אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוזנרוט הלינה נ' עירית אילת ואח'

רוזנרוט הלינה נ' עירית אילת ואח'

תאריך פרסום : 22/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
18026-06
17/01/2010
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
רוזנרוט
הנתבע:
1. עירית אילת
2. כלל חברה לבטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעת נזיקין בגין נזק גוף שנגרם לתובעת בעת שמעדה על מכשול בגן ציבורי באילת. על נסיבות האירוע העידה רק התובעת. בעלה שהיה עד לאירוע הלך בינתיים לעולמו. לפי עדות התובעת היא עבדה כמעצבת פנים בעסק משפחתי יחד עם בעלה. היא הגיעה למקום האירוע יחד עם בעלה על מנת לסקור שלט שהוצב במסעדה בבעלות המשפחה, שניהל בנה. הם סקרו את השלט, וכשסיימו, החלו ללכת על שביל בגן בדרכם לארוחת הצהרים. לאחר שהלכה קדימה 15–20 צעדים או יותר, היא מעדה בבור ונפצעה. בתצהירה ובחקירתה הנגדית הבהירה התובעת היטב, שבעת שנפלה כבר לא עסקו בעלה והיא בשלט ובענייני העבודה ומעייניהם היו נתונים לארוחת הצהריים הקרובה. היא הבהירה שדעתה לא הוסחה בשל העיסוק בענייני העבודה.

 

תצלומי ה"בור" צורפו לכתב התביעה, אך לא לתצהירה של התובעת. בתצלומים נראה שביל כבוש, או סלול, באיכות לא אחידה ובו שקע, שמידותיו לא ברורות. לפי מראהו בהחלט יתכן ששקע כזה יכשיל הולך רגל, או שתלכד בו רגלו. לדברי התובעת את הצילומים צילם אחד מבניה (שלא העיד) רק כשנה אחרי האירוע, בעקבת שיחת אקראי שלה עמו שבמהלכה שאלה אותו אם העיריה כבר תיקנה את המכשול. לדבריה, היא הבינה את משמעות הפגיעה רק בהדרגה ובאיחור, ומכאן היוזמה המאוחרת לתעד את המפגע. טענה זו לא סבירה, שכן לטענת התובעת בעקבות אותה פגיעה היא לא היתה יכולה לעבוד במשך כשנה. דומה שלאחר זמן קצר למדי אמורה היתה התובעת להבין את חשיבות האירוע וגם את חשיבות הנצחת המכשול שגרם לו. לדבר משמעות הן באשר לאמינותה הכללית של עדות התובעת והן באשר לערכו הראייתי של התצלום. אילו תועד המפגע סמוך לאירוע ניתן היה לדעת כיצד נראה "בזמן אמת". לתיעודו המאוחר של המפגע ערך קטן בהרבה, שכן במקום לתמוך בעדות התובעת (ולקשור אותה במוקדם למפגע ספציפי) הוא נשען עליה תוך שהוא סובל מחסרונותיה של עדות כבושה.

 

אין מנוס מהתייחסות גם להיבט הטכני לכאורה של דרך הגשת התצלומים. התצלומים צורפו לכתב התביעה, אך לא צויין בו מי צילם אותם ומתי וקשה לדעת היכן בדיוק צולמו. לא אתיימר לערוך בדיקה מקצועית של התצלומים שבפני, אך ראוי לציין שבתצלומים ת/2 ו- ת/ 3 רואים בור קטן שצורתו והתאמתו לקווי הסדק בשביל שונים באופן מובהק מהבור שנראה בתצלום ת/1.

יתכן שההסבר נעוץ בכך שהתצלומים נעשו שנה לאחר מעשה ע"י אדם שלא ראה את הנפילה והתובעת כלל לא הצביעה בפניו על מקום הנפילה. בורות שנוצרים בשל בלאי ושקיעת קרקע אכן אינם יציבים ויתכן שישנו במשך הזמן את צורתם או, שבורות חדשים יפערו (עקב השפעת אותם כוחות) לצד בורות "ותיקים".

 

התצלומים לא צורפו לראיות שהגישה התובעת. הן לא היו חלק מתצהירה. הניסיון הראשון של ב"כ התובעת להתייחס אליהם נעשה בחקירה החוזרת של בנה האחר של התובעת. אילו היה מצליח הניסיון, היה מושג יתרון לא הוגן לתובעת, שכן הנתבעות כבר לא היו יכולות להציג לאותו עד שאלות בענין זה. לפני תחילת חקירתה הנגדית של התובעת ביקשה באת-כוחה להגיש את התצלומים, שלטענתה זהים לחלוטין לתצלומים שממילא צורפו לכתב התביעה. הסיבה שלא הוגשו יחד עם תצהיר התובעת היא לדבריה, שהתצלומים גופם לא היו בידי התובעת ומדובר בהשמטה טכנית לגמרי. מובן שטיעון זה מכיל בתוכו סתירה פנימית: דבר לא מנע מהתובעת לצרף לתצהירה את מה שכבר צירפה לכתב התביעה ונמצא ממילא בתיק בית המשפט (שבו היא יכולה לעיין כרצונה). דבר גם לא מנע מהתובעת לציין בתצהירה שפלוני צילם את המפגע במועד מסוים, אך מסיבה כלשהי אבדו התמונות והיא תנסה להשיגן עד לדיון.

יתכן בהחלט שמדובר בטעות כנה. מצד שני, אחת מתוצאותיה של אותה טעות היא שלנתבעות לא ניתנה הזדמנות לבדוק את התצלומים כראוי מראש ולהתכונן לחקירה עליהם. בעידן שבו עדיין תמונה אחת שווה אלף מילים אך זיופה דורש מכל מחזיק מחשב ביתי רק כמה דקות עבודה ב"פוטושופ", יש לעמוד היטב על המשמר מפני תמונות בלתי מהימנות. מוכן אני לקבל את התצלומים כראיה, אך איני מוכן לייחס להם משקל ראייתי רב או להעלים עין מכך, שדרך הגשתם סיכלה את כושרן של הנתבעות להתמודד עם הראיה. לא היתה זו ההתנהגות היחידה של התובעת שגרמה לתוצאה כזו.

 

ד"ר גורדין, שבדק את התובעת מטעם הנתבעים ציין שהתובעת הפגינה צליעה קשה ומוגזמת בעוד שבעת הבדיקה אצל הרופא מטעמה, ד"ר חיימסקי, הפגינה צליעה קלה בלבד. בעוד שד"ר חיימסקי הצליח לערוך לה בדיקה גופנית, הרי שד"ר גורדין כלל לא הצליח לבדוק אותה בשל תגובות הכאב החריפות שלה. מכך הסיק ד"ר גורדין, שהצליעה והרגישות לכאב אינם אלא "העמדת פנים והגזמה." מכל מקום, עובדה היא שהתנהגות סובייקטיבית של התובעת סיכלה בפועל את יכולתן של הנתבעות לבדוק אותה והדבר מנע מד"ר גורדין אפשרות להציג ממצאי בדיקה גופנית משלו כנגד ממצאיו של ד"ר חיימסקי – חסרון ממשי בחוו"ד מומחה.

יצוין, שגם המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר לידור דיווח על תגובת כאב קשה של התובעת (כידוע דרגת הכאב היא ענין לדיווח של המטופל – הרופא לא יכול למדוד כאב). ד"ר לידור לא סבר שזו העמדת פנים והגזמה, אבל גם לו היתה הערה מעניינת היכולה להשליך על אמינות התובעת. באמצע עמוד 5 לחוות-דעתו הוא ציין, שהעלה בפני התובעת את האפשרות לערוך פרוצדורה מסוימת והיא טענה שזו לא הוצעה לה מעולם אף שהוא מפנה לתיעוד שבו צוין במפורש שההצעה הוצעה והתובעת סירבה לה.

 

בן אחר של התובעת, ארדן, העיד שניהל את המסעדה במקום והיה מודע לקיומו של הבור בקרבת מקום. הוא ראה אותו קודם והסביר בגילוי לב שלא ראה את סכנתו הגדולה עד שאמו לא נפלה שם. הוא אמר שהוא עצמו לא נפל שם קודם מפני ש"פקח את עיניו". ניתן להסיק על דרך ההיפוך את סיבת הנפילה של אמו. הבן סיפר גם על מה שאמרה לו אמו על נסיבות נפילתה: "היא סיפרה לי שהלכה לכיוון המסעדה ופשוט נפלה". ניתן להפיק מטקסט זה שני פרטים רלוונטיים: האחד "פשוט נפלה" הוא הסבר לנפילה שבו אין כל סיפור של מעידה ל"בור". השני, שהתובעת היתה בדרכה אל המסעדה.

 

יש להתייחס לאמירה זו בזהירות, שהרי כאשר אם מספרת לבנה על פציעתה היא אינה בהכרח מקפידה בלשונה. אכן, בתצהירה הבהירה התובעת היטב שהיתה בדרכה מהמסעדה לכיוון מרכז העיר, לאכול ארוחת צהריים. ובכל זאת, מצאתי את הגרסה שהתובעת היתה דווקא בדרכה אל המסעדה גם בפרק "תולדות המקרה" בחוות דעתו של ד"ר לידור, המומחה מטעם בית המשפט (פרק שתוכנו נכתב "בהתאם למידע שנמסר על ידה"). אגב, גם בענין אחר יש סתירה בין עדות התובעת לעדות בנה. לשאלה זהה, האם היתה התובעת מגיעה למסעדה מדי יום, השיב הבן בחיוב ואילו התובעת השיבה בשלילה מוחלטת ואף הוסיפה שלא הגיעה למסעדה גם בתדירות שבועית.

 

התובעת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל). כך סיפרה שם: "...בזמן הביקור במסעדה התרחקתי מעט מהמסעדה כדי לראות את השלט שהוצב בחזית המסעדה ולא שמתי לב ונכנסתי לתוך מהמורה בכביש שסמוך למסעדה ונפלתי ונפגעתי בברך ימין..."

 משמע, שהתובעת נכשלה במהמורה, על גבי כביש סמוך למסעדה, תוך כדי בדיקת שלט הפרסום של המסעדה. העדות בבית המשפט היתה שהתובעת נפגעה בשל "בור" על גבי "שביל" (שהוא אמנם סלול) אחרי שבדיקת שלט הפרסום כבר הסתיימה. את ההבדלים בין "בור" ו"מהמורה", "שביל" ו"כביש" ניתן להסביר מעט בדוחק כדקויות סמנטיות חסרות חשיבות. הסבר זה חדל להיות אפשרי כשעוסקים בשאלת העיתוי. האם נפלה התובע בעת בדיקת השלט, או לאחר שזו כבר הסתיימה? מכיוון שהתובעת מסרה שתי גרסאות שאינן מתיישבות זו עם זו ואף אינן יכולות להיות ביטוי משובש של אותו תוכן, אין מנוס מלבחון את ההבדל בין נסיבות נתינתן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ