אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 6682/15 ואח' נירה קוריצקי נ' יונה אבלסון ו-138 אח' ואח'

רע"א 6682/15 ואח' נירה קוריצקי נ' יונה אבלסון ו-138 אח' ואח'

תאריך פרסום : 19/11/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
6682-15,6716-15,6809-15
18/11/2015
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
המבקשת :
1. ברע"א 6682/15: נירה קוריצקי
2. ברע"א 6716/15: דבורה אבינרי
3. ברע"א 6809/15: אבסלון יונה ו-138 אח'

המשיבים /המבקשים :
1. ברע"א 6682/15: יונה אבלסון ו-138 אח'
2. . דבורה אבינרי
3. מנהל מקרקעי ישראל
4. 6716/15: 1. יונה אבלסון ו-138 אח' 140. רשות מקרקעי ישראל נירה קוריצקי מנהל מקרקעי ישראל
5. 6809/15: 1. דבורה אבינרי 2. נירה קוריצקי 3. מינהל מקרקעי ישראל

החלטה
 

 

  1. בפני שלוש בקשות המכוונות כולן לכך שתינתן למבקשים (כל אחד מצדו) רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.8.2015 (ע"א 37837-08-14, סגני הנשיאה י' שנלר ו-ק' ורדי והשופט ח' ברנר). בפסק דינו הכריע בית המשפט המחוזי בערעורים שהוגשו על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 24.7.2014 (ת"א 55363-03-11, השופטת כ' האפט).

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. במוקד הבקשות עומדים מקרקעין המהווים חלק מחלקות 45 ו-53 בגוש 7077 בתל אביב-יפו (להלן: המקרקעין). קורותיהם של המקרקעין, בכל הנוגע לזכויות הבעלות והחזקה בהם, נסקרו בהחלטות של הערכאות הקודמות (ובכלל זה גם בהחלטתי מיום 10.11.2015 שבה דחיתי בקשה לעיכוב ביצוע שנלוותה לאחת הבקשות, כמפורט להלן). בהקשר הנוכחי, די בכך שאציין כי המדובר במקרקעי ישראל שעברו בעשורים האחרונים הליכים של איחוד וחלוקה, ובמסגרת זו הזכויות בהם הוקצו לטובת המשיבים 139-1 ברע"א 6716/15 (שהם גם המשיבים 139-1 ברע"א 6682/15 והמבקשים ברע"א 6809/15) (להלן: המשיבים).

 

  1. בשנת 2011 הגישו המשיבים לבית משפט השלום תביעה לסילוק ידן מהמקרקעין של שתי מחזיקות בהם – דבורה אבינרי (להלן: אבינרי) ונירה קוריצקי (להלן: קוריצקי). אבינרי וקוריצקי טענו כי יש לדחות את התביעה לסילוק ידן מחמת היותן זכאיות לדיירות מוגנת במקרקעין.

 

  1. המקור לטענתן של קוריצקי ואבינרי לדיירות מוגנת נעוץ בהסכמי שכירות מן השנים 1942 ו-1947 לפיהם הושכרו המקרקעין לשניאור קוריצקי ז"ל (להלן: שניאור). הסכמים אלה הקנו לשניאור גם את הזכות להשכיר את המקרקעין לדיירי משנה. נירה קוריצקי, המבקשת בענייננו, היא אלמנתו של עמיאל קוריצקי ז"ל, בנו של שניאור (הדייר המוגן המקורי במקרקעין). אבינרי היא אשתו של גדעון אבינרי ז"ל (להלן: גדעון). גדעון ואביו רכשו בשנת 1973 זכויות דיירות משנה במקרקעין. במרוצת השנים החזיקו אבינרי וגדעון את המקרקעין והפעילו בהם עסקים שונים.

 

  1. בית משפט השלום דחה את טענותיה של קוריצקי כי היא דיירת מוגנת במקרקעין, בקבעו כי היא אינה עומדת בתנאים שנקבעו לכך בהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: חוק הגנת הדייר או החוק). באופן ספציפי יותר, נקבע כי אפילו ניתן לסבור שקוריצקי עומדת בחלק מהתנאים הקבועים בדין לצורך הכרה בה כדיירת מוגנת במקרקעין, הרי שאין היא עומדת בתנאי הנוסף לפיו ההכנסות מהעסק שמופעל במקרקעין נדרשות לקיומה (לפי סעיף 27(2) לחוק הגנת הדייר). לעומת זאת, טענותיה של אבינרי התקבלו במובן זה שנקבע כי היא דיירת משנה מוגנת במקרקעין החל מהמועד שבו נפטר גדעון, לפי סעיף 23 לחוק.

 

  1. על פסק דינו של בית משפט השלום הוגשו שלושה ערעורים לבית המשפט המחוזי. ערעורה של קוריצקי (ע"א 37837-08-14) נסב על הקביעה לפיה אין להכיר בה כדיירת מוגנת במקרקעין. ערעורם של המשיבים (ע"א 15489-10-14) נסב על הקביעה כי אבינרי היא דיירת מוגנת במקרקעין. ערעור נוסף (ע"א 35813-10-14) הוגש מטעם רשות מקרקעי ישראל (היא המשיבה 3 ברע"א 6809/151, המשיבה 140 ברע"א 6716/15, והמשיבה 141 ברע"א 6682/15) (להלן: רשות מקרקעי ישראל או הרשות). הערעור האחרון נדחה על הסף על-ידי בית המשפט המחוזי, ולכן אינני נדרשת לנטען בו במסגרת החלטה זו.

 

  1. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של קוריצקי וקיבל את ערעורם של המשיבים. בית המשפט המחוזי קבע שקוריצקי אכן אינה עומדת בתנאים הנדרשים לצורך הכרה בה כדיירת מוגנת במקרקעין, כפי שקבע גם בית משפט השלום. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי גם לאבינרי אין זכויות של דיירות מוגנת במקרקעין. הטעם העיקרי לקביעה זו היה שאבינרי לא עומדת בתנאי סעיף 26 לחוק הגנת הדייר, שעניינו "המשכת העסק", היינו שעל הדייר "לנהל במושכר, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, את העסק שהדייר שלפניו ניהל בו". בית המשפט המחוזי קבע כי אבינרי לא המשיכה לנהל במקרקעין את העסק שניהל בהם דייר המשנה המקורי, גדעון ז"ל. זאת, בשים לב לכך שגדעון ניהל במקום עסק למכירת מצברים, בעוד אבינרי ניהלה שם חניון, עסק שהוקם – כך נקבע – רק לאחר שגדעון נפטר.

 

  1. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו שלוש בקשות רשות הערעור שלפני – על-ידי קוריצקי, אבינרי והמשיבים, כמפורט להלן.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ