אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 6665/13 בוסקילה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא ואח'

רע"א 6665/13 בוסקילה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא ואח'

תאריך פרסום : 13/10/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
6665-13
13/10/2015
בפני השופט:
1. נ' הנדל
2. נ' סולברג
3. מ' מזוז


- נגד -
המבקשים:
1. שמעון בוסקילה
2. סימי בוסקילה

עו"ד עמית לוי
המשיבות:
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא
2. עיריית קרית אתא

עו"ד אילה סגל-גבסי
פסק דין

                                          

 

 

השופט נ' הנדל:
 
 

 

           מונחת בפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 34307-05-12, אשר קיבל את ערעור המשיבות על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה בת"א 5145/07 (כב' השופטת י' קראי-גירון). הבקשה עוסקת בחיוב המשיבות – הוועדה המקומית לתכנון ובניה ועיריית קריית אתא – בתשלום למבקשים, עקב סלילת כביש בקרבה יתרה לביתם.

 

רקע

 

  1. המבקשים הינם בני זוג נשואים בשנות השמונים לחייהם, שרכשו בשנת 1981 את זכויותיהם בנכס מקרקעין הידוע כגוש 11022 חלקה 64, ברחוב העצמאות בקריית אתא (להלן: הנכס). במועד רכישת הזכויות על ידי המבקשים כבר נכנסה לתוקף תוכנית מתאר מחוזית כ/150, אשר ייעדה את הנכס או חלקו להפקעה לצורך סלילת או הרחבת הדרך. לנוכח תחולתה של תוכנית זו נדחו כמה וכמה פניות של המבקשים לקבל היתרים לביצוע עבודות בניה, לרבות הקמת סככה לרכב נכה השייך למבקש. בשנת 2000 קיבלו המבקשים הודעה מלשכת התכנון בוועדה המחוזית, לפיה על פי התוכנית עתידה להיסלל בדרך העצמאות דרך ברוחב של 30 מטר, וכי נדרשת תוכנית מפורטת כתנאי להוצאת היתר בניה למקטע זה. הודעת תפיסה נשלחה למבקשים, ואחריה אף התקיימה באותה שנה פגישה עם ראש עיריית קריית אתא. במהלך הפגישה נדונה האפשרות כי הנכס יופקע מהמבקשים, ובתמורה ישולמו להם פיצויים. המבקשים הכינו חוות דעת שמאית להערכת פיצויים במקרה זה.

 

           לאחר תקופה הוחלט כי ביתם של המבקשים לא יופקע, וכי הכביש ייסלל עם מובלעת בסמוך לביתם של המבקשים. כנגד כך הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה, אשר יאסור על כניסת המשיבות לנכס. הצו – והליכים רבים שהגיעו אחריו – נדונו במשך כמה שנים בערכאות שונות, ואינם נדרשים לשם הכרעה בענייננו. בשנת 2007 הגישו המבקשים תביעה לבית משפט השלום בחיפה, ובה תבעו את המשיבות על הנזקים שנגרמו להם בעילות של רשלנות, הפרת חובה חקוקה, הפרת הבטחה שלטונית, הפרת חוזה, עשיית עושר שלא במשפט, בניה ללא היתר וכניסה למקרקעין שלא כחוק. המבקשים העמידו את תביעתם על סך של כמיליון וארבע מאות אלף ₪ – הסכום שנקבע בחוות הדעת השמאית שאותה הגישו, לאחר ריבית והצמדה.

 

  1. בית משפט השלום קיבל את תביעתם של המבקשים במלואה. ההכרעה הסתמכה על פסק דינו של בית המשפט העליון משנת 2003 בעניין אחר (ע"א 7654/00 ועדת ערר מחוזית חיפה נ' חברה לבניין ירדן בע"מ (13.03.2003)), בו נקבע כי לשם בניה על פי תוכנית המתאר הנדונה, יש להפקיד תוכניות מפורטות. משכך, ומכיוון שהדבר לא נעשה, קבע בית המשפט השלום כי פסק דינו של בית המשפט העליון חל באופן רטרוספקטיבי גם על הבניה משנת 2000. הטעם בדבר הינו העובדה כי העירייה ידעה שכלל הגורמים המשפטיים מתנגדים לבניית הכביש ללא תוכנית מפורטת, והבניה שבוצעה בפועל אף סתרה תוכניות קודמות שלה, בהן נדרש צורך בתוכניות מפורטות טרם בניה בחלקה. בהתאם לקביעה משפטית זו – בניית הכביש נערכה ללא היתר, ובניגוד לתוכניות העירייה. מכאן יוצא כי העירייה עוולה כלפי המבקשים במספר עילות נזיקיות – הפרת חובה חקוקה, התרשלות, ויצירת מטרד ליחיד. כמו כן נפסק כי דבריו של ראש העירייה למבקשים לפיהם ביתם יופקע כנגד תשלום פיצויים – מהווים הבטחה שלטונית, וזו הופרה במקרה דנן. בית משפט השלום קבע כי בנסיבות העניין, חלה חובה על העירייה להפקיע את הנכס או להכריז עליו כעל נכס בשימוש חורג, מה שלא נעשה כאן. על פי האמור לעיל, נפסק לטובתם של המבקשים סכום של כמליון וארבע מאות אלף ₪.

 

           המשיבות ערערו על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי, שקיבל את ערעורן באופן חלקי. נקבע כי אמנם, המשיבות בנו את הכביש ללא היתר כנדרש, ובכך יצרו עילות נזיקיות כלפי המבקשים – הפרת חובה חקוקה ומטרד. אולם, בית משפט קמא קבע שלא הוכח כי המשיבות הפרו הבטחה שלטונית כלפי המבקשים, וכי לא חלה חובה על העירייה להפקיע את הקרקע ולהכריז על הנכס כעל נכס בשימוש חורג. יתר על כן, בית המשפט המחוזי לא קיבל את גובה הפיצוי שנפסק למבקשים, וזאת מהסיבה שלאחר פסק הדין נותרו הם עם פיצוי שהיו מקבלים אילו הופקע ביתם, אלא שביתם נותר בידם. דהיינו – פיצוי כפול.

 

           עד לנקודה זו הסכימו ביניהם כל שלושת שופטי ההרכב קמא, ומכאן ואילך נחלקו הדעות. השופט ע' גרשון נותר בדעת מיעוט, כשסבר שיש להחזיר את התיק לבית משפט השלום, שיכריע בסוגיית הפיצוי הראוי למבקשים בהתבסס על ראשי הנזק שנקבעו כרלוונטיים. לעומתו, השופט י' גרילוהשופטת י' וילנר קבעו כי ניתן לחייב את המשיבות בפיצוי בסכום של 200,000 ₪, על דרך האומדן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ