אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 48937-05-15 נרקיס נ' קציר

רע"א 48937-05-15 נרקיס נ' קציר

תאריך פרסום : 12/07/2015 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
48937-05-15
01/07/2015
בפני השופט:
רון שפירא - סגן נשיא

- נגד -
המבקש:
פנחס נרקיס
עו"ד יגאל מלצר
המשיבה:
חנה קציר
עו"ד נביל מטר
החלטה
 

 

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ולאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני מוצא כי אין היא מצריכה תשובה ויש לדחותה.

 

בקשת רשות הערעור שבנדון מתייחסת לפסק דינו של בימ"ש השלום בחדרה (כב' השופטת הדסה אסיף) מיום 21.4.14 בתיקים עש"א 26024-09-14 ו-עש"א 49327-09-14, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש והתקבל ערעורה של המשיבה, כאשר הדיון בשני הערעורים אוחד. הערעורים הוגשו לבימ"ש השלום על החלטה שנתנה רשמת ההוצאה לפועל, הגב' הברפלד-אברהם יונת, ביום 5.8.14, בתיק הוצל"פ מס' 02-05423-02-4. תיק ההוצל"פ נפתח על ידי המשיבה לגביית חוב שלטענתה מגיע לה מהמבקש בהתאם לפסק דין מיום 4.11.01 שנתן בית הדין לעבודה בחיפה ואשר בו ניתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים. תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 26.2.02 וביום 16.5.12 הגיש המבקש (החייב) בקשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. החלטת הרשמת באותה בקשה היא נשוא שני הערעורים שנדונו בבימ"ש השלום.

 

המשיבה עבדה במשרדו של המבקש, ככל הנראה משנת 1987. ביום 2.2.00 ניתן נגד המבקש צו כינוס במסגרת הליכי פש"ר שננקטו נגדו וביום 14.6.01 הוא הוכרז כפושט רגל. המשיבה המשיכה לעבוד במשרדו גם לאחר שניתן צו הכינוס ועד לנובמבר 2000. המשיבה הגישה תביעת חוב במסגרת הליכי פשיטת הרגל ונקטה גם בהליכים בבית הדין לעבודה. בבית הדין לעבודה הושג הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין והוא שהוגש לביצוע במסגרת תיק ההוצאה לפועל נשוא הערעורים.

 

בבקשה שהגיש המבקש לתיק ההוצל"פ טען כי החוב נשוא התיק שולם זה מכבר למשיבה לאחר שתביעת החוב שהגישה במסגרת הליכי פשיטת הרגל אושרה והיא קיבלה מהמל"ל סכום של כ- 44,000 ₪. המבקש טען כי הסכום שקיבלה המשיבה עולה על החוב נשוא פסק הדין ולפיכך יש לסגור את תיק ההוצל"פ ולחייב את המשיבה להשיב את הסכומים שגבתה ביתר. כן טען המבקש כי המשיבה נקטה בחוסר תום לב ובשיהוי ממשי בכך שלא פעלה בתיק ההוצל"פ במשך שנים ארוכות ובשל כך יש להפוך את הנטל ולחייבה להוכיח כי החוב לא שולם לה. המשיבה טענה בפני רשמת ההוצל"פ כי יש לדחות טענות המבקש ולטענתה הסכום ששולם לה מהמל"ל עניינו חובו של המבקש בגין התקופה שלפני צו הכינוס, כאשר החוב נשוא פסק הדין עניינו חוב בגין התקופה שלאחר צו הכינוס. המשיבה טענה כי בגין החוב נשוא פסק הדין לא שילם המבקש דבר ואין מקום לסגור את תיק ההוצל"פ. אשר לטענת השיהוי טענה המשיבה כי ההליכים שניתן היה לנקוט נגד המבקש היו מוגבלים ממילא לאור היותו בהליכי פשיטת רגל וכן לאור העובדה שחלק ניכר מהתקופה שבה היה תיק ההוצל"פ פתוח, ובמשך כ-5 שנים, היה המבקש במאסר (משנת 2006 ועד 2011). הרשמת קבעה בהחלטתה כי החוב נשוא פסק הדין אכן אינו קשור לסכומים שקיבלה המשיבה מהמל"ל והוא מתייחס לסכומים המגיעים לה בגין התקופה שלאחר מתן צו הכינוס. לפיכך דחתה הרשמת את כל טענות המבקש לסגירת התיק. יחד עם זאת מצאה הרשמת כי אכן היה שיהוי מסוים בהליכים שנקטה המשיבה ולפיכך קבעה כי החוב בתיק ההוצל"פ יוקטן בסכום הריביות שהתווספו לו מיום 19.7.04 ועד ליום 6.10.11.

 

שני הצדדים הגישו ערעורים על החלטת הרשמת לבימ"ש השלום בחדרה. המבקש טען הרשמת שגתה בכך שלא קיבלה טענותיו ביחס להיות החוב נשוא פסק הדין חוב בר תביעה בהליכי פש"ר וגם לא את טענתו לפיה החוב שולם לאחר שהכונס אישר את תביעת החוב של המשיבה והמל"ל שילם לה על פיה. המשיבה טענה כי שגתה הרשמת בכך שהורתה להקטין את החוב בתיק ההוצל"פ בגין הריביות שהתווספו לחוב משנת 2004 ועד לשנת 2011.

 

בימ"ש השלום בחדרה קבע בפסק דינו כי יש לדחות את ערעורו של המבקש וכי פסק הדין שהוגש לביצוע בתיק ההוצל"פ הינו ברור ועל פי סעיף 5א' לאותו פסק דין הסכום שאותו התחייב המבקש לשלם למשיבה על פי ההסכם בא לסלק את תביעותיה של המשיבה מהמבקש עקב תקופת עבודתה וסיום עבודתה לאחר מתן צו הכינוס. אין בתשלום הזה משום פירעון חובו של המבקש בגין התקופה שלפני מתן צו הכינוס. לכן נקבע כי בדין קבעה הרשמת כי פסק הדין אינו מתייחס לחובות שנוצרו לפני צו הכינוס ואשר בגינם הוגשה תביעת חוב לכונס ובדין דחתה הרשמת את בקשתו של המבקש לזקוף לטובת החוב נשוא תיק ההוצל"פ את הסכומים שקיבלה המשיבה מהמל"ל בגין תביעת החוב שאושרה.

 

באשר לערעורה של המשיבה קבע בימ"ש השלום כי אין לקבל את טענת המבקש ולדחות את ערעורה על הסף מאחר שלא צורף לכתב הערעור תצהיר של המשיבה. נקבע כי במקרה זה אין מחלוקת על העובדות שבבסיס הערעור שהגישה המשיבה. בימ"ש השלום קבע בפסק דינו כי הרשמת טעתה בעת שהורתה להפחית מן החוב את סכומי הריבית שהתווספו לו בגין התקופה שמשנת 2004 ועד לשנת 2011. נקבע כי המבקש לא שילם וגם לא טען ששילם סכום כלשהו על חשבון החוב נשוא פסק הדין ומשכך זכאית המשיבה לכל הפחות להפרשי הצמדה וריבית כחוק על סכום פסק הדין. נקבע כי העובדה שהמשיבה מוגבלת בהליכים אותם היא יכולה לנקוט נגד המבקש עד שיסתיימו הליכי פשיטת הרגל בעניינו אינה צריכה להיזקף לחובתה של המשיבה. כך גם העובדה שהמבקש ריצה עונש מאסר ממושך. לכן, נקבע, אין לזקוף לחובת המשיבה את העובדה שתיק ההוצל"פ נותר פתוח תקופה ארוכה מבלי שננקטו בו הליכים משמעותיים. באשר לקביעת הרשמת כי יש להפחית סכומי ריבית בשל ה"ספק" בשאלה מה היה עושה החייב לו היה מודע לחוב בתיק, זאת לנוכח טענתו כי לא קיבל בפועל את האזהרה (אף שזו נמסרה לו כדין לפי רישומי ההוצל"פ), קבע בימ"ש קמא כי הרשמת טעתה מאחר שבהיותו נתון בהליכי פשט"ר ממילא לא הייתה משמעות מעשית לשאלה אם החייב ידע או לא ידע על תיק ההוצל"פ שנפתח נגדו. על כן, נקבע כי אין מקום להפחית מחובו את סכומי הריביות שהתווספו לו והמשיבה זכאית להפרשי ההצמדה והריבית שהתווספו לחוב לאורך כל התקופה.

 

במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה מבקש המבקש להורות על דחיית הערעור שהגישה המשיבה לבימ"ש קמא על הסף מחמת העדר תצהיר תומך לערעורה ומאחר שלטענתו בימ"ש קמא קבע ממצאים על בסיס הערכות ולא על בסיס עובדות וזאת מעבר לטעויות משפטיות החורגות מן ההלכה המשפטית המחייבת, כמפורט בבקשת רשות הערעור.

 

כאמור, לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובמסמכים שצורפו הגעתי למסקנה כי הבקשה אינה מצריכה תשובה וכי יש לדחותה. החלטת בימ"ש השלום בענייננו הינה החלטה מפורטת ומבוססת. בכל הנוגע לקביעתו של בימ"ש קמא כי מדובר בחוב שנוצר מתקופת עבודתה של המשיבה לאחר מתן צו הכינוס וכי אין לראות בתשלומי המל"ל שקיבלה המשיבה כתשלום החוב שנוצר לאחר מתן צו הכינוס מדובר בקביעה שאושרה על ידי שתי ערכאות, הן בהחלטת רשמת ההוצל"פ והן בפסק דינו של בימ"ש קמא. כמו כן, הקביעה מבוססת על הנתונים והעובדות שהוצגו בפני הערכאות השונות ועל ההסכם שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין. על כן, אין כל מקום להתערב בקביעה זו. באשר לטענת המבקש כי היה על בימ"ש קמא לדחות על הסף את ערעורה של המשיבה מחמת העדר תצהיר תומך לערעורה אינני מוצא מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא לפיה הערעור היה מבוסס על עובדות שאין עליהן מחלוקת, כגון העובדה שנגד המבקש ננקטו הליכי פשיטת רגל וניתן נגדו צו כינוס והעובדה שהמבקש ריצה מאסר בין השנים 2006 ו- 2011. על כן, בצדק קבע בימ"ש קמא כי אין מקום לדחות את הערעור על הסף רק מן הטעם שעובדות אלה לא נתמכו בתצהיר מטעם המשיבה (המערערת). כמו כן, אין מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא כי אין לזקוף לחובת המשיבה את העובדה שתיק ההוצל"פ נותר פתוח תקופה ארוכה מבלי שננקטו בו הליכים משמעותיים, זאת בנסיבות שפורטו (היות המבקש מצוי במאסר תקופה ארוכה והליכי הפש"ר שנוהלו נגדו).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ