אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוחקין ואח' נ' גנזל ואח'

רוחקין ואח' נ' גנזל ואח'

תאריך פרסום : 23/04/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
52665-09-11
19/04/2012
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
התובע:
אביחי רוחקין
הנתבע:
1. ערן גנזל
2. הפניקס חב' לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה מיום 26.9.11 על סך נומינלי של 16,459 ₪ ותביעה שכנגד על סך נומינלי של 7,291 ₪, הנסובות שתיהן על תאונת דרכים מיום 24.8.11 (להלן גם: "האירוע"). הן סוגיית האחריות והן סוגיית הנזק שנויות במחלוקת בין הצדדים.

בעת האירוע, היה התובע בעליו של קטנוע שמספרו 5555750 ואילו נתבע 1 (להלן גם: "הנתבע") היה בעליו של רכב פרטי שמספרו 1384767. נתבעת 2, כפי שהתברר לבסוף, עת הוגש במעמד הדיון כתב הגנה מתוקן, ביטחה את רכבו של הנתבע .

גרסתו של התובע באשר לקרות התאונה, כפי שפורטה בכתב התביעה ובמהלך עדותו בפני, הינה כדלקמן: התובע רכב על קטנועו בנתיב האמצעי מתוך שלושה ברחוב אבן גבירול, בשעה 14:00 לערך, כאשר לפתע סטה רכבו של הנתבע, שהיה מרוחק מטרים ספורים לפניו בנתיב הנסיעה שמשמאלו, וחסם את נתיב נסיעתו של התובע (שנסע, כאמור, בנתיב האמצעי). הואיל ועקב הסטיה הפתאומית לא הצליח התובע לבלום או לסטות לנתיב הימני, עת רכבים אחרים נסעו בו, פגע קטנועו של התובע ברכבו של הנתבע, בפינתו הימנית האחורית של רכב הנתבע. לטענת התובע, התנצל בפניו הנתבע בשיחה טלפונית וציין, כי המונית שהיתה לפניו בלמה ולכן היה חייב לברוח מפגיעה בה. לתמיכה בתביעתו צירף התובע, בין היתר, את המסמכים הבאים: חשבונית בגין גרירת קטנועו ממקום האירוע (עת פונה באמבולנס לבית החולים), בסך 259 ₪ (נספח ג לכתב התביעה) ; אסמכתא בדבר השבתת הקטנוע (נספח ד' לכתב התביעה) ; חשבון שכר טרחת שמאי וחוות דעת השמאי, מר זיו גולדשטיין (נספח ה' לכתב התביעה). כן צורפה קבלה בדבר תשלום, לעניין עלות הארגז שהותקן על הקטנוע.

ראשית גרסתו של הנתבע (התובע שכנגד), הובאה, הלכה למעשה, רק בכתב ההגנה המתוקן, שהוגש במעמד הדיון ובו למעשה אף התברר, כי נתבעת 2 חזרה בה מכפירתה בחבותה כמבטחת רכבו של הנתבע. בכתב ההגנה המקורי אך הוכחשו כל טענות הנתבע, ובכתב התביעה שכנגד, שהוגש רק ביום 28.3.12, לא נמסרה כל גרסה עובדתית של ממש באשר לנסיבות התרחשות האירוע. כאמור, במעמד הדיון ביקש נציג נתבעת 2 את הגשתו של כתב ההגנה המתוקן, ובו פירוט קצר של גרסת הנתבע. לאחר שהתובע עיין בכתב ההגנה, הוא הסכים להגשתו. לפי הנטען בכתב ההגנה המתוקן, האירוע התרחש בשעת צהריים עמוסה, עת נסע הנתבע בנתיב השמאלי ברחוב אבן גבירול בתל אביב. אליבא דהנתבע, לא שמר התובע מרחק. בנסיבות אלה, האחריות, כך הנתבעים, לאירוע רובצת לפתחו של התובע. במעמד הדיון השלים הנתבע את גרסתו, כפי שהובאה בכתב ההגנה המתוקן וטען, כי כפי הנראה נסע התובע, כרוכב קטנוע, והשתחל בין נתיב לנתיב. בין היתר, צורפו והוגשו מטעם הנתבע המסמכים הבאים: הצעה לתיקון רכבו (שצורפה לכתב התביעה שכנגד), העתק הודעה על מקרה ביטוח (נספח א' לכתב ההגנה המתוקן) ושתי תמונות של רכבו (נ/1).

שמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל כתבי הטענות, על צרופותיהם. עדיפה בעיני גרסתו של התובע.

ראשית, גרסתו של התובע היתה קוהרנטית למן הגשתו של כתב התביעה ועד לתום הדיון. גם כאשר נחקר בחקירה נגדית על ידי הנתבע ונציג הנתבעת, היתה גרסתו קוהרנטית, והוא אף לא חשש לומר דברים שיכול ולשיטתו לא היו משרתים את האינטרס שלו, דוגמת הודאתו, לפיה הבחין במסלול הסטייה הנטענת מטרים ספורים לפני הסטיה כך שלא הספיק אפילו לבלום (עמ' 2 לפרוטוקול). זאת, במובחן מגרסתו של הנתבע, אשר התפתחה לה מהכחשה גורפת בכתב ההגנה המקורי (מבלי שניתן גם עת הוגש כתב ההגנה המתוקן כל הסבר לכך) ועד לגרסה התמציתית של קרות האירוע בכתב ההגנה המתוקן ובמהלך עדותו בפני. זאת ועוד, בניגוד לתובע, שניכר היה בו כי זוכר את פרטי האירוע ואף מבכר להתעמת במישרין עם טיעוני ושאלות הנתבעים, במהלך החקירה, ביכר נתבע 1 גם במהלך עדותו לטעון, כי גרסתו, שנטענה "למיטב זכרונו" מתיישבת יותר עם ההגיון הסביר (עמ' 3 – 4 לפרוטוקול). לעניין זה, סביר דווקא, כי אדם המעורב בתאונה (ובמיוחד כשעסקינן בתאונה שבה נפגע רוכב קטנוע ופונה לבית חולים) יזכור את פרטיה ולא יבכר להיתלות במבחנים של הגיון (מה גם שספק אם "מבחנים" אלה, כפי שאראה להלן, עולים בקנה אחד עם נסיבות המקרה).

שנית, כפי שגם הבהיר התובע בתשובותיו בחקירתו הנגדית, תצלומי הרכבים המעורבים , כפי שהוגשו על ידי הצדדים, דווקא מתיישבים יותר עם גרסתו של התובע, שכן אם אמנם היה הקטנוע מתנגש בצידו האחורי של רכב הנתבע מבלי שהאחרון היה סוטה לכיוון נתיב הנסיעה האמצעי, היה מצופה כי עיקר הפגיעה בקטנוע היה חזיתי. דא עקא, עיון בתצלומים מגלה כי הפגיעה, כטענת התובע, היתה בעיקר בחזית צידו השמאלי של הקטנוע – פגיעה המשתלבת יותר הן עם מיקום סימני השפשוף של צידו הימני האחורי של רכב הנתבע, שנראו לכל הפחות בתצלום הלא צבעוני שהגיש הנתבע עצמו והן עם גרסתו של התובע באשר לסטייתו של רכב הנתבע מהנתיב השמאלי לנתיב האמצעי. זאת ועוד: בניגוד לתובע, שהגיש תצלומים מלאים ומקיפים של הקטנוע ואשר הוגשו במסגרת חוות הדעת, אשר מאפשרים להבחין בהיקף הפגיעות ומיקומן בגוף הקטנוע, ואף הציג במהלך הדיון תמונות של רכב הנתבע עצמו, שצולמו במכשיר הטלפון הסלולארי שלו (אשר לא הוגשו אולם הנתבע אישרן) ביכר התובע להציג שתי תמונות בלבד, אשר אינן מאפשרות לבודד די הצורך את מלוא מיקום הפגיעות הנטענות ביחס לרכב במלואו, ומקשה על הערכת זיקתן לאירוע במלואן. אם אמנם טרח הנתבע לצלם את רכבו (כשלכל הפחות באחת מהן נראים סימני השפשוף בצידו הימני האחורי), לא ראיתי מה מנע ממנו להגיש לבית המשפט תצלומים מלאים ושלמים, שצולמו בסמוך למועד האירוע, חלף התצלום החלקי שהוגש מטעמו. גם לכך יש ליתן משקל כשבבחינת גרסתו עסקינן (לעניין זה, ולנפקות הראייתית של הימנעות מהצגת ראייה רלוונטית השוו: ע"א 989/03 א' חטר-ישי - משרד עורכי דין נ' חיננזון פ"ד נט(4), 796 , 807-808 ; כן ראו: 651 ע"א 4226/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' סאטא תקדין-עליון 2006(1), 991 וע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נ' מתיתיהו, פ"ד מה(1)].

שלישית כפי שמגלה עיון בהודעת נתבע 1 (נספח א' לכתב ההגנה המתוקן), אין השרטוט שערך הנתבע בעת שהגיש את הודעתו, עולה בקנה אחד עם התצלומים שהוגשו, שכן בשרטוט זה מצוייר הקטנוע כשהוא מצוי מאחורי רכבו של התובע (גם אם בצד שמאל), וזאת ללא כל הטיה ביחס למי מהרכבים. אם אמנם זה היה המצב, מצופה היה שהפגיעה תתרחש, לכל הפחות כשבקטנוע עסקינן, בחזיתו בעיקר, ולא כפי שנראה בפועל שהתרחש, בחזית צידו השמאלי.

בנסיבות אלה, גרסתו של התובע עדיפה בעיני. לפיכך אני קובע, כי האירוע התרחש עת סטה הנתבע בפתאומיות ממסלול הנסיעה השמאלי לכיוון מסלול הנסיעה האמצעי, שבו רכב הנתבע על קטנועו. בנסיבות אלה, האחריות לקרות האירוע מוטלת לפתח הנתבע. מכאן, שהחבות מוטלת לפתח הנתבעים.

באשר לנזק. הנתבעים לא הציגו כל ראיה לסתור את פירוט הנזקים שהובאו על ידי התובע, בראשם נזקי ההשבתה הכללית של הקטנוע כפי שהובאו בחוות דעת השמאי, ואך הסתפקו בהכחשה כללית ולאקונית של סכום התביעה ובהכחשת סך 2,000 ₪ שנתבע בגין עגמת נפש. הנתבעים אף לא ביקשו לחקור את השמאי או כל אדם שיכול היה לשפוך אור על נזקי הנתבע ולפיכך אף ספק אם יש מקום לקבל ולו את כפירתם הכללית בנזקים.

אולם גם לגופם, נזקי התובע – 13,200 ₪ בגין השבתת הקטנוע, 259 ₪ בגין גרירתו ממקום התאונה, 500 ₪ בגין שכר טרחת השמאי וכן 500 ₪ בגין עלות הארגז לקטנוע – סבירים כולם ונתמכים היטב בראיות, ולפיכך על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלמם לתובע.

סכום עגמת הנפש שנתבעה, 2,000 ₪, אכן נראה מעט גבוה בנסיבות העניין, ויש להעמידו, על דרך האומדנה, על סך 1,000 ₪. בסך הכל, על הנתבעים לשלם לתובע סך כולל, בגין הנזקים המוכחים ורכיב עגמת הנפש, של 15,459 ₪.

באשר לכתב התביעה שכנגד. ראשית, ככל שחפץ הנתבע להגיש כתב תביעה שכנגד, היה עליו להגישו עת הוגש כתב ההגנה המקורי ולא להגישו אף מבלי לבקש רשות לכך (השוו: תקנה 5 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 2007). שנית, לא היה כל מקום לערכו על דרך ההפניה לכתב הגנה, שגם אם התייחס לכתב ההגנה המתוקן ואך בשל טעות זה לא הוגש בצמוד לכתב התביעה שכנגד, היה עליו לגולל בפרוטרוט את תיאור העובדות המהוות יסוד לכתב התביעה. לבסוף, וחשוב מכך, משקבעתי כי דין גרסתו העובדתית של התובע באשר לקרות האירוע להתקבל, ברי שדין התביעה שכנגד להידחות לגופה. בשולי הדברים אעיר, כי בכתב ההגנה המתוקן, שכאמור הוגש ברשות ובהסכמת התובע רק במועד הדיון, נטענה גם טענת היעדר סמכות מקומית. הואיל והנתבעים שניהם ביכרו לחקור את התובע בחקירות נגדיות ואף לא העלו כל טענה בעל פה במעמד הדיון באשר לטענה זו, אני מניח שזנחוה. ממילא, שעה שלא העלו הנתבעים קודם לכן כל טענה בדבר היעדר סמכות מקומית – לא בכתב ההגנה המקורי שהגיש נתבע 1 ולא בכתב ההגנה המקורי מטעם נתבעת 2 – לא היה כל מקום להיזקק לה, תוך הפתעת התובע עצמו במעמד הדיון.

סיכומם של דברים:

הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך כולל של 15,459 ₪ בגין נזקיו ובגין רכיב עגמת הנפש, כערכם הריאלי נכון ליום 26.9.11.

כמו כן יישאו הנתבעים בהוצאות הנתבע, ביחד ולחוד, לרבות בגין התנהלותם הדיונית שפורטה לעיל, בסך כולל של 1,000 ₪ (הכולל גם את הוצאות המשפט בגין תשלום האגרה).

כלל הסכומים שפורטו לעיל ישולמו תוך 30 יום מעת המצאת פסק הדין לידי הנתבעים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מעת המצאת פסק הדין.

תואיל המזכירות להמציא פסק הדין לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ