 15(2) לחוק רישוי עסקים; אי נקיטת אמצעים למניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת, לפי סעיפים 9 ו-12 לתקנות מניעת מפגעים (זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן-1990 (להלן: תקנות למניעת מפגעים), בצירוף עם סעיפים 11(א) ו-14 (בהתאמה) לחוק מניעת מפגעים, התשכ"א-1961 (להלן: החוק למניעת מפגעים); איסור לכלוך והשלכת פסולת בניין ברשות הרבים, לפי סעיף 13(ב)(1) בצירוף עם סעיף 2 לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984 (להלן: חוק שמירת הנקיון) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; וביחס למבקשים 3 ו-4 הפרת אחריות של נושא משרה בתאגיד, לפי סעיף 15 לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984 וסעיף 11ג לחוק מניעת מפגעים.

 

  1. לאחר שמיעת ראיות, הרשיע בית משפט השלום את המבקשים במרבית העבירות שיוחסו להם בכתב האישום. נקבע, כי הוכחו יסודות העבירות המיוחסות למבקשים, לפי חוק רישוי עסקים, ובכלל זאת, הוכח כי הר הפסולת המצוי באתר מורכב מפסולת בניין; האתר עונה על הגדרת המונח "תחנת מעבר", כמשמעו בתקנות רישוי עסקים; המבקשים לא עמדו בתנאי התשתיות והאמצעים הדרושים בתקנות רישוי עסקים, לשם הפעלת עסק מעין זה; המבקשים עסקו באיסוף פסולת, וניהלו אתר לסילוק פסולת יבשה ללא רשיון כדין; וכל זאת, החל מחודש אוקטובר 2006. אשר לעבירות לפי החוק למניעת מפגעים והתקנות למניעת מפגעים, החליט בית משפט השלום לזכות את המבקשים, משלא הובאו בפניו העובדות הדרושות להרשעה באישום זה. עם זאת, הרשיע בית משפט השלום את המבקשים בעבירה, לפי סעיף 13ג לחוק שמירת הנקיון, וכן בעבירה, לפי סעיף 7(ד) לאותו חוק, אף על פי שעבירה זו לא יוחסה למבקשים בכתב האישום, וזאת בהתאם בסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בקובעו כי היתה למבקשים הזדמנות סבירה להתגונן מפני אישום זה. בהתייחס למהימנות עדותו של המבקש 4, קבע בית משפט השלום, כי עדותו היתה "מניפולטיבית, עדות מתחמקת, פתלתלה ולעיתים קרובות נוטה לאי אמירת אמת [...] בלשון המעטה בלתי אמינה". עוד נקבע, כי טענת המבקש 3, לפיה לא ידע דבר על הפעילות באתר, דינה להידחות, וכי "ברור שגירסה זו מופרכת והיא נובעת מהשיטה לפיה בחרו [המבקשים] להרחיק את [המבקש 3] מהפרשה".

 

  1. בגזר דינו, עמד בית משפט השלום על חומרת מעשיהם של המבקשים, בקובעו כי:

 

"במשך שש שנים תמימות, לא עשו [המבקשים] כדי לתקן את העוול הסביבתי שגרמו. במשך כל אותן שש שנים, אילו אך רצו בכך, אילו אך דאגו לחברה, לציבור, לשכניהם ולסביבה בה הם חיים, ולא היו רומסים את החוק במצח נחושה ובעזות מצח, והיו מפנים את הר הפסולת הענק שהקימו בטבורו של ישוב, הייתי בוחן עונשם של [המבקשים] שלפני, בדרך מקלה במשהו"

 

עוד זקף בית משפט השלום לחובת המבקשים, את משכו של המשפט אותו הם ניהלו; ואת היעדר נטילת האחריות למעשיהם. בנוסף, הצביע בית משפט השלום על "סכנה ממשית של אובדן אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובמיוחד במערכת המשפט", ככל שהתגובה למעשים לא תבוא לידי ביטוי בהחמרה בענישה. לפיכך, קבע בית משפט השלום כי העונש ההולם את חומרת מעשיהם של המבקשים מורכב מקנס כספי, וממאסר לריצוי בפועל. נקבע, בהקשר לכך, כי יש להחמיר "במיוחד עם [המבקש 4] אשר שם ללעג את החוק [...] [ו]לכאורה הראה לשכניו כיצד במשך שש שנים מהתל הוא במערכת אכיפת החוק, ושם למרמס כל אשר קשור בחוק". לאחר זאת, קבע בית משפט השלום כי מתחם עונש המאסר ההולם, נע בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר בפועל. ואילו, מתחם הענישה ההולם באשר לקנס, נע בין 300,000 ₪ לבין 600,000 ₪ ביחס למבקשים 1 ו-2; ובין 100,000 ₪ לבין 300,000 ₪ ביחס למבקשים 3 ו-4. לאור האמור, גזר בית משפט השלום על החברות קנס בסך 400,000 ₪, כל אחת; וכן, התחייבות של כל אחת מהן, בסך 300,000 ₪, לבל תעבור, במשך 3 שנים, עבירה מן העבירות שבה הורשעה, כאשר על התחייבות זו יחתמו מנהלי החברות, שאם לא יעשו כן, יאסרו למשך 14 ימים. על כל אחד מהמבקשים 3 ו-4, השית בית משפט השלום קנס בסך 300,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תמורתו; התחייבות בסך 300,000, לבל יעבור, במשך 3 שנים, עבירה מן העבירות שבהן הורשע, כאשר אם לא יחתום על התחייבות זו, ייאסר למשך 14 ימים; ומאסר על תנאי למשך 7 חודשים, לבל יעבור, במשך 3 שנים, עבירה מן העבירות שבהן הורשע. לבסוף, ובנוסף לאמור, גזר בית משפט השלום על המבקש 4 בלבד, "הדומיננטי מבין [המבקשים]", עונש מאסר בפועל למשך 6 חודשים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ