אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוזנגרטן דבורה גיטל ואח' נ' בלוך

רוזנגרטן דבורה גיטל ואח' נ' בלוך

תאריך פרסום : 30/08/2011 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום ירושלים
12-09
25/08/2011
בפני השופט:
ראובן שמיע

- נגד -
התובע:
1. רוזנגרטן דבורה גיטל
2. רוזנגרטן לרנס
3. פליס רוזנגרטן

הנתבע:
רות בלוך
פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה לפינוי מושכר, הנמצא בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 230 בגוש 30109 ברח' נברתא 4, בירושלים (להלן: "הנכס"), בחלקה זו בנוי בנין המכיל בין היתר, דירת מגורים בקומת הקרקע של הנכס הנ"ל (להלן: "המושכר").

הנתבעת גרה בדירה זו כ-30 שנה בדמי מפתח.

בתביעתו טוען התובע כי בהתאם לסעיף 131(5) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] - תשל"ב-1972, הנתבעת איננה זכאית להחזיק עוד בנכס מאחר והיא נטשה את המושכר באופן המזכה את הבעלים בהחזרת המושכר לידיהם, וכן כי לא חלות עליה ההגנות החלות על דייר מוגן ועל כן ניתן לפנותה מהמושכר.

לעומתו, טוענת הנתבעת כי טענות אלו משוללות כל יסוד ואינם אלא נסיון לנשל את הנתבעת מדירתה שלא כדין.

רקע

עיקר העובדות הנדרשות לענייננו הינן כדלקמן:

ביום 21.06.1987 נערך ונחתם בירושלים הסכם שכירות מוגנת, בין הגב' מלכה קדוש מצד אחד [כנציגת הבעלים בעבר, מר אנריקה קדוש (להלן: "המשכיר")] לבין הגב' רות בלוך, הנתבעת (להלן:"הנתבעת"). לפי הסכם זה, שכרה הנתבעת דירת חדר ושירותים משותפים במושכר לתקופה בלתי מוגבלת למטרת מגורים.

לאחר מכן רכשו התובעות את זכויותיו של מר אנריקה קדוש בנכס, וביום 03.05.09 נרשמה הבעלות בנכס על שמן .

הנתבעת הינה נתמכת סעד מטעם עיריית ציריך בשוויץ ומרכז חייה בשוויץ. היא מתקיימת בדירה בציריך הממומנת ע"י משרד הסעד המקומי, ומבקרת בחגים בירושלים ובתקופה זו נמצאת בדירה נשוא התביעה.

בזמן היותה בחו"ל ביקשה הנתבעת מקרובי משפחתה שיתנו את תשומת לבם לקורה בדירתה ולכך שחפציה ומטלטליה נשמרים כראוי. בשלב מסוים חתמה הנתבעת על ייפוי כוח לטובת בני הזוג לבנט, לטפל בענייני דירתה (בכלל זה, לעשות תיקונים נדרשים, לפרק מכשולים, לקרוא למשטרה במידת הצורך ועוד) הנתבע טוען כי יפויי כוח זה נעשה בניגוד למוסכם בחוזה השכירות.

בין הנתבעת לבעלי הבית שררו לאורך השנים מחלוקות רבות בנוגע לתנאי המגורים בדירה. בנוסף, הנתבעת הלינה על התנהגותו של יוסי כהן, שכן שמתעמר בה, כך לטענתה, לאורך שנים באמצעות זריקת חפצים ופסולת לתוך מרפסת דירתה, פגיעה ברכושה ובחפצים השייכים לה, גרימת נזקים, ונקיטה באיומים והפחדות נגדה ואף מנע ממנה כבר למעלה מ-6 שנים את הכניסה לאמבטיה המשותפת על ידי הצבת דלת שלא ניתנת לפתיחה מצדה ועל ידי הצבת קרשים בכניסה לבית השימוש, בעקבות אירועים אלו ניתן צו מניעה כנגד אותו שכן.

לאחרונה הוגשו תלונות במשטרה בגין בעבירות איומים ותקיפה על כך שהנתבעת באמצעות אנשים מטעמה תוקפת את השכנים הנוספים (ובכלל זה את השכן נגדו ניתן צו המניעה), אף הם דיירים מוגנים בנכס.

אין מחלוקת בין הצדדים כי מצבה של הדירה בכי רע וכך היה כבר לפני שנים רבות, אולם התובע טוען כי מצבו של הנכס אשר סובל מהזנחה רבתי נגרם עקב העדר נוכחות קבועה ורצופה של הנתבעת בנכס, ולעומתו טוענת הנתבעת כי בעלי הבית (ובכלל זה התובעות) הם אלו שהזניחו את הדירה כאשר לא פעלו כנדרש מהם לאחזקת הבית במצב תקין.

לטענת הנתבעת, היא פנתה בשנת 2000 לבית הדין לשכירות בירושלים, על מנת שיחייב את בעל הבית לבצע את התיקונים הנדרשים אולם מאחר ולא הונחו בפניי כלל המסמכים הרלוונטים, אין בידי להתייחס להליך זה.

ביני לביני, לדירה נכנס פולש, והצדדים חלוקים בשאלה מי נשא בנטל סילוקו. התובעות טוענות כי תיקי החקירה שהוצגו בפני בית משפט מלמדים על כך כי הן אלו שטיפלו בעניין החל מהתלונה הראשונה של השכן יוסי כהן ועד לפינוי הפולש בפועל. ואילו הנתבעת טוענת כי מי שפעל לסילוק הפולש הייתה הגב' חוה ברק, אחותה של הנתבעת, אשר הגישה תלונה כנגד הפולש.

עיקר טיעוני הצדדים:

טיעוני התובעות:

טענתן המרכזית של התובעות היא כי הנתבעת נטשה את הנכס והיא מתגוררת דרך קבע מחוץ לגבולות מדינת ישראל. לטענתן הנתבעת שוהה מחוץ לישראל מרבית חודשי השנה, ומבקרת בארץ בתקופת החגים (פסח ראש השנה וסוכות) ונכנסת לישראל באמצעות דרכון זר. בנוסף הנתבעת מחזיקה אזרחות שוויצרית ומעולם לא טרחה לעלות לישראל על אף שהיא זכאית לכך, ואיננה אזרחית ישראלית.

התובעות מציינות כי עדותה של הנתבעת עצמה תומכת בגירסתן. הגברת רוזנגרטן הודתה כי האזרחות השוויצרית מעניקה לה הטבות העולות לאין שיעור על ההטבות אותן מקבלים אזרחי ישראל וכן אישרה הנתבעת כי היא זכאית ל"פנסיה" חודשית בסך של 5,000 ₪ וכי היא נהנית משירותי רפואה בשוויץ ואיננה חברת קופת חולים בישראל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ