אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"א 2815/16 בנק הפועלים בע"מ נ' יצחק חנאי

רע"א 2815/16 בנק הפועלים בע"מ נ' יצחק חנאי

תאריך פרסום : 08/07/2016 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
2815-16
07/07/2016
בפני השופט:
נ' סולברג

- נגד -
המבקש:
בנק הפועלים בע"מ
עו"ד אלון פומרנץ
עו"ד עומר מאירי
המשיב:
יצחק חנאי
עו"ד יצחק דוידוב
החלטה
 

 בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ש' אלמגור) בת"א 12401-06-15 מיום 6.3.2016, בגדרה ניתן צו מניעה זמני המעכב את המבקש (להלן: הבנק) מלממש משכנתא הרשומה על נכס שלמשיב (להלן: יצחק חנאי) זכויות בו.

רקע והחלטת בית המשפט המחוזי

  1. יצחק חנאי הוא בעל הזכויות בחניות ברחוב רוטשילד בראשון לציון (להלן: הנכס). על הזכויות בנכס נרשמה בשנת 2004 משכנתא מדרגה ראשונה לטובת הבנק. אחיו של יצחק, אלי חנאי, היה בעל הזכויות בנכסים בעיר חולון. להבטחת חובותיו של יצחק לבנק בסכומים שלמעלה מחמישה מיליון ₪, נרשמו משכנתאות בדרגה ראשונה לטובת הבנק על הנכסים בחולון. אלי הוא החתום על שטרי המשכנתא, שנערכו בשנת 1996. במועד רישומן של משכנתאות אלו כבר היו רשומות משכנתאות אחרות לטובת הבנק על הנכסים בחולון, להבטחת חובות של אלי לבנק. בעבר הגיש יצחק לבית המשפט המחוזי עתירה להצהיר כי הוא הבעלים של הנכסים בחולון, אך תביעתו זו נדחתה. לימים נקלע אלי לקשיים כלכליים, נפתחו נגדו הליכי פשיטת רגל ומונה נאמן לנכסיו (להלן: הנאמן).

 

  1. כאשר יצחק לא פרע את חובותיו במועד, פנה הבנק, לבקשתו של יצחק, לממש תחילה את הנכסים בחולון. הבנק כרת הסכם פשרה עם הנאמן, ולפיו מכספי התמורה ממכירת הנכסים בחולון יקבל הבנק 3.1. מיליון ₪, והיתרה תעמוד לזכות נושי החייב. הסכם זה אושר על-ידי בית משפט של פשיטת רגל. משסכום הכסף הנ"ל לא הספיק לכיסוי חובותיו של יצחק, פנה הבנק לממש גם את המשכנתא הרובצת על הנכס שבראשון לציון.

 

  1. המבקש הגיש תביעה נגד הבנק, בטענה כי הפר את חובות האמון, הנאמנות והזהירות שהוא חב כלפיו, בכך שחתם על הסכם הפשרה עם הנאמן בלי לעמוד על זכויותיו שלו. בתמצית, נטען כי הסכום שהסכים הבנק לקבל מאת הנאמן הוא בשיעור נמוך מדי; שההערכה השמאית על שווי הנכסים הייתה נמוכה, כך שלבסוף נמכרו הנכסים במחיר בשיעור גבוה הרבה יותר; שהבנק התרשל בכך שלא דרש חלק מדמי השכירות שהשיאו הנכסים בחולון, והניח לנאמן לגבותם; וכמו כן התרשל הבנק בכך שחייב את חשבון העו"ש שלו בגובה יתרת ההלוואה שניתנה לו, דבר שגרם לכך שהחוב ישא ריבית פיגורים גבוהה באופן משמעותי. הבנק, מצדו, טען כי ההסכם היה מוצדק, בשים לב לנסיבות ששררו בעת חתימתו, לטענותיו של הנאמן – שאם היו מתקבלות היו מאיינות לחלוטין את זכותו של הבנק לגבות את חובו של יצחק מן הנכסים בחולון, וכן לכך שהוא אושר על-ידי בית המשפט של פשיטת רגל. עוד אציין, כי יצחק פנה במקביל גם לבית משפט של פשיטת רגל בבקשה לביטול הסכם הפשרה.

 

  1. במקביל להגשת התביעה הוגשה גם בקשה לסעד זמני, ליתן צו מניעה האוסר על הבנק לממש את הנכס בראשון לציון עד להכרעה בתובענה. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, תוך שהוא בוחן את סיכויי ההליך מזה ואת מאזן הנוחות מזה. באשר לסיכויי ההליך נקבע כי "הטענות שהעלה המבקש [יצחק – נ' ס'] הן כבדות משקל ומעוררות שאלה באשר לשיקול הדעת ששקל הבנק כאשר הסכים להתפשר עם הנאמן בסכום שהתפשר" (פסקה 4 להחלטה). במסגרת דיון זה צוין אמנם כי הבנק טוען כי גם אם יבוטל הסכם הפשרה לא תצמח מכך תועלת ליצחק, וזאת משום שלפי דין רשאי הנאמן לחזור ליצחק ולהיפרע ממנו את מלוא הסכום שנפרע הבנק מנכסי אחיו; בית המשפט המחוזי קבע בהקשר זה כי גם אם תתקבל טענה זו, אין בכך כדי לשנות את העובדה שיצחק השכיל בשלב זה להוכיח זכות לכאורה. באשר למאזן הנוחות, צוין כי הנכס משמש למסחר ולא למגורים, ומשכך הנזק שייגרם ליצחק יהיה ניתן לפיצוי כספי, ואולם יחד עם זאת, נקבע כי 'מקבילית הכוחות' שבין מאזן הנוחות וסיכויי ההליך מצדיקה העתרות לבקשה.

 

  1. בשולי ההחלטה התייחס בית המשפט המחוזי לטענת הבנק, לפיה יש להורות על עיכוב ההליכים בתובענה בשל קיומה של בקשה תלויה ועומדת לביטול הסכם הפשרה בבית המשפט של פשיטת רגל. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה זו, והורה על עיכוב ההליכים עד להכרעה בבקשה זו.

 

בקשת רשות הערעור

  1. הבנק הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, ובה מנה ארבע משגים, לטענתו, שנפלו בהחלטת בית המשפט המחוזי. ראשית, נטען כי בית המשפט המחוזי לא בחן כיאות את מאזן הנוחות. מדובר בנכס מסחרי, אשר מימושו יגרום ליצחק, לכל היותר, לנזק כספי הניתן לפיצוי. הבנק הוא גוף פיננסי בעל חוסן כלכלי מוכח, כך שלא יהיה לו כל קושי לפצות את המבקש בגין נזקיו הכספיים, ככל שייגרמו. לעומת זאת, צו המניעה הזמני מביא להמשך תפיחת חובו של יצחק לבנק. בהקשר זה צוין כי יצחק הוא אדם מבוגר ולא ניתן לערוב לכך שמצבו הפיננסי האיתן ימשיך לעמוד לו בעוד מספר שנים, כשיסתיים ההליך. מאידך גיסא, חובו ממשיך לתפוח ואין ניתן לדעת אם מימוש הנכס בסוף ההליך יניב סכום מספק לפירעון החוב בעת שיסתיימו ההליכים. בית המשפט המחוזי התייחס לכך באמרו כי "הבנק לא הוכיח כי שווי הנכס בראשון לציון עלול שלא לכסות את גובה החוב אם ימומש בסיום ההליך, בהנחה שיזכה בו" (פסקה 7 להחלטה), אולם קביעה זו היא שגויה משום שנטל ההוכחה אינו מוטל על הבנק, אלא על מבקש הסעד הזמני, ומשום שאין דרך להוכיח טענה מעין זו שעה שלא ידוע מתי יסתיים ההליך ומה יהיה גובה החוב בשעה זו. עוד נטען בהקשר זה, כי בית המשפט המחוזי זקף את העובדה שיצחק הוא איש אמיד לזכותו, במסגרת מאזן הנוחות, ואולם עובדה זו צריכה לפעול דווקא לחובתו. זאת, משום שהוא מסוגל כבר כעת לשלם את חובותיו, והוא נמנע מלעשות כן במכוון, על מנת שהחובות יפרעו מנכסי אחיו. התנהלות זו אינה ראויה, והחלטת בית המשפט המחוזי גורמת לכך שחוטא יצא נשכר.

 

  1. שנית, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי משלא נתן משקל לטענת הבנק בדבר חוסר התוחלת שבביטול הסכם הפשרה. לפי טענת הבנק, ביטול הסכם הפשרה לא יועיל ליצחק משום שהנאמן רשאי לפי דין לחזור ולגבות ממנו את הסכומים שהבנק יגבה מן הנכסים שבחולון. על-פי הנטען, אלי חנאי נחשב ערב לחוב של יצחק אחיו, ובהתאם לכך דיני הערבות קובעים כי הערב (ובעניין דנן – הנאמן על נכסיו) רשאי לחזור אל החייב ולהיפרע ממנו את מה שנתן למילוי ערבותו. החלטת בית המשפט לא העניקה משקל לנקודה זו. בית המשפט המחוזי אמנם ציין כי גם בהנחה שהבנק צודק בטענתו הנ"ל אין בכך כדי להשפיע על ההחלטה, וזאת משום שאילו היה הבנק פורע את החוב מן הנכסים שבחולון והנאמן היה חוזר אל יצחק, הרי שיצחק היה משלם ריבית נמוכה בהרבה מזו שנצברה ונצברת כעת, ולכן העובדה שהבנק נמנע לכאורה מניצול מלוא זכותו, פגעה לכאורה ביצחק. באשר לנקודה זו טוען הבנק בבקשת רשות הערעור, כי קביעה זו שגויה משום שיש להשקיף על גובה החוב במועד ביצוע הפשרה, ובמועד זה אין רלבנטיות לשאלת הריבית.

 

  1. שלישית, בשטר המשכנתא על הנכס בראשון לציון, נקבעה תניה לפיה ככל שניתנו לבנק ערבויות או בטוחות נוספות על החוב, אין תלות בין מימוש משכנתא זו ובין מימוש בטוחות אלו. משמעות תניה זו היא שגם אם החליט הבנק לוותר או להתפשר בקשר לנכסים בחולון, אין בכך כדי לפגוע במימוש המשכנתא על הנכס בראשון לציון, ואך מטעם זה לא היה מקום לקבל את הבקשה לסעד זמני. ולבסוף, נטען כי היה על בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה אך מן הטעם שיצחק לא צרף את הנאמן לתובענה ולבקשה לסעד זמני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ