אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רומאני נ' זבולוני ואח'

רומאני נ' זבולוני ואח'

תאריך פרסום : 03/04/2011 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
31914-06-10
31/03/2011
בפני השופט:
אהוד שוורץ

- נגד -
התובע:
מאמוס רומאני
הנתבע:
1. בתיה זבולוני
2. משה זבולוני
3. משה בר
4. אד. תאנא בע"מ -משיבה פורמלית

פסק-דין

פסק דין

זו תביעה להורות למשיבים 1 ו-2 להחזיר את מצבה של החנות – חנות מס' 1 הנמצאת בבניין שברחוב מסילת ישרים 90 בת"א, השייכת למשיב 2 ומושכרת למשיב 3 (להלן:החנות) – למצבה בעת חתימת חוזה המכר בין המבקש לבין המשיבה 1, דהיינו: להחזיר את השירותים שבתוך החנות למקומם כפי שהם מצויינים בתשריט חוזה המכר שבין המבקש למשיבה 1 וכן בהיתר הבניה של הבניין. וכן להורות למשיב 3, המחזיק בחנות כשוכר מכוח הסכם שכירות עם המשיבה 1, לאפשר לבצע את האמור. וכן למנות את ב"כ התובע , ככונס נכסים אשר בסמכותו יהיה לבצע את האמור בשם המשיבים 1 ו-2 , היה והם לא יעשו כן. כמו כן, להתיר למבקש לפצל את סעדיו, על מנת לאפשר לו, בבוא העת, לאחר שנזקיו הנובעים מאי רישום הבית המשותף יתגבשו, לתבוע את המשיבים 1 ו-2 בגין נזקים שכאלה.

המשיבים 1 -3 מתנגדים לבקשה כאשר הוגש מטעם כולם תצהירו של המשיב 2 ולפיו בקשר לענין המבוקש נחתם בין הצדדים הסדר גישור בתיק קודם שהיה ביניהם, תיק ה.פ 175253/09 שלום ת"א, ומה שהוסכם בו, וקיבל תוקף של פס"ד, מקובל עליהם ולא הופר על ידם. נטען שהמבקשים 1 ו-2 מעוניינים מאוד ברישום הבית המשותף, וחתמו על המסמכים הנדרשים,שלענין החזרת השירותים נשוא הבקשה כאן, נקבע בפסק הקודם,שהדבר יבוצע ואם תבוא לכך דרישה מעירית ת"א ממחלקת הנדסה, סעיף 8 להסכם, לא באה דרישה בענין מטעם העיריה , ומשכך אין חובה על המשיבים 1 ו-2 להחזיר את השירותים למקומם. נטען שהמשיב 3 הינו שוכר בחנותו של המשיב 2 ואין לו מעמד עצמאי בענין , אלא באמצעות המשיב 2 , והתבקשה מחיקתו.

המשיבה 4 הינה משיבה פורמלית באשר מן הבקשה ברור שמסכימה לבקשה, ומעוניינת בקבלתה, משיבה זו רכשה את חלקי הבעלות של המבקש, ודורשת ממנו לפי סעיף 4 ב' לתביעה שבפניי, להחזיר את המצב בחנות שמחזיק המשיב 2 למצבה בעת חתימת חוזה המכר המקורי שבין המבקש למשיבים 1 ו-2, וכתנאי לחתימתה על מסמכי רישום הבית המשותף.

בהמשך לאמור נתבקש ואושר הוספת עתירה חלופית לבקשה, לביטול ההסכמה המקורית שבין המבקש למשיבים 1 ו-2 לפיה למשיבים 1 ו-2 נשמרת זכות מעבר לחדר השירותים המצוי מאחרי החנות הימנית- היא חנותו של המשיב 2 וכן אותה זכות בהסכם השיתוף שנרשם מכוח ההסכם המקורי וביחס לזכות המעבר האמורה.

המשיבים מתנגדים גם לעתירה זו , וטוענים שאמנם מיקום השירותים המקורי השתנה,שינוי פנימי, אך מאז ומתמיד נשמרה זכות המעבר ואין לשנות ענין זה.

במסגרת העדויות נחקרו בחקירה נגדית על תצהירם ,התובע וכן המשיב 2 וכן מר אמינוב שהוא הבעלים של המשיבה 4 ,בהמשך וכפי שנקבע נשמעו סיכומי הצדדים בע"פ .

המבקש טוען בסיכומיו כי הוכח שהשירותים כיום , במקום שונה , מאשר לפי המוסכם בחוזה המקורי ובהיתר הבניה, ואכן הועתקו לחלק פנימי יותר של חנות מספר 1 , משכך או שיש להשיבם למקומם המקורי, ואז יש הצדקה לזכות המעבר המוסכמת, או שיש כאמור לבטל את זכות המעבר, באשר לשירותים המקוריים היתה דלת אליהם בלבד, ולא לחנות, ושעה שכיום נהרסו קירות אותם שירותים, והדלת משמשת למעבר מן החנות לחצר ומן החצר לחנות, תוך עשיית שימוש לא מוסכם בחצר הצמודה, וכאשר למעבר המקורי המוסכם, אין משמעות באשר אינו מוביל לחדר שירותים סגור ,שהכניסה אליו מבחוץ וכפי התשריט המקורי. המבקש מדגיש את המחסומים שמערימים המשיבים לגבי רישום הבית כבית משותף, טוען שהתנגדות המשיבים 1 ו-2 לבקשה ומכוח הסכם הגישור מהווה התנהגות מחוסרת תום לב, ואף סותרת את תכלית החוזה המקורי לרישום הבית כבית משותף. לטעמו יש להפעיל בנדון את דוקטרינת הקיום בקירוב , והגם שלא באה דרישה מטעם העיריה להחזרת השירותים למקומם המקורי, עמידת המשיבים 1 ו-2 על אי קיום התנאי שנזכר בהסכם הגישור , מחוסרת תום לב כאמור, ומניעיה זרים ליסוד ההסכמות שהיו בין הצדדים.

המשיב 2 בסיכומיו מציין שתכלית הבקשה לקחת למשיבים את המעבר , ובניגוד להוראה מפורשת בענין בחוזה המקורי, ואין לשנות את אותה הוראה, שכן שינוי שלה משמעו זכות לשנות הוראות נוספות, דבר שלא יעלה על הדעת. המשיב מכחיש כל בעיה לרישום הבית כבית משותף בשל מיקום השירותים היום, וטוען שהמחלוקת בין הצדדים הינה לגבי זכות המעבר שהיתה קיימת שנים וללא מפריע , ושמאז נכנס המשיב 4 לתמונה יש דרישה לבטלה וללא הצדקה. המשיב 2 שב וטוען שקיימת בענין פסיקה מאוחרת להסכם שמחייבת הצדדים ולא הופרה על ידו, ובעדר דרישת עיריה בעניין.

המשיבה 4 כאמור מצטרפת לטענות המבקש , ומדגישה המטרד והפגיעה בזכויותיה הקנייניות על ידי המשיבים והשוכר מטעמם, באיצטלה , מחוסרת תום לב של הסתמכות על זכות המעבר המקורית , וללא קיום שירותים בפועל.

מכלל החומר שבפניי, הדיון וסיכומי הצדדים, עולה שלמעשה כל הצדדים מעוניינים ברישום הבית המשותף, יחד עם זאת, המחלוקת האמיתית הינה בקשר לזכות המעבר שבצידו הימני של הבנין , שנשמרה על פי ההסכם המקורי לצורך כניסה לחדר השירותים של המשיבים, ושעה שכיום חדר השירותים אינו במקומו המקורי , בצמוד לקיר החנות ולדלת המיועדת להכנס אליו , אלא בחלק פנימי יותר של החנות, מה שכונה על ידי הצדדים אזור המרפסת המקורה. מבחינת המבקש, בהעדר שירותים צמודים לקיר הימני האמור, אין מקום לזכות המעבר, ואלא אם כן יוחזרו השירותים למקומם המקורי, לטענת המשיבים, שינוי מיקום השירותים הינו שינוי פנימי בחנות, שלא נאסר על ידי הגורם המוסמך, ואין בכך לפגוע בזכות המעבר, הגם שמן המעבר, הדלת שבקיר החיצוני מובילה כיום לחנות, ומשם לשירותים הסמוכים, שבמרפסת המקורה ובתחום החנות.

מן החומר שבפניי איני רואה לנכון לקבוע , שעקב שינוי מיקום השירותים בחנות, שגם לאחר השינוי נמצאים בחלקה האחורי של החנות, עדיין יש בכך לשלול את זכות המעבר אליהם ,שנקבעה בהסכם המקורי, ודעתי זו מתחזקת במיוחד לנוכח ההוראות הספצפיות בענין בהסכם הגישור המאוחר שבין הצדדים בשנת 2009 , שם אכן צפו הצדדים אפשרות שיהיה צורך להחזיר את השירותים למקומם המקורי , והוסכם שכך ייעשה ובתנאי שתבוא לכך דרישת העיריה, אין חולק שדרישה כזו לא באה , ומבחינה זו נכונה טענת המשיבים שלא הפרו כל התחייבות בענין ובהעדר דרישת עיריה.

מאידך התרשמתי שיכול ומי מן המשיבים מנצל את זכות המעבר לא למטרתה המקורית של כניסה ויציאה לחדר שירותים שבגב החנות, אלא שימוש בדלת הכניסה לשירותים, המקורית שבקיר הבנין הימני, לצורך כניסה ויציאה לחצר מן החנות, ובאופן שגורמת לתחושת מטרד ושלילת חזקה מן המבקש והמשיבה 4 באותה חצר צמודה. המבקש מעוניין להתגבר על האמור באמצעות הצו המבוקש כפי שפורט לעיל, בהניחו שמעבר רק לשירותים אינו נדרש בפועל, וכך ימנע השימוש האחר, המפריע בדלת האמורה.

איני סבור שרצון זה של המבקש, יכול להתקבל על בסיס הבקשה כאן. מטרד או שימוש לא הוגן בזכות המעבר, זכותו של המבקש או המשיב 4 למנוע בדרכים אחרות, יחד עם זאת ובהתחשב בהוראות הפסק הקודם וכפי שצויין לעיל, וכן בעובדה שמיקום השירותים השתנה כבר לפני שנים, ואין דרישה בעניין מצד העיריה כיום, אין מקום ליתן את הצווים המבוקשים.

נוכח האמור אני מחליט לדחות את הבקשה שבפניי על עתירותיה החילופיות, מובן שאין באמור למנוע מן המבקש לפעול לשמירת זכויותיו בחצר הבנין, ולמניעת שימוש שאינו מעבר. ניתן צו המתיר למבקש לפצל סעדיו, לענין תביעה לנזקים בהקשר של עיכוב רישום הבית כבית משותף.

אני מחייב את המבקש לשלם לכל אחד מן המשיבים 1 ו-2, 2,500 ₪ בגין הוצאות דיון, ובשל דחית התביעה. לגבי שאר המשיבים אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה אדר ב תשע"א, 31 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ