אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 4969-15 קיבוץ ניר אליהו נ' רשות מקרקעי ישראל

רע"א 4969-15 קיבוץ ניר אליהו נ' רשות מקרקעי ישראל

תאריך פרסום : 17/08/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
4969-15
17/08/2015
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
המבקש:
קיבוץ ניר אליהו
עו"ד יצחק פינק
המשיבה:
רשות מקרקעי ישראל
החלטה



           בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט י' שפסר) מיום 19.6.2015 לפיה עוכב בירורה של תובענה שהגיש המבקש עד להכרעה בעתירה המתבררת בבית משפט זה בשבתו כבג"ץ (בג"ץ 3835/15).

 

ההליך בבית המשפט המחוזי

 

  1. בחודש מארס 2015 הגיש המבקש, קיבוץ ניר אליהו (להלן: הקיבוץ) לבית המשפט המחוזי המרצת פתיחה נגד המשיבה. כעולה מהמרצת הפתיחה (שצורפה כנספח ב' לבקשה), סובל הקיבוץ ממצוקה כלכלית לנוכח חובות בהיקף רב וכן ממצוקה דמוגרפית המתבטאת ביחס נמוך בין מספר החברים בגיל העבודה לעומת החברים בגיל הפרישה, והוא החליט לקלוט חברים חדשים בעלי כושר עבודה שיזרימו לקיבוץ הכנסות חדשות. לצורך ביצוע הליך הקליטה גיבש הקיבוץ תכנית להקמת בית מגורים לכל אחת מהמשפחות הנקלטות, כדלקמן: המשפחות הנקלטות תממנה את בניית בית המגורים בקיבוץ וסכום המימון ייחשב כהלוואה לקיבוץ; הזכויות הקנייניות בבית המגורים תהיינה של הקיבוץ ולמשפחה הנקלטת תישמר הזכות להתגורר בבית המגורים; למשפחה לא תהיה זכות קניינית בבית; אם המשפחה תבחר לעזוב את הקיבוץ, סכום ההלוואה שהעניקה לקיבוץ יושב לה.

 

  1. עוד טען הקיבוץ בהמרצת הפתיחה כי המשיבה, רשות מקרקעי ישראל, מסרבת לחתום על היתרי הבניה ובכך מסכלת את הליך קליטת החברים. כן נטען כי המשיבה מסרבת לחתום גם על היתרי בניה הנוגעים למבני מגורים קיימים. הנימוק לכך, לטענת הקיבוץ, הוא כי המשיבה סבורה בטעות כי הקיבוץ מבקש לבצע מהלך של "שיוך דירות", קרי הקניית זכויות במקרקעין מהקיבוץ לחבר, והוא מפנה בהקשר זה להחלטות המשיבה ובהם החלטתה מיום 25.2.2014. בעקבות הדברים הללו הגיש הקיבוץ את המרצת הפתיחה ובה עתר להצהיר כי הליך הקליטה שהוא מבצע אינו "שיוך דירות"; להורות למשיבה לקיים את ההסכם שנחתם בין הצדדים; ולחתום על הבקשות שהוגשו להיתרי הבניה וכן על אלה שתוגשנה.

 

הבקשה לעיכוב ההליכים וההחלטה בה

 

  1. בטרם השיבה להמרצת הפתיחה, הגישה המשיבה מצדה בקשה לעיכוב ההליכים בה. כעולה מעותק הבקשה שצורף כנספח ג' לבקשה שלפני, טענה המשיבה כי ביום 2.6.2015 הגישה התנועה הקיבוצית אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (להלן: התנועה הקיבוצית) עתירה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ (בג"ץ 3835/15) בה נתקפה מדיניות המשיבה בנוגע למתן היתרי הבניה במסגרת ה"שיוך חוזי". המשיבה טענה אפוא כי העתירה עוסקת "באותו עניין ממש" ולכן ההכרעה בבג"ץ עשויה לייתר את הדיון בתובענה. הקיבוץ מצדו התנגד לבקשה וטען בין היתר כי קיימת דחיפות לברר את התובענה לנוכח מצבו; כי הוא אינו צד לעתירה שהוגשה; וכי עניינה של העתירה אינו זהה לעניינה של התובענה.

 

  1. בהחלטתו מיום 19.6.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה. בית המשפט ציין כי המחלוקת בעיקרה היא האם המהלך שמבצע הקיבוץ הוא לקליטת חברים חדשים כפי שטוען הקיבוץ או במהלך של שיוך דירות כעמדת המשיבה, וכי לטענת הקיבוץ עניינו נבדל מקיבוצים אחרים כיוון שההסכם בינו ובין הנקלטים שולל העברת זכויות קנייניות לידיהם. בית המשפט קבע כי המבחן למתן עיכוב הליכים בתביעה פורש בהרחבה כך שלא נדרשת זהות וחפיפה מוחלטת בין הנושאים הנדונים בשני ההליכים, ודי שבשני העניינים עומדת שאלה מהותית דומה. לענייננו קבע בית המשפט כי אמנם הקיבוץ אינו צד פורמלי לעתירה, אך במוקד העתירה עומדת השאלה שבמחלוקת בין הצדדים וכי שני ההליכים מעלים עניינים זהים ולכל הפחות שאלות דומות. כך, ציין בית המשפט כי בתובענה ובעתירה נתקפת החלטת המשיבה מיום 25.2.2014 הקובעת כללים הנוגעים לכלל הקיבוצים בין אם קיבלו החלטה על השיוך ובין אם לאו. בית המשפט הוסיף כי התנועה הקיבוצית מאגדת בעתירתה כמעט את כל הקיבוצים בישראל ובכללם הקיבוץ דנן וכי אין ספק שפסיקת בית משפט זה בעתירה עשויה לייתר את הדיון או לכל הפחות לצמצמו באופן משמעותי, וזאת אף לנוכח מיהות העותרת ותכליתה של ההחלטה בקביעת כללים ברורים לכלל הקיבוצים.

 

  1. בית המשפט הוסיף, כי הואיל ושני ההליכים התלויים ועומדים נובעים עקרונית ממערכת עובדתית זהה, לא רצוי לקיים דיון כפול שעשוי להוביל לקביעות סותרות ויש למנוע בזבוז זמן והכבדה מיותרת על הצדדים ועל בית המשפט. בהינתן כללי כיבוד הערכאות, נקבע, ראוי כי בית המשפט יסיג עצמו מלדון בסוגיה עקרונית העומדת לדיון בבית משפט זה והוסיף כי אינו מתעלם ממצוקת הקיבוץ וכי הוא מקווה שהעניין יוכרע בהקדם ויסב לקיבוץ רווחה. בית המשפט קיבל אפוא את הבקשה והאריך את המועד להגשת כתב התשובה לתובענה וזאת בתוך 30 ימים מהכרעה בעתירה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ