אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"מ 18005-12-15 טקליט

רע"מ 18005-12-15 טקליט

תאריך פרסום : 16/12/2015 | גרסת הדפסה
רע"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים
18005-12-15
02/12/2015
בפני השופט סגן הנשיאה:
דר' קובי ורדי

- נגד -
מבקשים:
יימנה טקליט
עו"ד גיא דוד
המשיב :
משרד הפנים
החלטה
 
  1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיינת באפי תם ) מיום 8.12.2015 בערר (ת"א) 4668-15 שדחה את בקשת המבקש, אזרח אריתריאה אשר נכנס לישראל בשנת 2010, למתן צו ארעי המונע את התייצבות המבקש במתקן חולות במסגרת ערר שהגיש על הוצאת הוראת שהייה שניתנה לו מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן – "החוק למניעת הסתננות"), המורה על התייצבותו של המבקש במתקן חולות עד ליום 02.12.2015 .

  2. בית הדין לעררים דחה את הבקשה למתן צו ארעי וזאת עקב סיכויי הערר הלא גבוהים מאחר שהמבקש עומד בהוראות החוק למניעת הסתננות ובקריטריונים שנקבעו בעניין זה על-ידי משרד הפנים וכי "טענותיו העיקריות הינן כלליות המשותפות למרבית המסתננים מבקשי המקלט בישראל ולמעשה כבר נבחנו ונדחו על ידי בית המשפט העליון " (סעיף 3 להחלטה).

    באשר לטענותיו הרפואיות של המבקש לגבי מצבו הנפשי שאינו מאפשר לו לשהות במקומות סגורים קבע בית הדין לעררים כי לטענתו אין אזכור בשימוע בו ציין כי הוא בריא לחלוטין , וטענותיו אינן עולות ולו לכאורה לכדי טענות אשר יכול ויחריגו אותו מתחולת החוק למניעת הסתננות. בהקשר זה, קבע בית הדין לעררים כי המבקש יוכל, עם התייצבותו במתקן חולות, להעלות את מלוא טענותיו הרפואיות בפני הרופא המצוי שם ולהציג את המסמך הרפואי שבידו מהפסיכיאטר, כאשר לרופא הסמכות לשחררו מסיבות רפואיות, ככל ועולה צורך בכך.

    באשר לטענות המערער לגבי הסבל שעבר בסיני קבע בית הדין שמעבר לכך שאין ראשית ראיה לכך הן לא מחריגות אותו מתחולת החוק וכך גם אין מניעה להמשיך את הליכי ההגירה לקנדה ולקדמם ממרכז השהייה.

    בית הדין לעררים קבע גם כי לא הוכח שהשהייה במתקן חולות תגרום למבקש נזק חמור שאינו בר תיקון, ושאי מתן הצו יסכל את בירור הערר (סעיף 4 להחלטה), וכי בנסיבות אלה, נוטה מאזן הנוחות דווקא לטובת המשיב.

  3. בבקשת רשות הערעור טוען המבקש בעיקר כי הוא סובל מבעיות רפואיות נפשיות- כתוצאה מהעינויים שעבר באריתריאה והסבל שסבל בסיני כשהפסיכיאטר המליץ שיימנע משהיה במקומות סגורים העלולים להחמיר באופן משמעותי את מצבו הנפשי על כן, טוען המבקש כי בהתאם לסעיף 32ד(ב)(5) לחוק למניעת הסתננות, היה על המשיב להימנע מלהוציא הוראת שהייה בעניינו.

    עוד טוען המבקש, העובד כטבח במסעדה בתל אביב ,כי הוא מצוי בהליך הגירה לקנדה הצפוי להסתיים בעוד כשנה כאשר יש לבחון את טענותיו הפרטניות לגופן, דבר שלא נעשה על ידי בית הדין ולתת להם משקל הולם ולקבוע שמאזן הנוחות מטה את הכף למתן צו ארעי המונע את ההתייצבות במתקן חולות, בעוד למעשה המשיב לא מפעיל שיקול דעת אמיתי ומזמן את כל עוברי השימועים, שאינם משקפים גם את הנאמר בהם, למתקן חולות כשניתן למלא את מכסת השוהים במתקן באלו שאינם מעלים טענות ספציפיות .

  4. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור החלטתי לדחות את הבקשה, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיב.

  5. ראשית, לכאורה המערער היה צריך להתייצב במתקן חולות ביום 2/12/15 ואם לא עשה כן, כפי שנראה, מדובר בעשיית דין עצמי שדי בה לדחות את הבקשה. בכל מקרה, וגם אם התייצב המבקש במתקן חולות יש לדחות את הבקשה גם לגופה.

  6. כפי שקבעתי בהחלטות דומות שניתנו על-ידי (ראו, למשל, רע"ם 54239-08-15 גברימיכאל נ' משרד הפנים (10.9.2015); רע"ם 21647-09-15 טספסלסי נ' מדינת ישראל (16.9.2015); רע"ם 21616-09-15 מרשי נ' מדינת ישראל (16.9.2015); רע"ם 12129-10-15 נוגוסי נ' מדינת ישראל (11.10.2015)) כל שקבע בית הדין לעררים בשלב זה, הינו שאין מקום למתן צו ארעי המונע את התייצבות המבקש במתקן חולות במועד שנקבע לו, שעל המבקש להתייצב במתקן חולות ושלאחר קבלת תשובה ותגובה לבקשה לצו ביניים, שתינתן תוך 21 יום ממועד התייצבות המבקש במתקן חולות, תנתן החלטת בית הדין לעררים בבקשה לצו ביניים.

  7. כפי שציין בית הדין לעררים בהחלטתו, המבקש לא הצביע על נזקים מיוחדים וחמורים שאינם ברי תיקון שייגרמו לו בשל הכניסה למתקן חולות וטענותיו בעניין זה נושאות בעיקרן אופי כללי וכוללני, וחלות, במידה שווה, על כלל העותרים מסוג זה, ואין מקום, גם לאור פסק הדין בעניין דסטה (בג"ץ 8665/14 דסטה נ' הכנסת (11.8.2015)), להתערבות בהחלטת בית הדין לעררים, בסבירותה ובשיקול דעתו, החלטה שניתנה כאמור בבקשה לצו ארעי בלבד.

    זאת, כאשר לא מדובר גם במצב בלתי הפיך, ואי מתן הצו לא יסכל את בירור הערר וזאת גם אם תתקבל הבקשה לצו ביניים ו/או הערר (ראו: בר"ם 5893/15 Kesta נ' מדינת ישראל (1.9.2015)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ