אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 38975-06-16 עבד אלפתאח אבו חמדה ואח' נ' חוסין מוחמד חוסין ואח'

רע"א 38975-06-16 עבד אלפתאח אבו חמדה ואח' נ' חוסין מוחמד חוסין ואח'

תאריך פרסום : 03/09/2016 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
38975-06-16
29/08/2016
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
מבקשים:
1. עולאא מחמד עבד אלפתאח אבו חמדה
2. מוחמד מוסטפא מוחמד אבו חמדה ע' שוקרי

עו"ד ע' שוקרי
משיבים:
1. פאיז מוחמד חוסין מוחמד חוסין
2. פאוזי פאיז חוסין מוחמד חוסין ס' ארשיד

עו"ד ס' ארשיד
החלטה

בפניי בקשת רשות לערער.

1. ברקע הבקשה מצויות העובדות הבאות. המשיב ביקש לרכוש מהמבקשים חלקת קרקע ששטחה 1,609 מ"ר (להלן - החלקה). החלקה הקרקע אינה מוסדרת. בעקבות משא ומתן שהתקיים בין הצדדים, נחתם ביניהם הסכם ביום 20.5.08 לפיו רכש המשיב 1 (להלן – המשיב) את הזכויות בחלקת הקרקע בתמורה ל180,000$ (להלן - ההסכם הראשון). ביום 26.6.12, נחתם בין הצדדים הסכם חדש לרכישת הזכויות בחלקת הקרקע (להלן - ההסכם השני). ביום 3.8.12 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין המבקשים למשיב ובין אדם נוסף בתביעה שהגיש המשיב נגדם (ת.א. 16918-07-12, כב' הרשם נ' נחשון (שלום י-ם)(להלן- הסכם הפשרה)). בפסק הדין הוצהר כי המשיב הוא הבעלים היחידי של חלקת הקרקע וכי המבקשים אינם רשאים לעשות כל פעולה משפטית בה.

2. המבקשים הגישו לבית משפט קמא תובענה בה עתרו לסעד של הצהרה על בטלות ההסכם השני, ולחלופין עתרו לביטולו (ת.א 29372-05-16). טענתם העיקרית היא, כי רוב התמורה החוזית לא שולמה על ידי המשיב. במסגרת תביעה זו, המבקשים הגישו בקשה לצו מניעה זמני, המורה למשיבים או למי מטעמם להימנע מלעשות כל אחד מאלה: להיכנס או לשהות בחלקה או לתפוס חזקה בה; לעשות כל שימוש בהסכם שנחתם בין המבקשת ובין המשיב; לעשות כל שימוש בייפוי הכוח הנוטריוני שנחתם על ידי המבקשת בפני הנוטריון עו"ד רמי וכילה; לעשות כל עסקה או דיספוזיציה מכל סוג, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בחלקה, מכוח שרשרת הסכמים שהוצגו; להציג עצמם כבעלים של החלקה, בפני כל אדם או מוסד. הבקשה נדחתה ביום 14.6.16 (ת.א 29372-05-16, כב' סגנית הנשיא י' ייטב)(להלן- ההחלטה). הבקשה שבפניי סבה על החלטה זו.

3. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה, לדון בה כבערעור, ולקבל את הערעור. אפרט את הטעמים ביסוד מסקנה זו.

4. מהחומר שבפניי עולה, כי ב"כ המבקשים ביקש לחקור את המשיב בחקירה נגדית, ואף עמד על בקשתו (עמוד 4, פרוטוקול, 13.6.16). בית המשפט קמא לא נעתר לבקשה זו. לא התקיימה חקירה של המשיב. החלטה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון, אשר הכירה בזכותו של בעל דין לקיים חקירה נגדית, ולו קצרה, על תצהירו של הצד שכנגד, גם במסגרת הליכי ביניים. בהקשר זה פסק בית המשפט העליון ברע"א 2508/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ ואח' (30.8.98) כי

" ..... בעיקרון, זכותו של בעל-דין שמורה לו – מכוח חוק חרות – לקיים חקירה שכנגד של יריבו, בין כשהמדובר בהליך העיקרי ובין כשהמדובר בהליכי ביניים; והוא – בסייגים הקבועים בחוק, כגון כשבית-המשפט שוכנע שהחקירה אינה רלוונטית. אכן, כשהמדובר בהליכי ביניים נותר שיקול-דעת בידי בית-המשפט להגביל את היקף החקירה ואין להפוך את החקירה שכנגד בהליכים אלה לחזרה כללית לקראת המשפט. עם זאת, מקום שהגירסה העובדתית הבסיסית שנויה במחלוקת בין בעלי-הדין אין לשלול מבעל-דין את זכותו לקיים חקירה שכנגד על תצהירי יריבו, בין כדי לערער את גירסתו של הלה ובין כדי לאמת באמצעות החקירה את גירסתו של החוקר" (פסקה 8 לפסק דינו של כב' המשנה לנשיא, ש' לוין).

5. במקרה זה, קיימת מחלוקת עובדתית בסיסית בין הצדדים, הנוגעת לשאלת תוקפו ומשמעותו של פסק הדין בפשרה כמעשה בית דין, על רקע הסכם הבנה שנחתם בין הצדדים ביום 26.6.12. טענות המבקשים לזיקה עניינית ותוכנית בין פסק הדין ובין ההסכם, אינן נטולות היגיון, וניתן למצוא להן אחיזה במסמכים בכתב. במצב זה, לא היה מקום לייחס להן משקל נמוך בלא מתן אפשרות לקיים חקירה נגדית של המשיב, ומה גם ששלילת החקירה הנגדית נעשתה בלא הנמקה ממשית. עולה גם, כי יש הצדקה עניינית לקיומה של חקירה, גם ביחס לטענות הצדדים לעניין תשלום התמורה החוזית; טענות המשיב בדבר הוצאות כספיות שהוציא ביחס למקרקעין והחזקתו בהם; וטענת השיהוי שהעלה המשיב כלפי המבקשים. במצב דברים זה, ומשלא ניתנה למבקשים האפשרות לקיים חקירה נגדית של המשיב, אין מנוס מביטול החלטת בית משפט קמא, ומהחזרת העניין אליו, על מנת שיאפשר קיום חקירה כאמור, בהיקף שיקבע על פי שיקול דעתו, בשים לב לכך שמדובר בהליכי ביניים בהם לא נקבעים, ברגיל, ממצאים סופיים בשאלות של עובדה. בהמשך לכך, ולחקירת המבקש על תצהירו, ולטיעוני הצדדים, תינתן החלטה חדשה בעניין.

6. לא נעלמה מעיני טענת המשיבים, כי החלטת בית משפט קמא התבססה על האמור בתצהיר מטעם המבקשים, ועל כן לא היה צורך בחקירות. ברם, עיון בתצהיר המבקש בבית משפט קמא מלמד, כי קיים פער בין הנטען בתצהיר, ובין הקביעות בהחלטת בית משפט קמא, הן בסוגיית השיהוי, הן בעניין העילה לכאורה, הן לעניין מאזן הנוחות. זו אף זו, בית משפט קמא לא נמנע מהסתמכות על תצהיר המשיב. בנסיבות אלה, אין בטענה האמורה כדי לסייע ביד המשיב.

7. לא נעלם מעיני גם הכלל הרחב, לפיו ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה המבררת. עם זאת, במקרה זה מדובר בהחלטה דיונית אשר שללה זכות דיונית הנתונה למבקשים, בלא שהייתה הצדקה עניינית לשלילתה. בנסיבות אלה, אין מנוס מהתערבות, על מנת להעמיד את ההתדיינות על בסיס דיוני נכון.

8. נוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשת הרשות לערער, לדון בה כבערעור, ולקבל את הערעור. בהקשר זה, לא נעלמה מעיניי התנגדותו של המשיב להפעלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. עם זאת, בהתחשב בטיבן של השאלות שבדיון, לא שוכנעתי כי השימוש בסמכות הנתונה בתקנה 410 הנ"ל עלול לגרום למשיב עיוות דין, או כי עלולות להיפגע זכות, או ציפיה ראויה להגנה שלו, כבעל דין. פגיעה כאמור גם לא עולה מטיעוניו של המשיב.

9. סוף דבר, החלטת בית משפט קמא מבוטלת בזה, ובכללה החיוב בהוצאות בסך של 10,000 ש"ח. הדיון מוחזר לבית המשפט, על מנת שיפעל על פי המפורט לעיל. הצו הזמני שניתן במסגרת הליכי הערעור יישאר בעינו, עד למתן החלטה חדשה בבקשה לצו זמני בבית משפט השלום.

10. בהקשר אחרון זה, נתתי דעתי לטענות שעלו לעניין סכום ההפקדה שנקבע כתנאי לסעד הזמני האמור (30,000 ₪). ברם, לא הונחה על ידי המשיבים תשתית בדבר נזק הצפוי להם כתוצאה ממנו, העשויה להצדיק את העלאתו של סכום זה. בהקשר זה אני מניח, כי הסכום שהוחזר בטעות לידי עו"ד דיק (10,000 ₪) הושב לקופת בית המשפט, עם סיום השביתה בבתי המשפט. אשר לסכום שהופקד והועבר לפי הטענה לעו"ד ארשיד, בגין החיוב בהוצאות אשר בוטל בהחלטה הנוכחית, הרי שעד להשבתו לידי המבקשים, בהמשך לביטול החיוב האמור, יש לראותו כסכום שהופקד על ידי המבקשים לצורך הבטחת כל נזק העלול להיגרם למשיבים כתוצאה מן הסעד הזמני.

11. אשר להוצאות בהליך הנוכחי, המשיבים יישאו בהוצאות המבקשים בסך 7,000 ₪, המשקף את היקף העבודה שנדרש בהליך זה, ואת הקביעות לעיל. לסכום זה אין לצרף מע"מ. הוא ישולם עד ליום 27.9.16.

ניתנה היום, כ"ה אב תשע"ו, 29 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

Picture 1

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ