אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוימי נ' מ. י. מאכלי הצפון בע"מ ואח'

רוימי נ' מ. י. מאכלי הצפון בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 21/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
42567-09-13
14/11/2013
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
התובע:
1. מ. י. מאכלי הצפון בע"מ
2. 4. ירון מלכה
3. 3. יהודה מלכה
4. 2. סנטו פרסנטו שרותי קפה בע"מ

הנתבע:
עמרם רוימי

החלטה

1.זו החלטה בבקשה לביטול עיקול זמני שהוטל על הכספים המגיעים למבקשים.

2.התובע (שהוא המשיב בבקשה זו) הגיש תביעתו שבה תבע "מתן חשבונות, חוזית כספית, הצהרתית" בסכום של 1,491,372 ₪. מכיוון שהסכום נמצא מתחת לגבול סמכותו של בית משפט השלום, התעורר בי ספק בדבר הסמכות הענינית של בית המשפט המחוזי לדון בתביעה. לפיכך, ביקשתי התייחסות הצדדים לכך. התובע אישר, שגם לאחר שיומצאו לו החשבונות שהוא מבקש לקבל, סכום התביעה לא ישתנה. לאמור, מתן חשבונות נחוץ על מנת להוכיח את התביעה בסכום הנתבע. בטיעוניו טען התובע, כי בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בתביעה למתן חשבונות במסגרת שותפות, גם אם אינה במסגרת תביעה לפירוק שותפות, שבה מוסמך בית המשפט המחוזי לדון לפי סעיף 46 לפקודת השותפויות. לצורך כך, טען שהשותפות הסתיימה בפברואר 2012, וכי לפי פסיקת בית המשפט העליון בע"א 760/76 יעקבזון נ' בוטובסקי פ"ד לא (3) 621, מטעמי הגיון מוסמך בית המשפט המחוזי לדון בתביעת חשבונות של שותף "גם כאשר לא נתבע צו פירוק אלא רק צו חשבונות עקב סיום עסקי השותפות". על כך יש לומר דברים אלו:

א.בניגוד לטענות התובע כעת, בכתב תביעתו לא טען שהשותפות הסתיימה בפברואר 2012, אלא להיפך, שהשותפות נמשכה בהקמת חברה משותפת. ראה למשל, סעיף 18, לפיו נטען שבשנת 2012 הוקמה חברה בע"מ שהמשיכה את הפעילות העסקית של השותפות, וסעיף 31 שטוען ששיתוף הפעולה בין הצדדים תחילתו בשותפות בלתי רשומה והמשכו בהקמת הנתבעת 2, וההסכמים, לרבות הסכם יסוד נתבעת 2, מהווים ביטוי למהות יחסי הצדדים כשותפים עסקיים.

ב.ספק בעיני, אם בית המשפט העליון בפסיקתו מוסמך לשנות את סעיפי הסמכות בחוק בתי המשפט, שלא על דרך של פרשנות. לכן, יש להבין את פסקי הדין כפרשנות של הוראות החוק ולר כהוספה עליהן. פ"ד יעקבזון קבע שסכסוך אגב סיום יחסי השותפות ידון בבית המשפט המחוזי. לצורך כך, ראה כנראה את סיום השותפות, כפירוק למעשה. בית המשפט ציין טעמי יעילות, שלפיהם מכיוון שבדרך כלל התוצאה הכספית של מתן חשבונות אגב סיום השותפות תעבור את גבול סמכותו של בית משפט השלום, מן הראוי לדון כבר עתה בתובענה בבית המשפט המחוזי. בכך שונה הדבר מהמקרה שבפני, שבו אין התובע תובע יותר מגבול סמכותו של בית משפט השלום, אף לאחר קבלת החשבונות.

ג.בניגוד לקביעת פסק הדין יעקבזון שניתן לדון בבית המשפט המחוזי גם בתביעה למתן חשבונות עקב סיום יחסי השותפות ללא פירוקה, התביעה שבפני אינה למתן חשבונות אגב סיום השותפות. להיפך, עולה מכתב התביעה שהתובע טוען שהשותפות לא הסתיימה, והיא ממשיכה להתקיים. גם בכך שונים הדברים מהאמור בפסק הדין.

אף לאחר הטיעונים, לא הותר הספק בלבי, האם יש לבית המשפט המחוזי סמכות ענינית לדון בתובענה. על כן, לא אמחוק את התובענה או אעביר אותה לבית משפט מוסמך אחר. ככל שיהיו טיעונים נוספים בענין זה, אשקול עמדתי.

3.התובע ראה להתייחס לתגובה שהגיש לבקשה לביטול עיקול, על פי החלטת הרשמת. כפי שקבעתי במהלך הדיון, התגובה הוגשה כדין. התובע לא היה רשאי להעלות בתגובה, שדינה כדין תשובה לתגובה בבקשה רגילה, עובדות חדשות או טענות חדשות.

4.התובע הגיש תביעתו נגד כל המשיבים, למרות שבכתב התביעה טען טענותיו כלפי הנתבעים 3-4. אין זהות בין הנתבעים 3-4 לנתבעות 1-2. מדובר באישיות משפטית נפרדת. אין בבקשה להטלת עיקול, או בתביעה, טיעון מספק באשר להרמת מסך בין הנתבעים 3-4 לנתבעות 1-2. על פני הדברים, אין די בטיעון שרואה החשבון הוא של יהודה, או שהנתבעים 3-4 מימנו את החברה מימון דק, כאשר עשו זאת במקביל לתובע, כדי להרים את המסך.

5. התביעה מבוססת על שני חלקים – תביעתו של התובע לרווחים בגין תקופת השותפות הבלתי רשומה עד פברואר 2012, ותביעתו של התובע בגין התקופה שלאחר פברואר 2012. מאחר שבהסכם היחיד שהוצג על ידי התובע הסכים התובע לוותר על כל תביעותיו בגין התקופה הראשונה, והתובע אישר גם בחקירתו הנגדית, שאם מקיימים את ההסכם מפברואר 2012 אין לו כל תביעה בגין התקופה הראשונה, ולאור מסקנתי העולה מן הראיות באשר לתוקפו של ההסכם, המסקנה היא שככל שמדובר בבקשה להטלת עיקול, אין ראיות מהימנות במידה המספיקה לקיומה של עילת תביעה לגבי התקופה הראשונה.

6.אשר לקיום ההסכם מפברואר 2012, טען התובע להפרה של ההסכם, ואף להפרה יסודית של ההסכם. בהנחה שההסכם הופר, התוצאה אינה שהוא בטל, אלא שיש לנפגע מההפרה זכות ביטול. התובע טען בתביעתו שהוא זכאי לסעד של ביטול ההסכם, אבל לא הודיע על ביטול ההסכם, לא לפני הגשת התביעה, ולא בעת הגשתה. הסכם שלא בוטל ממשיך להתקיים ומחייב את הצדדים. על כן, יש לבחון את עילת התביעה באספקלריה של סעד האכיפה, המבוסס על קיום ההסכם.

7. על פי ההסכם, זכאי התובע לסך 200,000 ₪, בתשלומים לפי מצב החברה ותזרים המזומנים. התובע טען שהוסכם שיקבל עוד 160,000 ₪ במזומן. אין בידי התובע כל ראיה נוספת להסכמה זו, מלבד דבריו, וזו אינה ראיה מספיקה לצורך הטלת עיקול. הנתבע 3 אישר בחקירתו, שהוסכם לשלם לתובע 100,000 ₪ במזומן. בזאת תיקן את העדר הראיה, עד לסכום של 100,000 ₪. הנתבע 3 העיד שאכן שילם סכום זה, ושאלה זו תיבחן על ידי בית המשפט שידון בענין זה. כבר עתה אציין, שהנתבע 3 לא אמר ששילם 3,500 ש"ח כל חודש משך 12 חודשים, כפי שהבין ב"כ התובע, אלא שהתחיל לשלם 3,000, 3,500 ₪, ולא העיד כיצד המשיך. מכל מקום, יש ראיות מספיקות לעילת תביעה של 300,000 ₪. להסיר ספק, על פי ההסכם, סכום זה אינו חלוקה של רווחי הנתבעת 2, אלא מעבר לחלוקת הרווח, כסיכום המגיע לתובע עבור תקופת השותפות הקודמת. אמנם התשלום הותנה בתזרים המזומנים וברווחי החברה, אבל לא הזכות של התובע לקבל סכומים אלה.

8.בנוסף על כך, זכאי התובע לפי ההסכם למחצית רווחי החברה, לפי התחשבנות שתיערך אחת לשנה. מאז פברואר 2012 חלפה כבר שנה, והיה על הצדדים לערוך התחשבנות. התובע לא הציג התחשבנות שנתית כלשהיא של עסקי הנתבעת 2. כל שהציג, הוא חשבון לתקופה 1.3.12-31.8.12, דהיינו חצי שנה, וחישוב רווח משוער לתקופות נוספות. אף אם נניח שאין צורך במאזן מבוקר, זו אינה התחשבנות שנתית, ובין היתר היא לא לוקחת בחשבון את העובדה שיש צורך לשלם מס חברות על הרווח. אציין, שבניגוד לטענותיו של ב"כ התובע, אף המומחה מטעמו ראה להביא את שכרו של התובע בחשבון לפני חלוקת הרווח. יש לזכור, שכל חלוקת רווחים בין בעלי המניות צריכה להיות בדרך של חלוקת דיבידנד, והיה בידי התובע כמנהל בחברה, לכנס את הדירקטוריון ולדרוש חלוקת דיבידנד כרצונו. המסקנה היא שאין כעת בפני בית המשפט ראיות מספיקות לסכום כלשהוא של רווחים המגיע לתובע לאחר התחשבנות אחת לשנה. כלומר, עילת התביעה שהוכחה במידה מספקת עד עתה, היא עד לסך של 300,000 ₪.

9.אשר ליסוד ההכבדה, צודקים הנתבעים בטענתם, שבבקשה להטלת עיקול לא הוכח שהנתבעים נתונים בקשיים כלכליים, כך שהטלת העיקול דרושה כדי להבטיח את ביצוע פסק הדין, לכשינתן. אני דוחה גם טענת התובע, כאילו העובדה שהנתבעת 1 זקוקה ל- 3/4 מיליון ₪ המגיעים לה ממשרד הבטחון לצורך ניהול עסקיה מצביעה על כך שאין בידיה כדי לשלם את פסק הדין כשינתן. לא כל חברה מסוגלת באופן חד פעמי, ללא כל התראה מראש, להפריש מהכנסותיה 3/4 מיליון ₪ מעבר להוצאות הרגילות, ואין בכך כדי לקבוע שהחברה חדלת פירעון. ואולם, לצורך קיום יסוד ההכבדה, די בכך שהתובע הצהיר בבקשה להטלת עיקול, בסעיף 37 שהנתבעים 3-4 פעלו כל העת לריקון נכסי הנתבעות 1-2, ועל כן קיים חשש ממשי שעם המצאת התביעה יפעלו ביתר שאת להברחת נכסי הנתבעות 1-2. התובע לא נחקר בנקודה זו ותצהירו לא נסתר, ובכך קויים יסוד ההכבדה הדרוש להטלת עיקול.

10.הטלת העיקול הותנתה בהמצאת התחייבות עצמית ועוד ערבות בנקאית או מזומן בסך 15,000 ₪ ועוד ערבון במזומן או בערבות בנקאית בסך 15,000 ש"ח נוספים. לנוכח עוצמת הראיות לעילת התביעה, וההכבדה הנטענת, אל מול הנזק הצפוי לנתבעים, גם בהתחשב בטענות התובע אודות יכולתו הכספית, סכום כולל של 30,000 ₪ היה נמוך מדי לערוב לעיקול זמני של 1,500,000 ₪, אך סכום זה מתאים לעיקול זמני של 300,000 ₪. על כן, לא אשנה את סכום הבטוחות לעיקול.

11.על פי כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה בחלקה, ומפחית את סכום העיקול הזמני שהוטל ביום 14.10.13 על הכספים המגיעים לנתבעים ממשרד הביטחון לסך של 300,000 ₪. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ד, 14 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ