אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 43286-01-16 בנק דיסקונט לישראל בע"מ. נ' מקור הנפקות וזכויות בעמ

רע"א 43286-01-16 בנק דיסקונט לישראל בע"מ. נ' מקור הנפקות וזכויות בעמ

תאריך פרסום : 14/04/2016 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
43286-01-16
27/03/2016
בפני השופטת:
שירלי רנר

- נגד -
מבקש(נתבע):
בנק דיסקונט לישראל בע"מ.
משיבה(תובעת):
מקור הנפקות וזכויות בעמ
החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום (כב' השופטת קסלסי) מיום 22.12.15 בה הורה על מנוי מומחה מטעם בית המשפט.

המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקש ל"סעד הצהרתי לתיקון טעויות רישומים בחשבון בנק".

2. לאחר שהוגשו כתבי הטענות ניתנה ביום 19.11.15 החלטת בית המשפט קמא ולפיה "בית המשפט שוקל מינוי מומחה לבחינת טענות הצדדים. הצדדים רשאים להגיע להסכמה לעניין זהות המומחה, או להודיע על התנגדותם לאחד מהשמות הבאים: .......תגובה בכתב בעניין זה תוגש לא יאוחר מיום 10.12.15. היעדר תגובה תיחשב כהסכמה".

ביום 18.12.15 ניתנה החלטת בית המשפט ולפיה "בהיעדר כל הודעה מטעם הצדדים בעניין זהות המומחה – אני ממנה בזאת את חברת שגיא חישובי ריבית ויעוץ כלכלי בע"מ, כמומחה מטעם בית המשפט אשר יבחן את דפי חשבון התובעת והלווה – עו"ד גבע, לרבות מסמכי ההלוואה וזאת כדי לבחון את טענות התובעת בדבר חיובי יתר. ....בשלב זה הוצאות חוות הדעת ישולמו לחברת שגיא ע"י התובעת, באשר לא צירפה חוו"ד מטעמה להוכחת טענותיה...".

3. בעקבות החלטה אחרונה זו הגישה המבקשת "תגובה דחופה" ובה נטען כי החלטת בית המשפט מיום 19.11.15 כלל לא הומצאה למבקשת ועל קיומה למדה מהחלטת בית המשפט מיום 18.12.15. בתגובה נטען כי המבקשת מתנגדת למנוי מומחה. נטען כי מדובר בתביעה חסרת כל בסיס ולא הונחה תשתית כלשהי לצורך במנוי מומחה, ואין על כן כל הצדקה למינויו. נטען כי אין כל הצדקה במנוי מומחה שכן המחלוקת אינה בענין שבמומחיות אלא מדובר במחלוקת משפטית פשוטה. לחילופין ו"לשם הזהירות" נטען כי המומחה שמונה מעניק חוות דעת באופן קבוע כנגד הנתבעת ועל כן מצוי בניגוד אינטרסים חמור ומובהק.

4. ביום 22.12.15 ניתנה ההחלטה נשוא הבקשה ולפיה: "התובעת אינה מיוצגת, הסכסוך אינו משפטי כי אם עובדתי, חשבונאי, כאשר נציג התובעת שם עצמו מומחה וסבור שדי בכך. במצב דברים זה סברתי כי יש למנות מומחה ולחייב התובעת בהוצאותיו בשלב זה. ההצעה כי התובעת תישא בהוצאות המומחה מטעמה, תביא למנוי מומחה מטעם הנתבעת ואח"כ למינוי מומחה ביהמ"ש, כאשר שני הצדדים ישאו בהוצאותיו, אינה מקדמת את התיק.

לענין חב' שגיא, קול זעקתה של הנתבעת מוגזם. יחד עם זאת, היות שמנוי עם ביהמ"ש להזדקק למומחה, מבטלת מינויה של חב' שגיא. הנתבעת תפרט האם יש לה התנגדות לאחד משלושת המומחים האחרים שהוצעו על ידי ביהמ"ש בהחלטה מיום 19.11.15...".

5. בבקשה נטען כי המחלוקת בין הצדדים כלל אינה עוסקת בעניינים שבמומחיות, התובעת לא העלתה טענות שכאלה, לא ביקשה מנוי מומחה ולא צירפה חוות דעת כלשהיא מטעמה. המחלוקת נשוא התיק היא מחלוקת משפטית פשוטה בקשר לישום הסכמים בין הצדדים אשר בית המשפט יכול להכריע בה ללא צורך במנוי מומחה ובית המשפט מינה מומחה לעניין שכלל אינו במחלוקת בין בעלי הדין. עוד נטען כי ההחלטה על מנוי המומחה התקבלה עוד בטרם הגישו הצדדים ראיותיהם ובטרם התקיימה אף ישיבת קדם משפט בה תלובן השאלה האם ישנה מחלוקת שבמומחיות בין הצדדים והאם הונחה תשתית ראייתית למנוי מומחה. לטענת המבקשת ככל שלא תבוטל ההחלטה יגרם נזק דיוני ואף מהותי להליך בכלל ולנתבעת בפרט. למנוי מומחה משמעות מרחיקת לכת על ההליך באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור כבר בשלב זה. עוד טוענת המבקשת כי פסיקה עקבית של בית המשפט העליון קובעת כי בית המשפט לא יעמיד עצמו כפרקליט של מי מבעלי הדין וכי מנוי מומחה על ידי בית המשפט כאשר התובע לא צירף חוות דעת מטעמו מהווה חריג שבחריג וייעשה בו שימוש רק במקרים בהם ניתנו טעמים מיוחדים ומספקים לחריגה מהכלל.

בתשובת המשיבה לבקשה נטען כי לבקשה לא צורפו מסמכים רלוונטיים ובכללם כתב התשובה ותגובת המשיבה ל"תגובה הדחופה" של המבקשת. עוד נטען כי המחלוקת בין הצדדים היא חשבונאית, עובדתית. מנוי מומחה מטעם בית המשפט היה חיוני ויש בו כדי לייעל את הדיון ואילו בית המשפט לא היה מורה על מנוי מומחה היה מתבקש לעשות כן על ידי המשיבה בישיבת קדם המשפט. עוד נטען כי החלטות קודמות של בית המשפט לעניין הצורך במנוי מומחה הובאו לידיעת המבקשת והיא לא השיגה עליהן ואף עתה כל שהגישה היא "תגובה דחופה" שאף אינה נתמכת בתצהיר ובנסיבות אלו אין היא רשאית עוד לעתור כנגד מנוי המומחה. לטענת המשיבה מדובר בהחלטה המצויה בלב שיקול הדעת של הערכאה הדיונית אשר אין מקום להתערב בה. לטענת המשיבה גם לא היתה המבקשת רשאית להגיש בר"ע בהתאם להוראות סעיפים 1(4) ו-1(6) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ