אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 7266/16

רע"א 7266/16

תאריך פרסום : 07/11/2016 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
7266-16
07/11/2016
בפני השופט:
מ' מזוז

- נגד -
המבקשת:
חיה כהן
עו"ד גדעון פודים
המשיבים:
1. שיא רהיט הע"מ
2. אברהם מאמו
3. שלמה רוזוליו

החלטה

 

  1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 5.7.2016 ב-ע"א 6998-02-16 (כב' השופטים נ' בן-אור, ר' וינוגרד ו-א' דראל), במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים מיום 20.12.2015 ב-ת"א 4651-01-14 (כב' השופט א' נחלון).

 

  1. אישהּ המנוח של המבקשת (להלן: המנוח כהן) היה בעל הזכויות בבניין מסחרי שהקים בסוף שנות השמונים. בשנת 1989 חתמו עמו המשיבים על הסכם (להלן: הסכם הרכישה) לפיו רכשו חלק מהקומה השנייה בבניין ובהמשך רכשו שטח נוסף באותה קומה. בשנת 1998 נרשם הבניין כבית משותף. בשנת 2004 נרשמו המשיבים כבעלי הזכויות בתת-חלקה 15 בבית המשותף המהווה את מרבית שטח הקומה השנייה בבניין, שם הם מפעילים חנות לממכר רהיטים. במסגרת הסכם הרכישה משנת 1989 ניתנו למנוח כהן זכויות נרחבות להחליט בנוגע להצמדות של רכוש משותף, אולם נקבע כי המרפסת ההיקפית הסובבת את תת-החלקה של המשיבים כמעט מכל עבריה (להלן: המרפסת ההיקפית) תישאר בגדר רכוש משותף. לאורך השנים התגלעו סכסוכים שונים בבית המשותף שהסתיימו רובם בהסכמות בין הצדדים. אחד הסכסוכים שפרץ בראשית שנות התשעים הסתיים בהסכם פשרה שנגע, בין היתר, למזגנים שהתקינו המשיבים בשטח המרפסת ההיקפית, וקיבל תוקף של פסק דין בשנת 1992 (ת"א (שלום י-ם) 11087/91) (להלן:הסכם הפשרה). במסגרת הסכם זה נקבע כי "המזגנים שקיימים כיום ואשר הותקנו ע"י הנתבעת (המשיבה 1 דכאן – מ.מ.) ישארו במקומם" ואף צורפה לו תמונה המשקפת את המצב הקיים במועד החתימה (סעיף 4 להסכם).

 

  1. הסכסוך הנוכחי בין הצדדים מושא הבקשה דנן נעוץ בפעולות מצד המשיבים שהחליפו את 10 המזגנים הישנים בגודל 70 ס"מ כל אחד במרפסת ההיקפית ב-12 מזגנים חדשים בגודל 120 ס"מ כל אחד, וכן התקינו מחיצות ודלתות בחלק ממרפסת זו. המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבים בדרישה שישיבו את המצב במרפסת ההיקפית לקדמותו. המבקשת טוענת כי המרפסת ההיקפית הוצמדה לתת-חלקה שלה במסגרת רישום הבית המשותף בשנת 1998 וכי למשיבים אין זכות לעשות שימוש כלשהו במרפסת אלא בהסכמתה. לגישת המבקשת, הסכמתה כי המשיבים יציבו מזגנים במרפסת ההיקפית ניתנה רק בגדרי הסכם הפשרה המחייב את הצדדים גם היום, ולפיכך יש להורות למשיבים להסיר את התוספות החדשות שהציבו שם.

 

המשיבים הגישו תביעה שכנגד במסגרתה תקפו את עצם הצמדתה של המרפסת ההיקפית לתת-חלקה של המבקשת וכן הלינו על שימושים נוספים שעושים המבקשת ומי מטעמה בחלקים של הרכוש המשותף. המשיבים טוענים כי הצמדת המרפסת ההיקפית נעשתה בניגוד להסכם הרכישה וללא ידיעתם או הסכמתם, ולכן יש להגדיר את המרפסת ההיקפית כרכוש משותף לא מוצמד – קביעה המקנה למשיבים את הזכות להשתמש בה שימוש סביר לפי הוראות הדין הכללי. המשיבים סבורים כי התקנת המזגנים החדשים והצבת המחיצות והדלתות אף מהוות שימוש מותר על-פי פירוש סביר של הסכם הפשרה.

 

המבקשת הגישה מצידה כתב תביעה מתוקן שבו תקפה שימושים שונים שעושים המשיבים בשטח הרכוש המשותף.

 

  1. בית משפט השלום קבע, בין היתר, כי המשיבים הוכיחו במידה הנדרשת כי מעולם לא נתנו את הסכמתם להצמדת המרפסת ההיקפית לתת-חלקה בבעלות המבקשת. לפיכך, נקבע, יש להורות על ביטול הצמדתה של המרפסת ההיקפית תוך הגדרתה כרכוש משותף שאינו מוצמד, בהתאם להסכם הרכישה. עוד קבע בית משפט השלום כי המשיבים היו רשאים להתקין את המזגנים החדשים במרפסת ההיקפית: ראשית, משום שמדובר בשימוש שהוא "רגיל וסביר לפי תנאי המקום והזמן", בהתאם לפרשנות המקובלת לשימוש שרשאי כל דייר לעשות ברכוש משותף, שכן זכותם של המשיבים לעשות שימוש במרפסת ההיקפית לצורך מיזוג חנותם; ושנית, היות שהשימוש הנוכחי שעושים המשיבים במרפסת ההיקפית אינו מונע מדיירים אחרים לעשות בה שימוש מצידם, אם נדרש כלל שימוש כזה. לשיטת בית משפט השלום, הסכם הפשרה אינו חוסם את המשיבים מלטעון כי הם רשאים להתקין את המזגנים החדשים מכוח הדין הכללי, שכן "אין להניח כי כוונת הצדדים הייתה למנוע מנתבעת 1 (המשיבה 1 דכאן – מ.מ.) להעלות טענות מעין אלה גם בחלוף שנים כה רבות ממועד כריתת ההסכם".

 

בית משפט השלום הוסיף וציין למעלה מן הצורך כי אפילו אם היה קובע כי למבקשת יש הזכויות במרפסת ההיקפית – ולא כך הדבר – עדיין ספק אם השוני בין המזגנים הישנים והחדשים מצדיק לקבוע כי יש בהתקנת המזגנים החדשים משום חריגה מהסכם הפשרה. זאת משום שהסכם הפשרה מהווה לשיטתו "חוזה ארוך טווח", אשר אותו יש לפרש באופן גמיש ועל סמך ההנחה כי הצדדים התכוונו שהוא יתקיים תוך רגישות לנסיבות משתנות. כך, העובדה שהסכם הפשרה לא הגדיר בפירוט את נתוני המזגנים שאותם יוכלו המשיבים להתקין ואת אופן התקנתם, מבהירה כי כוונתם הסבירה של הצדדים הייתה לאפשר למשיבים לעשות במרפסת ההיקפית שימוש לשם מיזוג חנותם, כל עוד הדרך להשיג מטרה זו אינה שונה מהותית מזו שנקטו המשיבים טרם עריכת הסכם הפשרה.

 

  1. ערעור שהגישה המבקשת על פסק דין זה נדחה בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שקבע בית משפט השלום וכי ממצאים אלה תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ