אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 8827/15 - א' מצדה פרנצ'יסז בע"מ נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים

רע"א 8827/15 - א' מצדה פרנצ'יסז בע"מ נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים

תאריך פרסום : 28/12/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
8827-15
27/12/2015
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקשים:
1. מצדה פרנצ'יסז בע"מ
2. ערן גולן חצור
3. ארכימדס מצדה החזקות בע"מ
4. מצדה אואזיס בע"מ
5. מצדה אואזיס בע"מ
6. מצדה גורמה בע"מ
7. מצדה בוטיק בע"מ
8. הולילנד החויה החדשה בע"מ
9. מצדה הפקות ארועים בע"מ
10. ערן גולן השקעות ויפתוח בע"מ

עו"ד אבישי חלפון
עו"ד מאיה יעקובי
עו"ד ליטל סבר
המשיבה:
הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים
עו"ד איל רוזובסקי
עו"ד אמירה אמרה
עו"ד ליאור רייכטר
החלטה

 

א.         בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ע' צ'רניאק) מיום 20.12.15 ברע"א (ת"א) 37361-12-15 לדחות את בקשת עיכוב הביצוע על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט י' הימן) מיום 16.11.15 (תא"ק (ת"א) 31744-01-15). עניין הבקשה – עיכוב ביצוע עקב קיום הליכים מקבילים.

             רקע והליכים קודמים

א.         המבקשת 1, מצדה פרנצ'יסז בע"מ, היא זכיינית ראשית בגן לאומי מצדה המנוהל על ידי המשיבה. המבקש 2 הוא בעל השליטה במבקשת 1, והמבקשות 3-10 הן חברות הקשורות אליה. בין המשיבה למבקשת הסכם זיכיון במסגרתו הוענקה זכות חזקה בחלק ממקרקעי הגן הלאומי לצורך מתן שירותים מסחריים. מטעמים שאין צורך לפרטם בענייננו, הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בגין הפרה יסודית של הסכם אשר נכרת בין הצדדים (ת"א (ת"א) 5394-06-14). התביעה היא תביעה לאכיפת הסכם הזיכיון, למתן חשבונות וכן לסעד כספי בגובה 50,000,000 ₪. התביעה הוגשה לאחר שהמשיבה הודיעה על ביטול הסכם הזכיון נוכח הפרות יסודיות חוזרות ונשנות מצד המבקשים. בהמשך לתביעה זו, החלו הצדדים בהגשת תביעות ובקשות בערכאות השונות, הן בעניינים פרוצדורליים והן בעניינים אחרים. להלן יובאו מקצתן בקצרה. 

ב.          לאחר הגשת תביעת המבקשים, הגישה המשיבה תביעה שכנגד, ובנוסף, הגישה תביעה לסילוק יד המבקשים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"א 23766-06-14) (להלן תביעת הפינוי הראשונה). תביעתה לסילוק יד סולקה על הסף (וראו החלטת השופטת האפט מיום 10.12.14). על החלטה זו ערערה המשיבה (ע"א 47503-01-15), וכן הגישה תביעה נוספת לבית משפט השלום בתל אביב-יפו לפינוי המשיבים בטענה כי מועד ההסכם בין הצדדים הגיע לסיומו (תא"ק (ת"א) 31744-01-15) (להלן תביעת הפינוי השניה).

ג.          מנגד, הגישו המבקשים בקשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו למתן צו מניעה זמני האוסר על פינויים מן המקום. הבקשה התקבלה ביום 19.2.15 (השופטת מ' אגמון-גונן). על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, אשר התקבלה בחלקה  ביום 3.6.15 (השופטת א' חיות).

ד.          כן הגישו המבקשים בקשה לסילוק על הסף של תביעת הפינוי השניה, נוכח סילוקה על הסף של תביעת הפינוי הראשונה, ונוכח ההליך המקביל המתנהל בבית המשפט המחוזי. ביום 16.11.15 דחה בית משפט השלום (השופט הימן) את בקשת המבקשים לסילוק על הסף. נקבע, כי אף שהסעד המבוקש בשתי תביעות הפינוי הוא זהה, העילה שונה – שכן תביעת הפינוי הראשונה הוגשה עקב טענה להפרה עתידית של החוזה, ואילו תביעת הפינוי השניה הוגשה עקב סיומה של תקופת ההתקשרות בין הצדדים. בית המשפט נתן דעתו לכפילות ההליכים בערכאות, וקבע כי "במקרה בו נאלץ בעל דין להגיש שתי תובענות שונות אך מן הטעם שהוא חפץ בשני סעדים וכל אחד מהם מסור לערכאה נפרדת, אין להשקפתי מנוס מקיומו של הליך בכל אחת מן הערכאות בנפרד" (פסקה 3 לפסק הדין). לצד זאת, ציין כי: "כל שאוכל לקוות לו הוא כי לנוכח החלטתי זו, תשוב התובעת ותשקול את מידת הצידוק שבהטרחתה של ערכאת הערעור להדרש לערעורה, ותסתפק בעילה שבמוקד תביעתה שבפני. זאת, על אף שארשה לעצמי לנחש, ככלל ומבלי לכוון לצד זה או אחר, כי מיעוט הליכים של ערעור, של בקשת רשות ערעור ראשונה ושל בקשה שנייה לא יהיה ממאפייניה הבולטים של ההתנהלות בתיק זה". במועד זה, קבל בית משפט השלום את הבקשה למתן רשות להתגונן וכן קבע מועדים לניהול תביעת הפינוי בפניו (כך נקבע לדוגמא כי עד יום 1.1.16 יושלמו ההליכים המקדמיים).

ה.         על החלטת בית משפט השלום הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, וכן בקשה לעיכוב ביצוע (רע"א 37361-12-15). ביום 20.12.15 נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב הביצוע, בזו הלשון:

"סיכויי הבר"ע להתקבל נמוכים ואינם מצדיקים עיכוב ביצוע."

ו.           בד בבד עם החלטה זו קבע בית המשפט המחוזי, בקשר לבקשת רשות הערעור כי:

"סיכויי הבר"ע נמוכים ולכאורה אף הוגשה בניגוד להלכה השוררת. אם עומדים המבקשים על המשך הדיון בה יפקידו תחילתה את הערבון הנדרש להבטחת הוצאות הבר"ע בסך 10,000 ₪ בתוך 14 יום מהמצאת החלטה זו."

ז.           יום לאחר ההחלטות, 21.12.15, הגישו המבקשים את הבקשה דנא לרשות ערעור ויחד עמה בקשה לעיכוב ביצוע על החלטת בית משפט השלום. הוחלט ביום 22.12.15 כי הבקשה מצריכה תשובה, וניתן עיכוב ביצוע ארעי עד להחלטה בבקשה. למען הסדר הטוב יוער כי המבקשים לא ציינו בבקשתם האם סכום העירבון הופקד כדי שידון בית המשפט המחוזי בבקשתם. מבדיקה במערכת נראה כי טרם עשו כן, ומכל מקום, החלטה בבקשת רשות הערעור טרם התקבלה. מכאן הבקשה שלפנינו.

 

 

טענות הצדדים

ח.         ראשית טוענים המבקשים, כי בית המשפט המחוזי הפר את חובתו בדבר הנמקת ההחלטה, וזאת תוך פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי. בהקשר זה הזכירו המבקשים את פסיקת השופטת חיות במסגרת רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (8.12.15) בה נקבע כי "החלטה אחרת" בהליך אזרחי שניתנה בלא נימוק מצדיקה מתן רשות ערעור – ככל שמדובר בסוגיה שיש לה חשיבות של ממש בהליך – וכן כי יכול שיהיה בכך כדי להביא לביטולה.

ט.         לטענת המבקשים, החלטת בית משפט השלום עומדת בסתירה להחלטות קודמות הן של בית המשפט העליון ושל בית המשפט המחוזי, וכן בניגוד להלכות הברורות בעניין קיום הליכים מקבילים. מכאן, שלשיטתם, טעויות בית משפט השלום הן מובהקות, ועל כן שגה בית המשפט בקבעו כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור להתקבל נמוכים.

י.           עוד נטען, כי בית המשפט התעלם משיקול מאזן הנוחות הנוטה בבירור לטובתם, ואשר מהוה את אבן הבוחן המרכזית בסוגיית עיכוב הביצוע. לשיטתם, ככל שתתנהל תביעת הפינוי בבית משפט השלום במקביל להליך המתנהל בבית המשפט המחוזי, לא תהיה כל אפשרות להשבת המצב לקדמותו, וכך, יגררו ההליכים המקבילים הוצאות כבדות וסיכון ממשי להחלטות סותרות. אשר על כן, גם נוכח מאזן הנוחות היה על בית המשפט המחוזי לקבל בקשתם לעיכוב ביצוע.

יא.       מנגד, טוענת המשיבה (בתשובתה מ-24.12.15) כי אין ממש בבקשת רשות הערעור. לשיטתה, החלטת בית משפט השלום היא החלטה נכונה; ומכל מקום – אין מקום לעכבה. לטענת המשיבה, החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בהתאם להלכה הפסוקה, הקובעת כי בקשת רשות ערעור על החלטה שדוחה בקשה לסילוק על הסף של תביעה תתקבל רק במקרים חריגים ביותר. כן נטען, כי מדובר בהליך סרק המעסיק את הערכאות בלא כל הצדקה, וגם ככל שלא יעוכב הביצוע לא ייגרם למבקשים כל נזק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ