אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 8373/14 וליד אבו אלעפיה נ' מינהל מקרקעי ישראל - מחוז תל אביב

רע"א 8373/14 וליד אבו אלעפיה נ' מינהל מקרקעי ישראל - מחוז תל אביב

תאריך פרסום : 18/01/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
8373-14
15/01/2015
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
המבקש:
וליד אבו אלעפיה
עו"ד רביד פליישר
עו"ד גד חלד
המשיב:
מינהל מקרקעי ישראל - מחוז תל אביב
החלטה

 

1.        לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.11.2014 (ע"א 24759-10-13, סגני הנשיאה י' שנלר ו-ק' ורדי והשופט ח' ברנר), אשר בו קיבל בית המשפט המחוזי באופן חלקי בלבד ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 6.8.2013 (תא"ק 25124-05-10, השופט י' קורן).

 

רקע והליכים קודמים

 

2.        הבקשה נסבה על תביעת סילוק יד שהגיש מינהל מקרקעי ישראל, כיום רשות מקרקעי ישראל (להלן: המינהל), הוא המשיב, כנגד המבקש ביחס לחלקות הצמודות לביתו.

 

3.        המבקש הוא הבעלים של נכס ביפו, הידוע כחלקה 13 בגוש 7043 (להלן: הבית). הבית פונה לכיוון הים והוא המערבי ביותר ברחוב. ממערב לו מצוי מצוק כורכר שעובר תהליכים של בליה וכרסום. על גבי מדרגה במצוק, בשטח נמוך ממפלס הבית, בנויה מרפסת שיש אליה גישה מתוך הבית. מרפסת זו בנויה מחוץ לחלקה בבעלותו של המבקש – על חלקה 12, וייתכן שאף על חלק מחלקה 11 באותו גוש. הצדדים חלוקים ביניהם ביחס לשאלה מתי הוקמה מרפסת זו, אך אין חולק שבשנת 2008 ריצף אותה המבקש והתקין בה מעקה. להשלמת התמונה יצוין כי הבית גובל גם בחלקה 8 בגוש 7043 ממזרח ובחלקות 34 ו-40 בגוש 7115 מדרום ודרום מזרח. רוב החלקות הגובלות בבית – חלקות 8, 11, 12 ו-40 הן בבעלותה של רשות הפיתוח ומנוהלות עבורה על-ידי המינהל. ביחס לחלקה 34 מתנהלות תביעות בעלות שהוגשו על ידי מדינת ישראל ועיריית תל אביב-יפו, אשר טרם הוכרעו. חלקות 34 ו-40 משמשות כדרכים לשימוש הציבור.

 

4.        ביום 7.11.2010 הגיש המינהל תביעה כנגד המבקש בבית משפט השלום בתל אביב-יפו לסילוק ידו מחלקות 11 ו-12 שעליהן, כך נטען, בנויה המרפסת. בשלב מאוחר יותר תוקן כתב התביעה כך שכלל בקשה לסילוק ידו של המבקש גם מהחלקות הסמוכות הנוספות – חלקה 8, 34 ו-40. במסגרת זו הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסדר דיוני שכלל הצהרה על כך שהמינהל הגיש את כל הראיות שיש בידיו לעניין החלקות שנוספו לכתב התביעה, והוא לא יגיש בעניינן ראיות נוספות. ביום 29.4.2012 ניתן לבקשה זו תוקף של החלטה על ידי בית משפט השלום.

 

5.        ביום 6.8.2013 קיבל בית משפט השלום את תביעתו של המינהל על כל חלקיה, לאחר שקבע כי המבקש מחזיק שלא כדין במקרקעי ציבור, והורה לו לסלק מהם את ידו. בית משפט השלום דחה באופן ספציפי את טענותיו של המבקש באשר לקבילותו של תרשים שהגיש המינהל, על-פי דיני הראיות, וציין כי גם את הטענות הנוספות של המבקש ביחס לראיות יש לדחות. בהמשך לכך, ולגופם של דברים, בית משפט השלום בחן את טענותיו של המבקש ביחס לחלקות השונות ודחה אותן. בית משפט השלום קבע כי המינהל רשאי לתפוס בחלקות אלה חזקה ולנהוג בהן מנהג בעלים. בהתאם לכך, בית המשפט השלום הורה למבקש להעביר את החזקה במרפסת למינהל עד ליום 30.9.2013, ואילו ביחס לשאר החלקות הוא הורה על מתן צו פינוי כנגד המבקש ככל שהוא יפריע למינהל בתפיסת החזקה בהן. בית משפט השלום נמנע מלהורות על הריסת מבנים שהוקמו על ידי המבקש במקום, לרבות גופי תאורה, מדרגות, ובור ביוב שנטען כי הוקם לפי היתר בניה, וקבע כי על המינהל לתת מענה הולם לבעיות של תאורה, גבהים וביוב, ככל שישנן בחלקות השונות, ולנהוג בחלקות אשר בחזקתו באופן שיאפשר למבקש גישה נוחה לביתו ושישמור על יציבות הבית. באשר לשטח שעליו בנויה המרפסת קבע בית משפט השלום כי המרפסת נבנתה למעשה רק בשנת 2008 עת נערך שיפוץ במקום על ידי המבקש, וכי מהעדויות שנשמעו עולה כי לבעלים שמהם קנה המבקש את הבית לא הייתה חזקה ייחודית בשטח שעליו בנויה המרפסת.

 

6.        בית משפט השלום דחה אף את טענותיו של המבקש לעניין התיישנות התביעה, מאחר שלפי סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין) אין התיישנות במקרקעין מוסדרים אם זו לא התגבשה לפני תחילת החוק. עוד קבע בית משפט השלום, כי הדרכים הציבוריות שבחלקות 40 ו-34 הן מקרקעי ייעוד שבהם לא חלה התיישנות לפי סעיף 113(א) לחוק המקרקעין. כן נדחו טענותיו של המבקש ביחס לשיהוי בהגשת התביעה, וטענות נוספות שהעלה המבקש לגבי ההחזקה במרפסת, לרבות טענה של חזקה נוגדת, טענה לכך שקיבל רשות בלתי הדירה להחזיק במקום, טענה לזכות מכוח זיקת הנאה וטענה לקיומה של זכות דיירות מוגנת.

 

7.        המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 3.11.2014 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור שהגיש המבקש, מלבד בכל הנוגע לחלקה 34.

 

8.        בית המשפט המחוזי קבע שאין להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום ככלל, ובפרט בכל הנוגע למועד שבו נתפסה החזקה במרפסת. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של המבקש באשר לכך שחלק מהראיות הוצגו בניגוד להסדר הדיוני בין הצדדים, וקבע כי הכרעתו של בית משפט השלום עומדת על תילה גם ללא ראיות אלה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ