אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 8575/14 אשרף עזיז גודה חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ

רע"א 8575/14 אשרף עזיז גודה חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ

תאריך פרסום : 30/12/2014 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
8575-14
30/12/2014
בפני כבוד השופט:
נ' סולברג

- נגד -
המבקשים:
1. אשרף עזיז גודה חאמד
2. סמיר אבו הדבה

עו"ד חוסאם יונס
המשיבים:
1. חברת אלוואטן בע"מ
2. סאטי שריך אחמד אבו עותמאן ו- 18 אחרים

עו"ד אברהם משה סגל
החלטה

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד) בת"א 32898-12-13 מיום 15.11.2014, בה הורה למבקשים להפקיד בקופת בית המשפט סך של 25,000 ₪ עד ליום 1.1.2015 כערובה להבטחת הוצאות המשיבה 1 (להלן:"המשיבה").

 

רקע

2.        המבקשים הגישו תובענה בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המשיבה ונתבעים אחרים, וזאת בקשר למקרקעין בגוש 132 חלקה 4 בכפר ביתין שליד רמאללה (להלן: "המקרקעין"). המקרקעין הם מקרקעין מוסדרים הרשומים בספרי המקרקעין באזור יהודה ושומרון, ועליהם מצוי כיום המאחז "גבעת אסף". המשיבה, חברה הרשומה ברשם החברות שבאזור, נרשמה ביום 27.5.2013 כבעלים במקרקעין בגין עסקת מכר שנערכה בינה לבין המשיב 2, אשר קיבל בתורו את הזכויות במקרקעין בעקבות עסקאות מכר וירושה שונות. המבקשים, אשר היו רשומים בעבר וחלקם רשום גם כיום כבעלים בחלקים שונים במקרקעין, טענו בכתב התביעה כי אין למשיבה או למשיב 2 כל זכות במקרקעין, וכי העסקאות האמורות הן פיקטיביות, נעשו ללא ידיעתם, ובהתבסס על מסמכים מזוייפים. לאור האמור ביקשו סעד הצהרתי לפיו עסקאות אלו בטלות וחסרות תוקף, צו מניעה האוסר על ביצוע כל פעולה או דיספוזיציה במקרקעין וצו עשה לתיקון הרישום במרשם המקרקעין.

 

3.        אחרי הגשת התובענה נגדה, הגישה המשיבה בקשה לחיוב המבקשים בהפקדת ערובה להוצאותיה, בהתאם להוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). סכום הערובה שנדרש על-ידי המשיבה עמד על סך 100,000 ₪, והוא נומק בעובדה שהמבקשים הם תושבי חוץ, ובכך שלא ציינו את מענם בכתב התביעה, כדרישת תקנה 9(2) לתקנות. עוד נטען בבקשה כי סיכויי התביעה להתקבל אינם גבוהים, וכי אין יריבות בין המשיבה לבין התובעים, שכן זו לא רכשה מהם את המקרקעין אלא רק מאת המשיב 2, אשר היה הבעלים הרשום.

 

4.        המבקשים ביקשו לדחות את הבקשה, לאור הפגיעה הצפויה בזכותם לגישה לערכאות. המבקשים טענו כי מדובר במקרקעין המצויים באזור והמשיבה היא חברה הרשומה באזור. עם זאת, בשל החלת סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל על מערכת הדינים שבאזור נאלצו המבקשים להגיש את תביעתם דווקא בבית המשפט בישראל, ובנסיבות אלו לא יהיה זה נכון להחיל עליהם את הוראות תקנה 519 לתקנות. עוד נטען כי הערובה שנדרשה היא בשיעור מופרז, וכי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו שפיר. כמו כן ציינו המבקשים כי אינם מוסרים את כתובתם מחשש כי מידע זה ישמש את המשיבה בזיופים נוספים. אשר למבקש מספר 2 נטען כי הוא אינו תושב האזור אלא תושב חוץ המתגורר במקום אחר, אך לא נמסר כל פירוט נוסף על אודותיו (לרבות בקשר למצבו הכלכלי), וזאת בשל הטענה כי הדבר יפגע באופן ניהול התביעה מבחינת המבקשים.

 

5.        בתשובתה לתגובה (אותה לא צירפו המבקשים לבקשה זו) טענה המשיבה כי מקום מגוריהם של המבקשים הוא מחוץ לישראל, והעובדה שלא הצביעו על כל נכס בישראל ממנו תוכל המשיבה להיפרע, מקימה חשש מובהק כי לא תוכל לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתה באם תזכה בדין. עוד הפנתה המשיבה לכך שרק מטעם המבקש 1 נמסר תצהיר המפרט את הכנסתו, וגם הוא היה עמום ולא הכיל נתונים כלשהם בדבר מקור אפשרי לפרעון חוב הוצאות. אשר למיקום פעילותה של המשיבה נטען כי אין כל נפקות לכך בנוגע להכרעה בבקשה, שכן אין כל חשיבות למקום מגורי הנתבע בהקשר הנדון, אלא דווקא למקום מגורי התובע.

 

6.        בהחלטה מיום 15.11.2014 נעתר בית המשפט המחוזי באופן חלקי לבקשה. בהחלטתו ציין בית המשפט כי אין מחלוקת על כך שהמבקשים הם תושבי האזור וכי נמנעו מלציין את מענם, גם לאחר שהמשיבה עמדה על מחדל זה. במצב דברים זה, קבע בית המשפט,"כאשר מדובר בתושבי איו"ש שככלל קיים קושי מובנה באפשרות להיפרע מהם הוצאות בתום ההליך, וכאשר אלה נמנעים מלציין ולו את הפרטים המינימאליים שהם מחוייבים למסור על-פי דין, יש לחייבם בערובה להוצאות". באשר לטענה בדבר האפשרות להגשת התביעה בבתי המשפט שבאזור ציין בית המשפט כי לא הוכח שבתי המשפט שבשטחי הרש"פ מכבדים פסקי דין שניתנו בישראל, קל וחומר לאור טענת המבקשים לפיה המשיבה אינה אלא כסות משפטית "למתנחלים ישראליים". עוד הפנה בית המשפט לכך שהזכויות במקרקעין הועברו למשיב 2 עוד בשנת 2012 ולאחר מכן למשיבה. לאור מכלול שיקולים אלו, חייב בית המשפט את המבקשים בערובה להוצאות המשיבה, והעמידהּ על סך של 25,000 ₪.

 

עיקרי טענות המבקשים

7.        מכאן הבקשה שלפני, בה דורשים המבקשים לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, ולפטרם מהפקדת ערובה. בבקשה מדגישים המבקשים את חשיבותה החוקתית המיוחדת של זכות הגישה לערכאות, ואת נקודת המוצא לפיה אין מחייבים תובע בהפקדת ערובה אלא במקרים חריגים, ואין להערים עליו מכשולים בבואו לבקש סעד בבית המשפט. לטענת המבקשים סיכויי תביעתם להתקבל הם גבוהים, הן בנסיבות הספציפיות של העניין, הן בהשוואה לפרשות אחרות בהן היתה מעורבת המשיבה, בהן הוכח, לטענתם, כי נעשה שימוש במסמכים מזוייפים. המבקשים מפנים לכך שהמשיבה נמנעה מלהציג תמונה עובדתית מלאה לפני בית המשפט המחוזי ולא נתנה כל פירוט לגבי האופן שבו נרשמו המקרקעין על שמה, וכן לעובדה שגם בית המשפט המחוזי לא קבע בהחלטתו דבר לעניין סיכויי התביעה. בנסיבות אלו, כך נטען, אין כל מקום לחייבם בהפקדת ערובה. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן בהחלטתו משקל מספק לעובדת היות המשיבה חברה הנשלטת על-ידי "מתנחלים ישראליים", וליתרון המובנה הקיים לה בעצם ההתדיינות בבית משפט ישראלי. טענה נוספת בפי המבקשים, והיא כי בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה, אין לנעול בפניהם את דלתות בית המשפט אך בשל מצבם הכלכלי, או בשל היותם תושבי חוץ. המבקשים חוזרים על טענתם כי מדובר בשני גופים תושבי האזור אשר מתדיינים בסכסוך לגבי מקרקעין המצויים באזור, וכי הם נאלצו להגיש את תביעתם בבית המשפט בישראל דווקא, אך ורק בשל החלת סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל על הנעשה במקרקעין שבאזור. לפיכך לא יהא זה צודק להחיל את הוראות תקנה 519 בעניינם של המבקשים, מקום בו ברי שלא היו מחוייבים בערובה כלשהי, אילו היה הדיון מתקיים בבית משפט באזור. בנסיבות אלו, לשיטת המבקשים, חיובם בהפקדת ערובה משמעוֹ מתן יתרון דיוני בלתי מוצדק למשיבה. בד בבד עם הגשת בקשה זו, הגישו המבקשים גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

 

דיון והכרעה

8.        לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי אין להעתר לה, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובת המשיבה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ