אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוטשילד נ' שניידר בילר

רוטשילד נ' שניידר בילר

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
49031-12-13
09/03/2014
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
מלי מלכה שניידר בילר
הנתבע:
דידי יגאל רוטשילד

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת הודעת צד ג', כאשר לטענת המבקשת בכוונתה להגיש הודעת צד ג' כנגד בעלה, מר שמואל פילובסקי, שהינו חסוי ומונה לו אפוטרופוס.

במסגרת תיק זה מתבררת תביעה אשר הגיש המשיב כנד המבקשת, תביעה לתשלום סך של 115,787 ₪ בטענה לחוב שמקורו התחייבות לתשלום שכר טרחת עו"ד.

בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, נכרת ביום 26.11.12 הסכם שכר טרחה, שלפיו שכרו המבקשת ובעלה, מר שמואל פילובסקי (להלן: "צד ג'") את שירותי המשיב, כדי שייצגם בתביעה שהוגשה נגדם בבית המשפט לענייני משפחה. על יסוד הסכם זה העניק המשיב למבקשת וצד ג' את שירותיו אולם שכר הטרחה לא שולם לו כפי שהוסכם, משא ומתן לכריתת הסכם שכר טרחה חדש לא צלח, וביום 22.9.13 נמסרה למשיב הודעה על הפסקת ייצוג המבקשת וצד ג'.

טוען לפיכך המשיב כי בעת הפסקת הייצוג הסתכם חובם של המבקשת ושל צד ג' בסך של 98,124.90 ₪ בצירוף מע"מ ומאחר והחוב לא שולם הוגשה תביעה זו. המשיב איננו מסביר בכתב התביעה מדוע הוגשה התביעה רק נגד המבקשת ולא גם נגד צד ג', אך מציין כי במהלך הייצוג הוכרז צד ג' כחסוי וכי חבות המבקש וצד ג' כלפיו הינה ביחד ולחוד.

המבקשת הגישה כתב הגנה ובמסגרתו היא כופרת בכל טענות המבקש וטוענת שיש לדחות את התביעה.

בתמצית, לפי הנטען בכתב ההגנה, התביעה הוגשה כמעשה נקמנות כלפי המשיבה על שהפסיקה את ההתקשרות עם המשיב. המבקשת מעלה טענות רבות כנגד המשיב וכנגד התביעה, ובהן: טענות בדבר טיב השירותים שקבלה מהמשיב; טענות להתנהלות של המשיב באופן שנוגד את האינטרסים של המבקשת; טענות בדבר תשלומי שכר טרחה גדולים שכבר שולמו למשיב על ידי צד ג'; וטענות לפיהן השעות שטוען המשיב שהשקיע מופרזות, לא מוסברות, ומתייחסות בכלל לענייני צד ג' ולא ענייני המבקשת.

עוד טוענת המבקשת כי המשיב פנה בדרישה לתשלומי שכר טרחה לאפוטרופוס של צד ג', אך בקשתו נדחתה והוא הסתיר זאת בתביעה שהגיש.

כתב ההגנה הוגש ביום 28.1.14 וביום 11.2.14 הוגשה בקשה זו להארכת מועד להגשת הודעת צד ג'.

לטענת המבקשת, צד ג' הינו אדם אמיד שבבעלותו רכוש רב וככל שיש חוב שכר טרחה למשיב – הרי שצד ג' הוא שחייב בתשלום ולא המבקשת. הסכם שכר הטרחה, טוענת המבקשת, נכרת בהתייחס לעניינים שהחבות לשלם שכר טרחה בגינם הייתה של צד ג' ולא שלה. המבקשת חוזרת על טענותיה בכתב ההגנה, כולל הטענה שהתביעה הוגשה כמעשה נקמנות כלפיה ובהתעלם מכספים ששולמו למשיב על ידי צד ג', כולל הטענה המכחישה את תחשיבי המשיב, וכולל הטענה שהמשיב מסתיר את פניותיו לאפוטרופוס של צד ג'.

עוד מסבירה המבקשת כי ההודעה לצד ג' לא הוגשה בד בבד עם כתב ההגנה, שכן "קיימת בעיה עם הארכת כהונת האפוטרופוס".

המשיב מתנגד לבקשה וטוען שלבית משפט זה כלל אין סמכות עניינית לדון בהודעה לצד ג'. עוד טוען המשיב בהתנגדותו שאין כל עילה של ממש להגשת ההודעה נגד צד ג', וכי מתן הרשות רק יסבך ההליך שלא לצורך.

בהתאם למושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית, כאשר מתעוררת שאלה של סמכות, יש להכריע בה מיד בתחילת המשפט ואין להמתין בעניין זה להתקדמות המשפט (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד (4) 337, 345). בהתאם, כאשר מתעוררת שאלה של סמכות עניינית בקשר עם הודעה לצד ג' שטרם הוגשה, מן הראוי להתייחס לשאלה זו כבר כעת. הרי אין טעם להתיר הגשת הודעת צד ג' רק כדי שמיד לאחר מכן תינתן החלטה שאין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בהודעה.

סעיף 3 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, מקנה לבתי המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון ב"ענייני משפחה". סעיף 1 לחוק מגדיר מהם "ענייני משפחה" וכולל מספר חלופות. החלופה הרלוונטית לעניין נשוא בקשה זו הינה זו המנויה בסעיף 1 (2) – "תובענה אזרחית בן אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". לעניין פסקה זו מגדיר סעיף 1 (2) (א) מיהו "בן משפחתו" - "בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו". סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, מותנית איפה בהתקיימות שני תנאים מצטברים: האחד – בעלי הדין הם בני משפחה; השני – עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה.

אין מחלוקת על כך שהמבקשת הינה בת זוגו של צד ג', כך שמתקיים התנאי הראשון למתן סמכות ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה לדון בסכסוכים שבין המבקשת לצד ג'.

ביחס למהות הסכסוך שבין המבקשת לצד ג', אומנם המבקשת לא צירפה לבקשה את נוסח ההודעה לצד ג' שהיא מבקשת להגיש, אך מעיון בטענות המבקשת הן בבקשתה זו והן בכתב ההגנה, נראה שלפי טענת המבקשת שירותי המשיב ניתנו לצד ג', ולא לה, וכך גם שכרו של המשיב שולם על ידי צד ג'. המבקשת גם מפנה להסכם שכר הטרחה שלפי האמור בכתב התביעה מתייחס לייצוג בתביעה שהגישו ילדיו של צד ג' בבית המשפט לענייני משפחה.

למעשה, המבקשת כלל לא מכחישה את טענת המשיב לפיה הסכסוך שהיא מבקשת לברר מול צד ג' הינו אכן סכסוך שמקורו "סכסוך בתוך המשפחה". המבקשת טוענת בתשובתה כי אין לה כל "קשר משפחתי" למשיב, אלא שטענה זו כלל איננה רלוונטית. אין מחלוקת על הסמכות העניינית של בית משפט זה לדון בסכסוך שבין המשיב למבקשת והשאלה נסבה על הסכסוך בין המבקשת לצד ג'.

ראוי לציין כי העובדה שעסקינן בהודעה לצד ג', ולא בתביעה עצמאית, איננה יכולה לבטל את כללי הסמכות העניינית. וכך נפסק:

הסמכות העניינית של בתי-המשפט בישראל קבועה בחקיקה ראשית: לגבי בתי-המשפט הכלליים – בחוק בתי המשפט; לגבי בתי-משפט לעניינים מסוימים – בחוקים המקימים בתי-משפט אלה (לדוגמה... חוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995...). קביעת הסמכות העניינית של בתי-המשפט בישראל בחוק (להבדיל מחקיקת משנה) משפיעה, כמובן, על התוקף ועל הפרשנות של חקיקת משנה המסדירה אף היא את הסמכות של בתי-משפט אלה, באופן המקנה עדיפות לכללי הסמכות העניינית שנקבעו בחוק. ... בהתאם לגישה זאת, נתבע המבקש מבית-משפט בישראל סעד כלפי צד שלישי ניצב בפני קושי אם הסעד או העילה לקבלת הסעד אינם מסורים לסמכות העניינית של אותו בית-משפט. עיקר הקושי נובע מן הפער בין המעמד של הנורמה הקובעת את גבולות הסמכות העניינית של בית-המשפט (חוק) לבין המעמד של הנורמה המסדירה מתן הודעה לצד שלישי (תקנה).... אכן, אלמלא ההבדל במעמד הנורמות לא היה קושי לראות בתקנה המסדירה את מתן ההודעה לצד השלישי דין מיוחד בנוגע לסמכות העניינית, הגובר על הדין הכללי בנוגע לסמכות זאת. כך גם נפסק, הלכה למעשה, לעניין מתן הודעה לצד שלישי תוך סטייה מכללי הסמכות המקומית, הקבועים בתקנות ולא בחוק (ראו ע"א 775/75 צרקלביץ נ' אלנבולסי [8]). כיוון שכללי הסמכות העניינית של בתי-המשפט בישראל נקבעו בחוק, ולא בתקנות, נראה שאין להרחיב את הסמכות העניינית של בית-המשפט באמצעות תקנות." (בג"ץ 336/99דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' בית-המשפט לעניינים מקומיים באריאל, פ"ד נה (3) 246, 256)

מעבר לצורך, ראוי לציין שממילא ניתן היה לדחות את הבקשה גם נוכח האופן בו הוגשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ