אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 6272/15 נתי טולצ'נסקי נ' עו"ד ירון כהנא - מנהל מיוחד של החברה ואח'

רע"א 6272/15 נתי טולצ'נסקי נ' עו"ד ירון כהנא - מנהל מיוחד של החברה ואח'

תאריך פרסום : 28/10/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
6272-15
27/10/2015
בפני השופט:
נ' סולברג

- נגד -
המבקש:
נתי טולצ'נסקי
עו"ד יהודה שוורץ
המשיבים:
1. ירון כהנא - מנהל מיוחד של החברה
2. כונס הנכסים הרשמי

החלטה


 
 

  1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת א' וינשטיין) מיום 30.6.2015 בפר"ק 51484-01-15, במסגרתה נדחתה בקשה שהגיש המבקש בהתאם לסעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "הפקודה"), להמשיך ולנהל תביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה נגד חברת א.א. בית הבירה בע"מ (להלן: "החברה") המצויה בהליכי פירוק.

 

רקע

  1. על-פי העולה מהבקשה ומנספחיה, החברה מחזיקה בשותפות עם צד שלישי בנכס מקרקעין בגן האם בחיפה. בנכס האמור הפעילה החברה עסק של פאב במשך מספר שנים, כאשר החברה נוהלה כחברה משפחתית. בעלת המניות בחברה היא גב' עדינה טודור (להלן: "עדינה"), אזרחית רומניה וזוגתו של המבקש באותה תקופה. המבקש ובנו אלעד (להלן: "אלעד") הועסקו בחברה. לימים עלו יחסיהם של המבקש ושל עדינה על שרטון, והם ניהלו ביניהם מספר הליכים משפטיים. בכמה מהם זכו המבקש ואלעד בפסקי דין בהעדר הגנה, עקב העובדה שעדינה נאלצה לחזור לארץ מוצאה מפאת סיום אשרת שהייתה בישראל.

 

  1. ביום 25.1.2015 הגיש אלעד בקשה לפירוק החברה, במסגרתה נטען כי פוטר מעבודתו בחברה בשעה שזו הפסיקה את פעילותה, מבלי ששולמו לו פיצויי פיטורין, וכי ניתן לטובתו פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהעדר התייצבות מטעם החברה. עוד נטען כי ניתן לטובתו גם פסק דין אישי נגד עדינה בבית משפט השלום בקריות, גם הוא בהעדר התייצבות. ביום 13.4.2015 ניתן צו פירוק לחברה. המבקש ואלעד (המיוצגים על-ידי אותו עורך דין) ביקשו מבית המשפט המחוזי למנות את בא- כוחם כמנהל מיוחד לחברה, ואולם, בגלל התנגדותו של המשיב 2 (להלן: "הכנ"ר"), בשל חשש מפני ניגוד עניינים אפשרי, הוחלט על מינויו של המשיב 1 (להלן: "המשיב") כמנהל מיוחד אשר יפקח על תביעות החוב.

 

  1. ביום 27.4.2015 הגיש המבקש תביעת חוב נגד החברה, בגין כספים המגיעים לו, לטענתו, בגין תקופת העסקתו בחברה. כספים אלו כוללים, בין היתר, פיצויי פיטורין, תמורת הודעה מוקדמת, תמורה עבור עבודה בשעות נוספות ועוד, בסך כולל העולה על מיליון ₪. המבקש ציין כי בגין סכומים אלו הוגשה בשנת 2012 תביעה נגד החברה בבית הדין האזורי לעבודה, וכי בחודש אוקטובר 2014 התבקש צירופה של עדינה כנתבעת נוספת באותו הליך. כתב תביעה מתוקן, הכולל את עדינה כנתבעת, הוגש על-ידי המבקש ביום 1.3.2015, כחודש וחצי לאחר הגשת בקשת הפירוק. המבקש טען כי יש להעדיף את המשך ניהול ההליך בבית הדין האזורי לעבודה, וזאת לאור מומחיותו המיוחדת של בית הדין ובשל השלב המתקדם, לטענתו, בה מצויה התביעה, והעובדה כי זו תצריך הבאת ראיות וחקירת עדים. כמו כן נטען כי דחיית הבקשה תביא לפגיעה מהותית בזכויותיו, מאחר שיימנע ממנו לנהל את התביעה נגד עדינה, ולחלופין עלול להיווצר מצב של קביעות עובדתיות סותרות באותו עניין.

 

  1. המשיב התנגד לבקשה וטען כי בירור התביעה אינו מצריך מומחיות מיוחדת המחייבת את המשך ניהול ההליך דווקא בבית הדין. כמו כן ציין המשיב כי צירופה של עדינה לתביעה נעשה רק לאחר שהוגשה בקשת הפירוק, ככל הנראה מטעמים טקטיים גרידא. אשר לתביעה עצמה טען המבקש כי קופת הפירוק ריקה, וכי לא ברור כיצד תתגונן החברה בבית הדין לעבודה, ואיזו תועלת תצמח לחברה ולנושיה מניהול ההגנה בתביעה. לטענת המשיב, המניע להגשת הבקשה הוא רצונו של המבקש למנוע בירור ענייני של החוב הנטען, בין היתר לאור העדר המשאבים מטעם החברה לניהול הגנה מפני התביעה. בנוסף לכך הפנה המשיב לקשרים המשפחתיים בין המבקש לבין אלעד, מבקש הפירוק, ועל השיתוף בייצוגם המשפטי, המעידים לטענתו על כך שבקשת הפירוק נעשתה גם בידיעת המבקש ובברכתו. גם בעצם הגשת תביעת החוב במסגרת הליך הפירוק, כך נטען, ממילא הביע המבקש עמדתו כי זהו המסלול הדיוני הנכון. בא כוח הכנ"ר הצטרף גם הוא לעמדת המשיב.

 

  1. ביום 30.6.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בהחלטתו ציין בית המשפט כי לפי סעיף 267 לפקודה והפסיקה שבעקבותיו, הכלל הוא כי לאחר מתן צו פירוק כל ההליכים המשפטיים בעניינה של החברה ירוכזו אצל המפרק. מתן היתר לניהול תביעה שלא לפניו ינתן רק במצבים חריגים ויוצאי דופן, וזאת מטעמים של יעילות ושמירת השוויון בין הנושים. עוד הפנה בית המשפט המחוזי לכך שניהול הליך אזרחי נגד חברה בפירוק כרוך בהוצאות מכבידות, בהן נושאת קופת הפירוק על חשבון התמורה שתשולם לנושים, אשר ממילא לא זוכים בדרך כלל לקבל את מלוא החוב שחבה להם החברה. שיקול זה, קבע בית המשפט, הוא כבד משקל במיוחד מקום בו ממילא לא קיימים משאבים כלכליים לניהול התביעה מצד החברה.

 

  1. לגוף העניין נקבע כי נסיבות העניין אינן כאלו המצדיקות מתן היתר לניהול תביעה נפרדת. לאחר שעיין ברשימה הפלוגתאות המוסכמות בתביעה בבית הדין לעבודה שהגיש המבקש, קבע בית המשפט כי אין במחלוקת הנטושה בין הצדדים מורכבות עובדתית המחייבת את המשך ניהול ההליך דווקא בבית הדין לעבודה. על-פי קביעת בית המשפט, המשיב הוא בעל יכולת לדון בתביעת החוב של המבקש וראוי שיעשה כן, בשים לב למכלול הנסיבות הקשורות בתביעת המבקש. בהקשר זה ציין בית המשפט את היחסים המיוחדים בין המבקש לבין אלעד, מבקש הפירוק, ואת היחסים המורכבים שהתקיימו ביניהם לבין עדינה במסגרת ניהול החברה. בנוסף לכך צויינה גם התנהלות דיונית בעייתית מצד המבקש, למשל העובדה כי בכתב התביעה המתוקן שהוגש לבית הדין האזורי לעבודה נטען כי המבקש אינו יכול לדרוש את פירוק החברה – וזאת על אף שחודש וחצי קודם לכן התבקש הפירוק על-ידי אלעד, ובאמצעות אותו עורך דין. בית המשפט הוסיף והפנה לכך שלחברה אין אמצעים לנהל את הגנתה, כך שאם תתקבל הבקשה תהא התוצאה, קרוב לוודאי, העתרוּת לתביעתו של המבקש בהעדר הגנה. אשר לצירופה של עדינה לתביעה, נתן בית המשפט דעתו לכך שהדבר התרחש לאחר הגשת בקשת הפירוק, וזאת ככל הנראה מטעם טקטי. מכל מקום קבע בית המשפט, כי נוכח העובדה שעדינה יצאה את גבולות ישראל ומעמדה לא הוסדר, ככל הנראה יתקבל גם נגדה פסק דין בהעדר הגנה, ולפיכך נמוג החשש מפני ניהול הליכים מקבילים או קביעות עובדתיות סותרות. על יסוד האמור דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. כמו כן, נוכח הנסיבות הלא שגרתיות והמצגים הסותרים שהוצגו בבית המשפט המחוזי ובבית הדין האזורי לעבודה, השית בית המשפט המחוזי על המבקש הוצאות בסך של 3,500 ₪.

 

  1. המבקש הוסיף והגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר, בטענה כי החלטת בית המשפט הושפעה מאופן הצגת העובדות ומהעלמת נתונים בתגובת המשיב. כך למשל הפנה לכך שהבקשה הראשונה לצירוף עדינה לתביעה בבית הדין האזורי לעבודה נעשתה עוד בחודש מרץ 2014, כשנה לפני בקשת הפירוק. כמו כן נטען כי בית הדין האזורי לעבודה קבע כי לא ידון בתביעה נגד עדינה בנפרד מעניינה של החברה, וכי בהעדר פסק דין לא יתאפשר למבקש לעמוד על זכויותיו, בין היתר באמצעות פניה למוסד לביטוח לאומי או באמצעות מימוש נכסים השייכים לעדינה והמצויים מחוץ לישראל. עוד טען המבקש, כי עמדתו של המשיב ביחס לתביעת החוב מוטה לרעתו של המבקש, כמו גם עמדתו של בא כוח הכנ"ר, ובנסיבות אלו ראוי להביא את המחלוקת לפתחו של מותב מקצועי ובלתי תלוי, בדמותו של בית הדין לעבודה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ