אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 7907/16

רע"א 7907/16

תאריך פרסום : 17/11/2016 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
7907-16
17/11/2016
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
אסף קול
עו"ד אייל בר-אליעזר; עו"ד איתן ברקוביץ'
המשיב:
רועי נקב
החלטה

 

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת שבח והשופטים שוחט ואטדגי) בע"א 6348-10-15 מיום 12.9.16, שבגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופטת האפט) בת"א 46388-04-13 מיום 30.6.15. במוקד הבקשה שאלת זכאותו של המשיב לדיירות מוגנת, כמי שנזנח על-ידי הוריו, כפי שיתואר בקצרה להלן.

 

רקע

 

ב.    המבקש הוא הבעלים של דירה בת 3 חדרים בתל אביב. המשיב, יליד 1983, הוא בנם של הדיירים המקוריים בנכס המושכר, אשר הפכו לדיירים מוגנים בו החל מיום 1.11.82. הוריו של המשיב נטשו את המושכר (האם בשנת 2001 והאב בשנת 2007), וניתן נגדם צו לסילוק יד (החלטות מימים 26.5.13 ו-7.7.14). המשיב מתגורר במושכר. לטענת המבקש, המשיב פלש למושכר ללא זכות שבדין, ואילו המשיב טוען כי הוא גר במושכר מיום לידתו עם הוריו, וכי ננטש על ידיהם, ועל כן חל סעיף 22(ב) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן חוק הגנת הדייר או החוק), שבו נאמר, כי "(ב) דייר של דירה שחדל להחזיק בה בגלל שזנח ילדיו או הוריו, ולא היה בן-זוגו לדייר, יהיו ילדיו לדיירים, ובאין ילדים - הוריו, כל אלה בתנאי שהיו מתגוררים בדירה יחד אתו לפחות ששה חדשים סמוך ליום שהדייר חדל להחזיק בדירה, ולא היתה להם אותו יום דירה אחרת למגוריהם".

 

ג. לאחר ששמע את המשיב ועדים מטעמו, קבע בית משפט השלום, כי המשיב התגורר במושכר מיום לידתו. בהקשר זה, קיבל בית המשפט את הסבר המשיב, שלפיו שיקר לשלטונות הצבא שהוא מתגורר בבית סבו כיון שרצה לשרת קרוב לבית, וכי "אין בשקר זה כדי להכתימו כבלתי מהימן מאז ועד עולם". בית המשפט נתן אמון במשיב וקבע כי הוא גר עם הוריו במשך פרק הזמן הדרוש לרכישת מעמד של דייר מוגן. כן נקבע, כי לא היתה לו מעולם דירה אחרת למגוריו. הוסף, כי הוריו של המשיב זנחוהו וניתקו עמו כל קשר משפחתי. האם עזבה את המושכר לאחר שמערכת היחסים בינה לבין אבי המשיב נקלעה למשבר, ובתוך כך ניתקה עם המשיב קשר, ואביו הסתבך בפלילים, ברח מהארץ וניתק את הקשר עמו. צוין בהקשר זה, כי בעובדה שהאב הודיע לבנו, לאחר שנמלט מן הארץ, כי הכל עמו כשורה, כמו גם בקיומה של פגישה חד פעמית ביניהם בשנת 2013, אין לשנות מן האמור. הוא הדין ביחס לפגישה שנערכה בין המשיב לאמו, שבה פעלו יחדיו למכירת מגרש קטן שהוריש סבו. צוין לבסוף, כי עיון בנספחי כתבי הטענות מלמד, כי המשיב משלם מזה שנים לבעלי המושכר את דמי השכירות, וכי עומד הוא בחובות נוספים החלים על הדייר המוגן.

 

ד.        בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש. צוין, כי המבקש חפץ לתקוף ממצאי עובדה ומהימנות, אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם, ואשר מעוגנים בנידון דידן היטב בראיות ובעדויות. הוסף לעיצומם של דברים, כי המשיב נזנח על ידי הוריו, ומדובר "בזניחה מוחלטת המשתרעת על פני שש שנים". הוטעם, שאין בפגישה המשותפת בין המשיב לאביו כדי לשנות ממסקנה זו. עוד נאמר, כי הפגישה החד-פעמית עם האם לצורך מכירת המגרש אינה רלבנטית, שכן האם נטשה את הדירה בשנת 2001, ומשנותר האב להתגורר בדירה, לא יכלה להקנות למשיב כל זכות, והלה רכש את זכותו רק מכוח נטישתו על ידי האב בשנת 2007.

 

הבקשה

 

ה.        בבקשה נטען, כי קביעותיהם המשפטיות של בתי המשפט הקודמים עומדות בסתירה לפרשנות המצמצמת שניתנה עד כה לחוק הגנת הדייר, ועלולה להביא להרחבת ההגנות המוענקות לפי החוק מעבר למקובל, תוך פגיעה בזכויות קניין. עוד נטען, כי נטל ההוכחה לקיומו של ניתוק מוטל על הטוען ל"זניחה", וכי עזיבת המושכר על ידי הדייר מכורח הנסיבות, ולא בשל רצון לנתק את הקשר המשפחתי, אינה בגדר "זניחה" על פי החוק; כך - בפרט כאשר לא הוכח, כי התרחש ניתוק מלא ומוחלט של הקשר המשפחתי. הוסף, כי ניתוק קשר באופן הדדי בין קרובי משפחה שנעשה במטרה להקנות לאחד מהם זכויות דיירות מוגנת אשר לא היו לו קודם לכן, אינו נכנס לגדר "זניחה" המקנה זכויות, וכי מקום שבו היתה אפשרות לחידוש הקשר המשפחתי, אך  הטוען לדיירות מוגנת סירב לכך, אין לראות בזאת ניתוק הקשר המשפחתי. הוסף, כי המשיב פעל בחוסר תום לב, וכי הנתק המשפחתי שהציג נועד להקנות לו זכויות בדירה.

 

הכרעה

 

ו.        לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, חוששני שלא אוכל להיעתר לה. כנודע, הרשות לערעור בגלגול שלישי ניתנת במשורה ומוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. חרף נסיונו של המבקש להעטות על בקשתו אצטלה כללית, עיון בה מלמד כי עניינה האמיתי במחלוקת הקונקרטית בין הצדדים בדבר התקיימות התנאים בחוק המקנים זכות לדיירות מוגנת בנסיבות. יתרה מכך, המבקש חפץ להשיג על קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום וממצאי המהימנות שקבע, אך ככלל אין בית משפט של ערעור מתערב בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים, קל וחומר בגלגול שלישי (רע"א 2366/13 חביבולה נ' המוסד לביטוח לאומי (2013); רע"א 5338/13 זעזע נ' ג'רוס (2013)).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ