אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 7461/16

רע"א 7461/16

תאריך פרסום : 11/12/2016 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
7461-16
29/11/2016
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ
עו"ד יורם הירשברג
עו"ד רוני זלושינסקי
המשיבה:
פן דור תעשיות בע"מ
עו"ד אסף וייס
פסק דין

 

  • בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם) ברע"א 36947-12-15 מיום 19.7.16, שבמסגרתה התקבלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא א' רובין) בת"א 55383-04-13 מיום 15.11.15, אשר דחתה בקשה לגילוי ועיון מטעם המשיבה. עניינה של הבקשה – חסיון מסמכים פנימיים של ועדה מינהלית בהליך אזרחי הנסב על החלטתה.

 

רקע והליכים קודמים

 

  • ביום 30.4.13 הגישה המשיבה, יצרנית דלתות פנים, תביעה כנגד המבקשת בבית משפט השלום בירושלים, הנוגעת לשיעור המכס אשר הוטל על פרופילים לייצור מזוזות ומשקופים שייבאה מסין, על פי צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"ב-2012. המבקשת תבעה השבה של המס ששילמה – לגרסתה, ביתר – בגין יבוא הפרופילים; ביטול דרישת גירעון ששלחה לה המבקשת ביחס למשלוחי פרופילים אשר ייבאה בטרם נתגלעה המחלוקת לעניין שיעור המכס; והצהרה באשר לסיווג הנכון של הפרופילים, לשיטתה, לפי צו תעריף המכס.

 

  • במסגרת הדיון בתובענה, הגישו הצדדים בקשות הדדיות לגילוי מסמכים ומתן מענה לשאלונים שהוחלפו ביניהם. בהחלטה מיום 15.11.15 נדחו שתי בקשות של המשיבה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים: עניינה של האחת בחוות דעתו של עו"ד מנחם הסה מן הלשכה המשפטית של הנהלת אגף המכס ומע"מ (להלן חוות הדעת), שהוזכרה במכתב מטעם המבקשת כבסיס לדחיית בקשת המשיבה לביטול דרישת הגירעון; השניה נגעה למסמכים הקשורים לדיוניה של ועדת חוק מסים עקיפים עליונה (להלן הועדה, ששמה מסורבל למדי) בעניינה של המשיבה מיום 23.12.12, הכוללים את פרוטוקול הדיון, החלטת הועדה, חומרי רקע שהוכנו לקראת הדיון, וכל מידע אחר אשר עמד בפני הועדה. הבקשה לגילוי ועיון בחוות הדעת נדחתה, בנימוק כי חל בעניינה חסיון עורך דין-לקוח וכיון שהיא מהוה מסמך שנערך לצורך הליך המשפט. אשר לבקשה בנוגע למסמכי הועדה, זו נדחתה על יסוד הקביעה כי מדובר בתרשומות פנימיות של הרשות שחל עליהן חיסיון, ומן הטעם כי אף הם נערכו לצורך הכנה למשפט.

 

  • על החלטה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. בהחלטה מיום 19.7.16 קיבל בית המשפט את הבקשה ודן בה כבערעור, לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן תקנות סדר הדין או התקנות), ולאחר עיון במסמכים קיבל אותו לגופו. אשר לחוות הדעת נקבע, כי במקרה דנא גובר ערך גילוי האמת על חסיון עורך דין-לקוח, כיון שחוות הדעת הוצגה כהנמקה העניינית היחידה להחלטת המבקשת; משכך, החסייתה משמעה הותרת ההחלטה המינהלית נעדרת הנמקה כלשהי. עוד נקבע, כי לא הורם הנטל להוכיח שחוות הדעת הוכנה לקראת הליך משפטי, כפי שסבר בית משפט השלום, ולכן אין למנוע את מסירתה לידי המשיבה אף מטעם זה. בנוגע לבקשת העיון במסמכי הועדה נקבע, כי חרף העובדה שבשעה שהתכנסה הועדה עמדה על הפרק אפשרות ממשית להגשת תובענה מצד המשיבה – זאת, להבדיל מן הנסיבות אשר אפפו את חיבור חוות הדעת – המטרה הדומיננטית בפעולת הועדה לא היתה התמודדות עם הליך משפטי צפוי, כי אם ביצוע תפקידה הסטטוטורי.

 

  • אשר לחיסיון שעניינו תרשומות פנימיות של הרשות, הבחין בית המשפט המחוזי בין פרוטוקול הדיון – שנקבע כי לא חל עליו החיסיון מעיקרו, הואיל והחלטת הועדה, פרי הדיון אשר תועד בפרוטוקול, כבר נמסרה לידיה של המשיבה – לבין יתר המסמכים שהיו בפני הועדה. אף לגבי מסמכים אלה נקבע כי יש לגלותם, שכן מהוים הם חלק מן התשתית לקבלת ההחלטה בעניינה של המשיבה; זאת, בהתבסס על "הגיון ותוכן הכרעתו" של בית משפט זה במקרים דומים (רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נח(4) 221 (2004) (להלן עניין ד.נ.ד.), אשר עסק בשאלת זכותו של נישום לקבל את חומר החקירה בעניינו; ובג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' עוז (2008) (להלן פרשת אוניברסיטת חיפה), שעניינו גילוי מידע שעמד בבסיס החלטותיה של ועדת בדיקה וולונטרית), וכן נוכח התרשמותו של בית המשפט מעיון במסמכים עצמם, כי "אין במסירה של איזה מן החומרים האמורים כדי להעלות חשש מפני התבטאות חופשית של מי מאנשי הרשות" (פסקה 16). עוד במסגרת ההחלטה, נדחתה טענת המבקשת לפיה חלות בענייננו הוראות סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, הקובע כי "רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע ... בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין". בית המשפט סבר כי אין הסעיף חל במקרה דנא, הואיל וענייננו בגילוי מסמכים במסגרת הליך אזרחי ולא בבקשה לפי חוק חופש המידע; זאת, בהתאם לאמרת בית משפט זה ברע"א 2498/07 מקורות חברת מים בע"מ נ' בר פסקה י"ג(3) (2007) (להלן עניין מקורות), לפיה המדובר "במאטריות שונות" בעלות תכליות מובחנות.

 

בקשת רשות הערעור והתגובה

 

  • הבקשה הנוכחית מופנית כלפי החלטת בית המשפט המחוזי, ועניינה בשלושה מסמכים ספציפיים: תזכיר שנערך ביום 2.12.12 לקראת ישיבת הועדה ובו הובאה השתלשלות העניינים וההליכים עובר לדיון; פרוטוקול דיון הועדה מיום 23.12.12; ותרשומת שנכתבה בכתב יד על ידי יושבת ראש הועדה תוך כדי הדיון ביום 23.12.12. לשיטת המבקשת, המסמכים מהוים תרשומות ותכתובות פנימיות של רשות ציבורית, ומשכך אין חובה לגלותן. המדובר, לטענתה, בסוגיה עקרונית ובעלת השלכות רוחביות, בשל החשש מפגיעה עתידית בעבודתן התקינה של רשויות המינהל, ומכאן כי יש לדון בתיק בגלגול שלישי בבית משפט זה. ראשית נטען, שככלל, זכות העיון של הפרט בחומרים העומדים בפני ועדה מינהלית העוסקת בעניינו צריכה לסגת מפני הערך המוגן על ידי החיסיון – קרי, הבטחת קיומו של דיון פתוח וענייני בקרב עובדי הרשות בתהליך קבלת ההחלטות, בלא שיהיו נתונים ללחצים או להשפעות חיצוניות כלשהן. החלטתו של בית המשפט המחוזי משקפת, לגרסתה, איזון המוטה יתר על המידה לטובת זכות העיון, והיא נסמכת – כנטען – על יישום שגוי של פסיקות בית משפט זה בעניין ד.נ.ד. ובפרשת אוניברסיטת חיפה. שנית, טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט בקבעו שאין בחשיפת המסמכים כדי לעורר חשש מפני פגיעה ביכולתם של אנשי הרשות להתבטא בחופשיות. לדידה, אין די בקביעה בדיעבד, הנסמכת על עיון במסמכים, בדבר קיומו של חשש כגון דא – על בית המשפט לבחון את החשש מ"אפקט מצנן" דרך עיניו של עובד הציבור השוקל את דבריו בפני הועדה. שלישית נטען, כי אף בחינה של המסמכים לגופם היתה צריכה להוביל במקרה דנא לתוצאה של אי הכרעה לעבר גילוי ועיון, הואיל והם אינם רלבנטיים דיים להצדיק הסרה של החיסיון, תוך פגיעה באינטרס הציבורי שעליו הוא מגן.

 

  • אשר לקביעתו של בית המשפט המחוזי לעניין תחולתן של הוראות סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע נטען, שזו הסתמכה באופן שגוי על האמור בעניין מקורות, שם הודגש כי אין "לקבוע מסמרות" בדבר השפעת תכליותיו השונות של החיסיון אשר מקנה הסעיף על האפשרות להחילו גם בהליכים אזרחיים. יתר על כן, טוענת המבקשת כי באותו עניין הבחין בית משפט זה בין פרסום דו"ח סופי של ועדה לבין חשיפת החומרים אשר שימשו להכנתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ