רישוי עסקים – מחוז מרכז משטרת ישראל נ' פלג

בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי אני מודיע בפתח הכרעת הדין כי החלטתי לזכות את הנאשם מאישומו בביצוע עבירה של עיסוק בעסק ללא רישיון.

רקע

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של עיסוק בעסק ללא רישיון, בכך שבתאריכים 4-5.5.18 היה הבעלים, מנהל או עובד במסיבת טבע ביער קולה. על פי כתב האישום, בעסק הוגשו משקאות משכרים או שהוא שימש כדיסקוטק או כגן שמחות/אירועים.

2. הנאשם טען באמצעות בא כוחו כי כלל לא מדובר בעסק הטעון רישיון אלא במסיבה בה חלקו המשתתפים בעלותה.

   ראיות הצדדים 

3. חלף שמיעת ראיות, הסכימו הצדדים כי חומר הראיות יוגש לבית המשפט בהסכמה ויישמעו סיכומים.

4. לבית המשפט הוגשה הודעת הנאשם במשטרה (ת/1), תמונות שצולמו במקום (ת/2), עדויות שנגבו (ת/3-7) מזכרים שנרשמו (ת/8-9), התראה שנמסרה לנאשם (ת/10), שטר חוב וחוזה (ת/11),דו"חות פעולה(ת/12-13), תעודת עובד ציבור (ת/14).

5. בכל הנוגע למסמך ת/9, טען ב"כ הנאשם כי אין להתייחס אליו מאחר ומדובר בעדות שמועה.

    

   טיעוני הצדדים

6. ב"כ המאשימה, עו"ד אלעזר שולץ, טען כי אין מחלוקת על כך שמדובר באירוע בו השתתפו למעלה ממאה אנשים, כאשר הנאשם הוא שארגן את האירוע ולא היה לאירוע זה רישיון עסק. עולה מהעדויות כי האירוע התרחש ב"שטח אש" ואף נתפסו סמים על הנאשם וכי במסיבה היו סמים מסוגים שונים. לטענת המאשימה הראיות אותן הציגה מעידות על כך שמדובר בעסק ולא באירוע פרטי ואשר על כן הוא טעון רישיון עסק. העסק המדובר הוא דיסקוטק, גן אירועים ומקום בו מוגשים משקאות משכרים. נטען עוד, כי מהראיות עולה שהנאשם תכנן את האירוע זמן רב ותחום מומחיותו של הנאשם הוא מוסיקה, ובנתונים אלו יש על מנת להצביע כי מדובר בעסק. עוד נטען, כי הוכח שנגבה כסף מהמשתתפים וכל אחד היה מחויב לשלם. המשתתפים היו "ערב רב" של אנשים ולא חברים קרובים אשר מוכרים לנאשם. למקום הובאו משקאות משכרים שנמכרו ואף מקפיא ומערכת הגברה ונעשתה אף הכנה לאירוע בכך שהנאשם הגיע מספר ימים קודם לו על מנת לנקות את המקום. המארגנים אף דאגו לכך שישהה במקום אמבולנס. טענת המאשימה היא כי די בהפיכת המקום לגן אירועים באופן חד פעמי על מנת שיחויב ברישיון עסק.

7. מנגד, ב"כ הנאשם, עו"ד אבי אודיז, הגיש את עיקרי טיעוניו בכתב וטען בהם כי גם אם היה על הנאשם לדאוג לאישורים כלשהם לצורך ארגון המסיבה הרי שרישיון עסק אינו אחד מהם. לטענתו, המסיבה אינה יכולה לעמוד בקריטריון המגדיר "עסק" ואין כל ראיות כי המסיבה עומדת בהגדרת אחד מפרטי הרישוי שנטענו בכתב האישום. טענת הנאשם היא כי מדובר במסיבה ראשונה ויחידה אותה ארגן ופרסומה היה באמצעות ה"פייסבוק" ובסופו של דבר השתתפו בה כמאה אנשים. לא נגבה תשלום מראש עבור כניסה ואין כל ראיה כי נגבה תשלום עבור משקאות משכרים. בשלב כלשהוא עבר אחד המשתתפים עם כובע וכל אחד תרם לכיסוי עלות המסיבה כיכולתו. מלבד כסף שיועד לתשלום להגברה לא נתפס על הנאשם כל סכום כסף נוסף. הוא אף הפנה לפסיקה הקובעת כי קיום אירוע חד פעמי אין בו בכדי לחייב ברישיון עסק.

    

   דיון והכרעה

8. מהראיות שהוגשו לבית המשפט עולה כי בתאריך 5.5.19, החל משעות הלילה, התקיימה ביער קולה מסיבה שאורגנה על ידי הנאשם. במסיבה הושמעה מוזיקה באמצעות מערכת הגברה והוגשו במקום משקאות אלכוהוליים. לא הוצגה כל ראיה כי נתבקש מהמשתתפים תשלום מראש עבור ההשתתפות, אולם מעדותו של אמיר חסון עולה כי בשלב כל שהוא יזם איסוף כספים "כנהוג במסיבות כאלו" (ת/4,ש24-25'). מעדותו של מתן מרדכי ליאור, ממסמכים שסומנו ת/11 ומהודעת הנאשם עולה כי שולם סכום של 6,500 ₪ עבור ההגברה. אין חולק כי במקום הוגשו משקאות משכרים אולם לא ברור כיצד והאם בוצע תשלום עבורם. טענת הנאשם היא כי אדם הביא את האלכוהול "בשביל הכיף". על פי בדיקת המשטרה עלה כי הרכב שנתפס בו האלכוהול שייך לאדם בשם אלחנן נחשומוב. מאדם זה לא נגבתה עדות. השוטר יוסף גנון ערך מזכר (ת/9) בו הוא מתאר כי התקשר לאותו אלחנן שמסר לו כי רק הוביל את המשקאות שנקנו על ידי הנאשם. האמור במזכר זה הינו עדות מפי השמועה. ב"כ הנאשם לא הסכים כי הגשת מזכר זה תהווה הסכמה לאמור בו. במצב דברים זה לא ניתן להסתמך על האמור במזכר כראיה מאחר ומדובר בעדות מפי השמועה.

9. מהאמור לעיל עולה כי המאשימה לא הוכיחה כי מדובר במסיבה שנערכה על ידי הנאשם לצרכי רווח ובדרך של עסק ולא נסתרה טענת הנאשם כי הוא ארגן את המסיבה אך עלותה מומנה בהשתתפות מרצון של מי שהיה מעוניין בכך מהמשתתפים.

10. יש לציין, כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 4270/03 מדינת ישראל נ' תנובה, מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ פ"ד נט(3)673, המונח "עסק" בחוק לרישוי עסקים אינו מצומצם דווקא לעסקים שנועדו לרווח. אולם, בעניין שבפניי, גם באם הייתה מוכיחה המאשימה כי לנאשם היה רווח מארגון המסיבה הרי שלא היה די בכך על מנת להרשיעו בביצוע עבירה של עיסוק בעסק ללא רישיון.

11. חוק רישוי עסקים אינו מגדיר מהותו של עסק, אולם סעיף 4 לחוק זה, אשר בהתאם לו מעוניינת המאשימה להרשיע את הנאשם, קובע כי: "לא יעסוק אדם בעסק הטעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון". משמעותם הפשוטה של המילים "יעסוק בעסק", אינה תואמת ארגון אירוע חד פעמי. הגדרתה הלשונית של המילה "עסק" במילון אבן שושן היא: " מפעל מסחרי או חרשתי שאדם עוסק בו בקביעות". תכליתו של חוק רישוי עסקים כפי שניתן ללמוד מסעיף 1(א) לחוק זה היא לשמור על איכות הסביבה, למנוע מפגעים לשלום הציבור, לשמור על בטיחות הנמצאים בעסק ובסביבתו וכן לשמור על בריאות הציבור ועל חוקי התכנון והבניה ושירותי הכבאות. תכליות אלו רלוונטיות בעניינים רבים נוספים וכך גם באירועים חד פעמיים, אך חוק זה יועד לשמירת תכליות אלו בעסקים דווקא ולכולי עלמא לא חל למשל על אדם המקיים באופן חד פעמי אירוע רב משתתפים בחצרו הפרטית, למרות שגם שם קיים הצורך בשמירה על אותן תכליות.

12. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בת"פ 5680-07 מדינת ישראל נ' אופק מערכות שיווק בע"מ ואחרים ( 24.12.07). אמנם שם דובר על מסעדה הפועלת ברישיון אשר הואשמה בעיסוק בעסק ללא רישיון בכך שהתנהל במקום אירוע ועל כן נטען שעליה להחזיק ברישיון עסק של גן אירועים, אולם קביעותיו של בית המשפט נכונות גם למקרה שבפניי: "כידוע, מקומות רבים משמשים אכסניה חד-פעמית לשמחה או לאירוע כזה או אחר. בין שהדבר נעשה בתשלום כחלק מפעילותו העסקית של אותו מקום, ובין שהדבר נעשה שלא בתשלום ולא כחלק מפעילות עסקית. כך למשל, בעלי בתים שגודלם, או גודל החצר הסמוכה אליהם, מאפשרים זאת, מוסדות שונים העורכים אירועים הקשורים במוסד, ולעתים אף משכירים את המקום באופן חד-פעמי לעריכת אירוע פרטי, ועוד כיוצא באלו. לעתים קרובות, אירועים אלו נושאים אופי של "אולם שמחות" או "גן אירועים" לכל דבר ועניין. מוזמן שירות קייטרינג, והאירוח נושא אופי של "אירוע" מאורגן (עריכת שולחנות, בר משקאות, מלצרים וכדומה), ואף מושמעת מוסיקה על-ידי נגנים או על-ידי תקליטן (DJ). היעלה על דעתו של מאן-דהו לומר כי אותו בית פרטי המארח את ה"אירוע", או אותו מוסד מארח, הופך להיות "אולם שמחות" או "גן אירועים". גם במקרים מסוג זה, שבהם מתקיים אירוע רב-משתתפים, יש צורך להבטיח את קיומם של אותם מרכיבים המצויים ביסוד תכליתו של רישיון עסק, ושבגללם יש חשיבות לקיומו של רישיון (כמו, הבטחת תנאי תברואה, תנאי סניטציה, תנאים בטיחותיים וביטחוניים, מניעת מפגעים סביבתיים וכדומה). כך בין אם האירוע נערך על-ידי עסק למטרת רווח, ובין אם נערך במקום פרטי (בית, חצר בית או משק). למרות זאת, אין מחלוקת כי אין צורך ברישיון עסק לניהול אולם שמחות או גן אירועים לשם קיום אירוע חד-פעמי. הדברים אמורים מבלי להיכנס לשאלה אם אירועים חד-פעמיים מעין אלו, מחייבים היתר לעריכת אירוע חד-פעמי, אם לאו".

13. אין באמור לעיל על מנת "להכשיר" את שנעשה במסיבה המתוארת בכתב האישום. קיום אירוע במקום המוגדר כ"שטח אש" ללא כל תיאום מראש, כאשר באירוע נעשה שימוש בסמים ולא נערך כל תיאום או בירור לעניין התנאים הנדרשים על מנת להבטיח את שלום המשתתפים בו, הינו פסול. על הרשויות לפעול בהתאם לכלים המצויים בידן כנגד תופעות מעין אלו, אולם חוק רישוי עסקים אינו המסגרת המתאימה לכך.

14. לנוכח האמור לעיל אני מזכה את הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום.

15. למרות האמור לעיל ולנוכח הנסיבות שצוינו על ידי בסעיף 13, איני סבור כי נתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 80 לחוק העונשין על מנת שייפסקו הוצאות לנאשם.

     

     

     

     

    ניתנה היום, ח' אייר תשע"ט, 13 מאי 2019, במעמד הצדדים