אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוט ת.ז.1001224 נ' חרל

רוט ת.ז.1001224 נ' חרל

תאריך פרסום : 10/05/2010 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום חיפה
16696-02-10
09/05/2010
בפני השופט:
מעין צור

- נגד -
התובע:
מאיר רוט
הנתבע:
אלון חרל
פסק-דין

פסק דין

התובעים הינם בעלים של משק חקלאי בכפר ביאליק, הכולל בית ושטח אדמה, עליו הוקם מבנה יביל (להלן: "המושכר"). הנתבע שוכר את המושכר מן התובעים בשכירות בלתי מוגנת, החל מיום 1.1.06, בחוזה שהתחדש פעמיים במהלך התקופה שחלפה מאז. חוזה השכירות האחרון נחתם בין הצדדים בחודש ינואר 2009, ועל פיו שכר הנתבע את המושכר מהתובעים לפרק זמן של שנה, החל מיום 1.1.09, עם אופציה להארכת תקופת השכירות בשנתיים נוספות. הנתבע מימש את האופציה, כך שתום תקופת השכירות על פי החוזה תהא ביום 31.12.11.

התובעים הגישו נגד הנתבע תביעה לפינוי מושכר, לפי פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בתביעתם טענו התובעים, כי הנתבע הפר את חוזה השכירות, וכי הפרות אלה מהוות עילה לפינויו מן המושכר.

בדיון שהתקיים בתיק ביום 8.4.10, הגיעו הצדדים להסכמות דיוניות, אשר קיבלו תוקף של החלטה. במסגרת ההסכמות הדיוניות, ביקשו התובעים לתקן את כתב התביעה ולמחוק ממנו את כל עילות הפינוי שנטענו בו, פרט לעילה נטענת אחת, והיא, כי המושכר הינו מבנה בלתי חוקי. התיקון המבוקש בכתב התביעה הותר.

לנתבע ניתנה שהות בת שבוע ימים לבדוק האם הוא מבקש לחלוק על טענת התובעים, כי המושכר הינו מבנה בלתי חוקי, ולזמן לשם כך עדים. נקבע, כי אם יבקש הנתבע להשמיע עדים בנושא זה, יקבע מועד לשמיעתם; ואם לא – יודיע הנתבע האם הוא מסכים להתפנות מן המושכר, אחרת יסכמו הצדדים טענותיהם בכתב ובית המשפט ייתן פסק דין על בסיס ההנחה העובדתית, כי המושכר הינו מבנה בלתי חוקי.

ביום 15.4.10 הודיע הנתבע, כי הוא אינו מוכן להתפנות מן המושכר, וכי בהתאם להסכמות הצדדים, אשר קיבלו תוקף של החלטה, יגישו הצדדים סיכומיהם על בסיס ההנחה העובדתית, כי המושכר הינו מבנה בלתי חוקי, ובית המשפט ייתן פסק דין.

טענות הצדדים בסיכומיהם

התובעים טוענים בסיכומיהם, כי הואיל והמושכר הינו מבנה בלתי חוקי, הרי שמדובר בחוזה המנוגד לתקנת הציבור, ועל כן הינו בטל, בהתאם להוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), ולבית המשפט "אין כל יכולת לאוכפו". עוד טוענים התובעים, כי ככל שלנתבע טענות, כי הוא זכאי לסעדים כתוצאה מבטלות החוזה מחמת אי חוקיותו, בהתאם לסעיף 31 לחוק החוזים, הרי שהליך זה אינו המסגרת להעלותן, הואיל ומדובר בתביעה לפינוי מושכר.

הנתבע טוען בסיכומיו, כי חרף היעדרו של היתר בניה למושכר, הרי שמדובר בהסכם חוקי, שכן סוגית היתר הבניה אינה מעיקריו של החוזה, אלא רק "היבט אגבי וטפל לחוזה" (סעיף 14 לסיכומיו). לחילופין טוען הנתבע, כי אף אם מדובר באי חוקיות היורדת לשורשו של ההסכם, הרי שאין בו פסול, שכן רק אחד הצדדים, דהיינו התובעים, היה מודע לאי החוקיות שבו, ולכך משמעות מכרעת לגבי תוצאותיה של אי החוקיות.

התשתית העובדתית שתהווה בסיס להכרעה

לאור ההסכמות בין הצדדים, נקודת המוצא בפסק דין זה תהא, כי המושכר הינו מבנה בלתי חוקי, שכן הוצב ללא היתר, וכי הרשויות המוסמכות החליטו, כי יש להורסו.

כמו כן, אין חולק, כי התובעים היו מודעים, עת חתמו על הסכם השכירות ביום 1.1.09, כי הם משכירים מבנה בלתי חוקי. לענין זה אפנה לנספח ג' לכתב התביעה, לפיו כבר ביום 26.10.06, דהיינו למעלה משנתיים לפני החתימה על הסכם השכירות (ביום 1.1.09), קבעה ועדת משנה של הוועדה לתכנון ובניה זבולון, כי תנאי לליגליזציה של תוספות הבניה בחלקת התובעים הינו "הריסה בפועל של מבנה המגורים השלישי בחלקה (המבנה היביל)".

התובעים טוענים בסיכומיהם, כי ציפו שניתן יהיה להכשיר את המבנה היביל ולקבל עבורו היתר, ורק לאחר כשלון מאמציהם, החליטו לפעול לפינויו. ואולם התובעים לא הביאו כל ראיות להוכחתה של טענה זו; ובכל אופן לטענה זו אין כל נפקות בהליך זה, שכן אין בה כדי להשליך על מודעותם של התובעים לאי חוקיותו של המושכר במועד החתימה על הסכם השכירות.

כמו כן, אין חולק, כי הנתבע לא היה מודע לכך שהמושכר הוצב ללא היתר.

בסעיף 15 לסיכומיהם טוענים התובעים, כי על הנתבע חלה חובה לבדוק בעצמו את המושכר לפני חתימתו על ההסכם, ועל כן מנוע הוא מלטעון, כי הוטעה על ידי התובעים. הטענה נטענה בצורה כללית, וללא פירוט. בכל אופן, הואיל ומדובר בתביעה לפינוי מושכר, שהדיון בה מוגבל לסעד הפינוי, אין לי צורך להכריע בטענה זו.

דיון והכרעה

סעיף 30 לחוק החוזים, הדן בחוזה פסול, קובע כדלקמן:

"חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל".

סעיף 31 לחוק החוזים קובע את תוצאותיה של בטלות זו.

השאלה הראשונה השנויה במחלוקת בין הצדדים הינה שאלת סיווגו של החוזה כחוזה בלתי חוקי, הנופל למסגרתו של סעיף 30 לחוק החוזים. בעוד שהתובעים טוענים, כי נוכח אי חוקיותו של המבנה, הרי שההסכם להשכרתו הינו בלתי חוקי וסותר את תקנת הציבור; טוען הנתבע, כי מדובר בחוזה חוקי, שכן מדובר בחוזה להשכרת מבנה בתמורה, כאשר סוגית היעדרו של היתר בניה "אינה נוגעת למהות ההסכם או לעיקר מעיקריו אלא מדובר בהיבט אגבי וטפל לחוזה" (סעיף 14 לסיכומי הנתבע).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ