אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 66557-06-16 בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח' נ' דאודאו ואח'

רע"א 66557-06-16 בנק מזרחי טפחות בע"מ ואח' נ' דאודאו ואח'

תאריך פרסום : 25/09/2016 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
66557-06-16
20/09/2016
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
מבקשים:
1. בנק מזרחי טפחות בע"מ
2. טפחות סוכנות לביטוח (1989) בע"מ

משיבים:
1. אילנה דאודאו
2. הראל חברה לביטוח בע"מ
3. כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט יואב פרידמן) מיום 31.5.16. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה.

המבקשים ביקשו לסלק את התביעה על הסף משני טעמים: האחד, שהתביעה אינה יכולה להתברר בהליך של המרצת פתיחה אלא בסדר דין רגיל, והשני, שהתביעה אינה לסעד הצהרתי גרידא. לחילופין התבקש בית המשפט להפעיל סמכותו בהתאם לתקנה 258 ולהורות שהדיון יתנהל כתביעה בסדר דין רגיל, ולהורות לתובעת לשלם אגרה כדין בגין מלוא סכום התביעה. כך תוארה הבקשה לסילוק על הסף בבקשה לרשות ערעור (סעיף 6). נטען, שבית המשפט קמא נעתר לבקשה העיקרית והורה על תיקון התביעה כך שתתנהל בסדר דין רגיל אך כתב התביעה המתוקן יוגש כתביעה לסעד הצהרתי, ולמרות שלמעשה בית המשפט קיבל את הבקשה, חייב את המבקשות בהוצאת משפט. על כך מלינות המבקשות.

ועכשיו תיקון העובדות:

א.אין זה נכון, שהבקשה לסילוק על הסף הוגשה משני טעמים. כאמור בסעיף א לבקשת הסעד בבקשת המבקשות, בית המשפט התבקש "למחוק את המרצת הפתיחה, שכן אין מדובר בתביעה לסעד הצהרתי, אלא בתביעה סעד כספי מוגדר, ועל כן אין ההליך של המרצת פתיחה מתאים לבירור תובענה זו". הא ותו לא.

ב.בית המשפט קמא לא אמר אם הוא מקבל את הבקשה אם לאו, אלא קבע שיש לתקן את התביעה, כך שתוגש בסדר דין רגיל בסעד הצהרתי. דהיינו, הוא לא קיבל את הבקשה למחוק את המרצת הפתיחה עקב הטענה שמדובר בסעד כספי שאינו מתאים לבירור בהמרצת פתיחה. זו היתה הבקשה הראשית של המבקשות, והיא כאמור נדחתה.

ג.בבקשה לסילוק על הסף הבקשו שני סעדים חילופיים – להפעיל את הסמכות לפי תקנה 258 או לחילופין להורות שהדיון יתקיים כאילו היתה זו תובענה בסדר דין רגיל, לאחר תשלום אגרה. כעולה מהחלטת בית המשפט קמא, הוא לא קיבל את הבקשה לסעד החילופי השני. אשר לסעד החילופי הראשון, הוא קיבל את הבקשה באופן חלקי. תקנה 258 מסמיכה את בית המשפט לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה, דבר שלא נעשה, או לדון בתובענה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך להורות על הגשת כתבי טענות. נראה שזה מה שעשה בית המשפט קמא. דהיינו, הוא קיבל באופן חלקי אחת האפשרויות החלקיות שהתבקשו.

ועתה לגוף הענין, שהוא בקשת המבקשות המבוססת על הטענה שזו תביעה לסעד כספי, ולפי הדין, אין המשיבה 1 רשאית להגיש תביעה כספית כתובענה לסעד הצהרתי. זאת, במסגרת בקשה לסילוק על הסף.

בשלב זה של הדיון, על הסף, אני דוחה את הטענה שמדובר בתביעה לסעד כספי. מדובר בתובענה לסעד הצהרתי שלפיו פוליסת הביטוח היתה תקפה במועד פטירת המנוח ולכן על חברות הביטוח לפעול על פיה, ועל הבנק להשיב למשיבה 1 את תשלומי המשכנתא שנגבו מאז טירת המנוח, ולא לגבות אותה עוד. לסעד הצהרתי זה יש שווי, כפי שציטטו המבקשות, אבל אין זה ברור מה בדיוק סכומי הסעד הכספי, וחלוקתם בין הצדדים. העיקר בתובענה הוא הבקשה לקבוע שהפוליסה תקפה והמשיבה 1 אינה חייבת עוד תשלומי משכנתא מאז פטירת המנוח, עקב פדיון המשכנתא על ידי הפוליסה. שאר הסעדים הם תוצאה של קביעה זו. על כן, לא ניתן לקבוע בשלב זה, שזו תביעה לסעד כספי.

נותרה הטענה, שלא נטענה במפורש, שלמרות שזו אינה תביעה לסעד כספי, היה בידי המשיבה 1 לתבוע סעד כספי, ומשלא עשתה כן, דין התובענה להימחק על הסף.

דומה שהמבקשות אינן מבחינות בין שלבי הדיון השונים. המבקשות הגישו בקשה דווקא למחוק את הבקשה על הסף. מחיקת הבקשה על הסף, משמעה שאין בכלל סיכוי שהבקשה תתקבל אם לא תימחק. אין צורך שאחזור על פסקי הדין שציטטו שני הצדדים. אין ספק, שאף לפי פסקי הדין שצוטטו על ידי המבקשות, אם ניתן להגיש תביעה לסעד כספי, והתבקש סעד הצהרתי, זה שיקול רב ערך בהחלטה אם לתת את הסעד ההצהרתי, ואם יש בידי המבקש לעתור לסעד אופרטיבי בית המשפט יטה בדרך כלל שלא לתת את הסעד ההצהרתי. אבל זה שיקול שיש לשקול בסוף ההליך, עם מתן פסק הדין. בשלב זה, על הסף, לפני הדיון, אין למחוק את התובענה מטעם זה. יש לאפשר למשיבה 1 להראות שזה אינו המקרה שחל בדרך כלל (רע"א 5321/09 ששון נ' בנק מזרחי בע"מ), וכי היא יכולה להצביע על אינטרס המצדיק מתן סעד הצהרתי (רע"א 2611/98 בנק לאומי נ' מוזס). בית המשפט קמא הצביע על אינטרס כזה ועל שיקולים לפיהם לא תידחה הבקשה לסעד הצהרתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ