אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 7273/15 שעבאן נאפע נ' רשות מקרקעי ישראל

רע"א 7273/15 שעבאן נאפע נ' רשות מקרקעי ישראל

תאריך פרסום : 04/11/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
7273-15
04/11/2015
בפני השופט:
נ' סולברג

- נגד -
המבקש:
שעבאן נאפע
עו"ד ר. רויטגרונד
המשיבה:
רשות מקרקעי ישראל
החלטה

 

  1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.8.2015 בת"א 45539-07-15 (השופטת ב' טאובר), בגדרה נדחתה בקשתו של המבקש ליתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, שיאסור על המשיבה להעניק זכויות כלשהן במגרש נשוא המחלוקת (להלן: המגרש), עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית, והכרעה בדבר הזכויות במגרש.

 

רקע

  1. ביום 29.5.2000 המליצה ועדת התיאום המשותפת למשיבה ולמשרד הכלכלה על הקצאת המגרש למבקש, במסגרת הליך של פטור ממכרז. בעקבות המלצה זו אישרה המשיבה את עסקת ההקצאה, בכפוף לכך שהמבקש ישלים את תנאי העסקה, ובכלל זה תשלום דמי חכירה בהתאם ללוח זמנים שנקבע לכך על-ידי המשיבה. המבקש לא שילם את דמי החכירה כנדרש, והמשיבה הודיעה לו על ביטול העסקה. השתלשלות העניינים המתוארת חזרה על עצמה פעמיים נוספות, בשנים 2006-2004.
  2. ההודעה האחרונה על ביטול העסקה נשלחה למבקש ביום 10.4.2006. ביום 9.8.2011, בחלוף למעלה מחמש שנים, פנה המבקש למשיבה בבקשה להאריך את מועד ביצוע תשלום דמי החכירה, ולהשלים את העסקה. במכתבו ציין המבקש כי עשה מאמצים רבים כדי לגייס את סכום הכסף הנדרש ולעמוד בלוח הזמנים, אולם הדבר נבצר ממנו בשל מצבו הבריאותי. עוד ציין כי במשך השנים השקיע במגרש, בנה בו גדר, וכמו כן הגיש בקשה לקבלת היתר בנייה. ביום 6.9.2011 השיבה המשיבה למכתבו של המבקש, ודחתה מכל וכל את טענותיו בדבר זכות כלשהי במגרש, כמו גם את בקשתו להארכת מועד לשם השלמת ביצוע העסקה.

 

  1. ביום 2.11.2012 פנה המבקש למשיבה בשנית, הפעם באמצעות הוועדה הציבורית של המגזר הבדואי, וביקש לאפשר לו להשלים את ביצוע העסקה. במכתבה למבקש מיום 5.11.2012 שבה המשיבה ודחתה את בקשתו. כמו כן עדכנה המשיבה, כי היא פועלת לשיווק המגרש בדרך של מכרז פומבי, והזמינה את המבקש לקחת בו חלק. ביום 7.6.2015 פרסמה המשיבה מכרז לקבלת הצעות לחכירת מגרשים לתעשייה ומלאכה בטמרה, בכלל זה המגרש נשוא המחלוקת דנן. המועד האחרון להגשת הצעות היה ביום 10.8.2015.

 

עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי

  1. ביום 22.7.2015 הגיש המבקש תובענה לביצוע בעין, במסגרתה ביקש לחייב את המשיבה להחכיר לו את המגרש תוך סיום כל הרישומים הפורמאליים הנדרשים. במקביל, הגיש המבקש במעמד צד אחד בקשה למתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיבה להעניק זכויות כלשהן במגרש עד למתן פסק דין בתובענה. באותו יום ניתן צו מניעה ארעי, עד לקבלת תגובת המשיבה.

 

  1. לאחר קבלת תגובת המשיבה ודיון במעמד שני הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי כי דין הבקשה לצו מניעה זמני – להידחות. ראשית, לא עלה בידי המבקש להראות כי קיימת לו זכות לכאורית לקבלת הסעד העיקרי המבוקש בתובענה. שלוש פעמים הוקצה המגרש למבקש ללא מכרז, ובכל פעם היה זה המבקש שמנע את השלמת ביצוע העסקה, מכיוון שלא שילם את דמי החכירה הנדרשים. בנסיבות אלו היתה המשיבה רשאית להודיע על ביטול העסקה, והמבקש לא רכש זכויות כלשהן במגרש. אשר לטענת המבקש כי החזקתו במגרש, והכספים שהשקיע בפיתוחו והשבחתו במשך השנים מקנים לו זכויות במגרש, קבע בית המשפט המחוזי כי טענה זו אינה נתמכת באסמכתאות כדבעי. המבקש צירף אמנם חוות דעת שמאית, המעריכה את גובה ההשקעה בסכום של 333,000 ₪, אולם לא מצוין בה אם אמנם המבקש הוא זה שהשקיע את הכספים בביצוע העבודות, ולא צורפו מסמכים המעידים על כך שהמבקש התקשר בהסכמים לביצוע העבודות הנטענות.

 

  1. שנית, במאזן הנוחות שבין המבקש למשיבה, סבר בית המשפט המחוזי כי כפות המאזניים נוטות לטובת המשיבה. המבקש, כאמור, לא הראה זכות לכאורית במגרש, ועל כן אם לא ינתן צו המניעה המבוקש, אזי ככל שיגרם נזק למבקש יהיה זה נזק כספי גרידא בגין הכספים שהשקיע, אם אמנם השקיע, במגרש. מנגד, ככל שינתן צו המניעה המבוקש, תיאלץ המשיבה לפתוח במכרז פומבי חדש, "ובכך ייגרמו לה מעמסות כספיות מיותרות" (פסקה 20 להחלטה).

 

  1. לבסוף, למעלה מן הצורך ציין בית המשפט המחוזי, כי דין הבקשה להידחות גם על הסף, הן בשל העובדה שבקשת המבקש להשלמת העסקה הוגשה בשיהוי ניכר, הן מחמת חוסר ניקיון כפיים של המבקש, אשר לא פרש לפניו את מלוא התשתית העובדתית הרלבנטית.

 

           מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ