אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 9909/16 פלוני נ' פלוני

רע"א 9909/16 פלוני נ' פלוני

תאריך פרסום : 22/01/2017 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
9909-16
22/12/2016
בפני המשנה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד עז אלדד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
7. פלוני
8. פלוני

החלטה

 המשפט המחוזי ירושלים מיום 21.11.2016 בע"א  42322-06-16

 

1.     בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטיםנ' בן אור, ר' וינוגרד וא' דראל) בע"א 42322-06-16 מיום 21.11.16, בו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא א' רובין) בת"א 23162-08-13 מיום 8.5.16, שבמסגרתו התקבלה תביעת המשיבים לסילוק ידו של המבקש מדירה בה התגורר אביו כדייר מוגן עד למועד פטירתו. בד בבד עם בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע הפינוי, אשר נקבע ליום 29.12.16.

 

רקע והליכים קודמים

 

2.     המשיבים הם בעלים במשותף של דירה בירושלים (להלן הדירה). המבקש הוא בנו של פלוני (להלן המנוח), שהתגורר בדירה כדייר מוגן משנת 1966 ועד לפטירתו ביום 4.8.13. ביום 13.8.13 הוגשה תביעה מטעמם של המשיבים בבית משפט השלום בירושלים, כנגד המבקש, ילדיו האחרים של המנוח, ופרודתו (להלן הנתבעים), שבמסגרתה נתבקש ליתן צו מניעה שיאסור עליהם להיכנס לדירה.

 

3.     התביעה הוגשה יחד עם בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעים לתפוס חזקה בדירה. הצו ניתן כמבוקש במעמד צד אחד, ובתגובה הגיש המבקש בקשה לביטולו, בה נטען כי בסמוך לגירושיו מיום 18.11.12 עבר לגור בדירה יחד עם המנוח והמשיך להתגורר בה עד למועד פטירתו. על כן, טען המבקש שזכאי הוא להגנה מכוח סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב–1972 (להלן חוק הגנת הדייר או החוק) שלפיו ילדיו של דייר מוגן שנפטר יהיו לדיירים, באין בן-זוג, בתנאי שהתגוררו בדירה יחד אתו לפחות ששה חדשים בסמוך למועד פטירתו, ולא היתה להם בזמן פטירתו דירה אחרת למגוריהם. בעקבות זאת התקיימו מספר דיונים בבית משפט השלום, שבסיומם הוחלט כי המבקש יוכל להחזיק בדירה עד שתינתן הכרעה סופית בתובענה.

 

4.     בתמצית, תביעתם של המשיבים לסילוק יד התבססה על בעלותם בדירה – עובדה שלא היתה שנויה במחלוקת בין הצדדים – וכן על טענתם לפיה המנוח התגורר בה בגפו כך שנותרה ריקה לאחר שנפטר. טענה זו נתמכה בבדיקה שערכו המשיבים בדירה בסמוך לאחר מועד פטירתו של המנוח, בה נמצאה פנויה, ובממצאי דו"חות שלחוקרים פרטיים אשר שכרו לצורך מעקב אחר הדירה לאורך השנים. המבקש, מצדו, טען כי גר בדירה ברציפות מחודש נובמבר 2012 ועד למועד פטירת המנוח. לשיטתו, הדירה נמצאה ריקה בבדיקה שערכו המשיבים אך משום ששהה באותה העת בחופשה באילת עם גרושתו ובתו. עוד נטען, כי אין בממצאי דו"חות החוקרים הפרטיים כדי לדחות את טענתו, מאחר שלא התיחסו לתקופה הנתונה במחלוקת אלא לשנים מוקדמות יותר, בהן אין חולק כי לא שהה המבקש בדירה. 

 

5.     ביום 8.5.16 פסק בית משפט השלום לטובתם של המשיבים, וקבע כי על הנתבעים לסלק את ידם מן הדירה עד ליום 1.8.16 ולהשיבה לבעליה. כן ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים או על מי מטעמם להיכנס לדירה לאחר פינויה. בתוך כך נקבע, כי המבקש לא עמד בנטל הנדרש לשם הוכחת היותו דייר מוגן על פי התנאים הקבועים בסעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר, קרי – שגר עם המנוח לפחות ששה חודשים טרם פטירתו וכי לא היתה לו בזמן הפטירה דירה אחרת למגורים. יצוין, כי הבדיקה הראייתית נערכה בהתאם להלכה, לפיה יש לפרש בצמצום מעיקרא את הזכויות המוקנות לדיירים מכוח החוק, משום פגיעתו בזכותם לקניין של בעלי הדירות הכפופים להוראותיו (ע"א 4100/97 רינדר נ' ויזלטיר, פ"ד נב(4) 580, 589 (1998)). הגרסה שהציג המבקש, כך נפסק, היתה בלתי אחידה, וכן לקתה בקשיי מהימנות נוכח אופיה הכללי והעובדה כי כמעט שלא נתמכה באסמכתאות. אשר לראיות הנוספות שהוצגו מטעמו של המבקש – עדותו של אחיו (אחד הנתבעים) ועדותו של דייר בשכונה – נאמר, כי אינן מחזקות את גרסתו. עוד התיחס בית המשפט למצב הדירה בסמוך למועד פטירת המנוח, בהתאם לתיאור שסיפקו המשיבים, שהיה מקובל על המבקש, בקבעו כי ראיה אף היא זו אינה תומכת בגרסה לפיה התגורר המבקש עם המנוח בחודשים אשר קדמו לכך. הואיל ולא הביא המבקש ראיות נוספות לשם הוכחת גרסתו – פרט לדבר רישום הדירה ככתובתו במשרד הפנים, שנקבע כי אינו בעל ערך ראייתי כשלעצמו, מאחר שנעשה עוד לפני שעבר המבקש לדור, לטענתו, עם אביו – נמצא, כי לא הרים את הנטל להוכיח דיירות מוגנת בהתאם לדרישות החוק. אשר על כן, לא התיחס פסק הדין לראיות מטעם המשיבים, אם כי הוער שלא התקבל הרושם לפיו היה בכוחם להוכיח בצורה פוזיטיבית שהמבקש לא גר בדירה. כן נפסק, כי על המבקש לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ ושכר טרחה בסך של 15,000 ₪. 

 

6.     המבקש עירער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים. בפסק דין מיום 21.11.16 נדחה הערעור מכוח הוראות תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן תקנות סדר הדין או התקנות), מן הטעם כי לא נמצא מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות או המשפטיות של בית משפט השלום. בהתאם נקבע, כי על המבקש לפנות את הדירה עד ליום 29.12.16 וכן הושתו עליו הוצאות המשיבים בסך 20,000 ₪.  

 

בקשת רשות הערעור

 

7.     ביום 20.12.16 הוגשה הבקשה הנוכחית, המופנית כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש ממקד את טענותיו בשתי סוגיות מרכזיות, הנוגעות לאופן הפעלת שיקול דעתו של בית משפט השלום. ראשית נטען, כי פסק הדין נתן ביטוי למספר "אמרות" מצד גורמים שהשתתפו בדיונים שנערכו במסגרת קדם המשפט לעניין ביטול צו המניעה הזמני – אולם לא הושבעו כעדים במשפט עצמו – וקבע על יסודן ממצאים שבעובדה לעניין מהימנותו של המבקש. לשיטתו, "אמרות" אלה היוו נדבך משמעותי בהנמקת ההכרעה, אף שאינן מהוות ראיות אשר ניתן להסתמך עליהן.שנית, גורס המבקש כי שגה בית משפט השלום בהטילו את נטל ההוכחה על כתפיו בהיותו הנתבע, ובכך שבקבעו כי לא עמד בו, פסק לטובתם של המשיבים מבלי שהוכיחו את טענתם באופן פוזיטיבי, כאמור בפסק הדין. לכן נטען, כי יש לראות במחדלם של המשיבים להוכיח את טענתם משום ראיה לטובת המבקש – ולא לחובתו, כפי שנקבע בסופו של יום. עוד משיג המבקש על קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום גופן, שלא זכו מטבע הדברים להתיחסות מצדו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה כאמור את הערעור בלא נימוק. לבסוף, נטען כי משמעות הפינוי תהא השלכתו של המבקש לרחוב, וזאת הגם שתביעתם של המשיבים לא הוכחה כדבעי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ