אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוזנברג נ' אברהם

רוזנברג נ' אברהם

תאריך פרסום : 27/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
22552-03-13
17/10/2013
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
גבריאל אברהם
הנתבע:
יחיאל יוליוס רוזנברג

החלטה

בפני בקשת תובע שכנגד לפיצול סעדים.

תמצית העובדות הרלוונטיות

במסגרת תובענה זו עותר המשיב לחיוב המבקש בתשלום סך 437,000 ₪, בטענה שעל המבקש להשיב מקדמה בסך 100,000 ₪ שקבל בגין זכרון דברים לרכישת נכס, אשר בוטל, וכן גם לפצות את המשיב ב- 337,000 ₪ נוספים.

המבקש הגיש כתב הגנה ובד בבד גם תביעה שכנגד ובה הוא עצמו עותר לחיוב המשיב בתשלום סך של 237,000 ₪.

בתמצית, לטענת המבקש נכרת בין הצדדים ביום 31.12.12 זכרון דברים לפיו רכש המשיב מהמבקש מחסן בשטח של 656.20 מ"ר בקומת המרתף של הבניין ברחוב בן יהודה 32, תל אביב, תמורת סך של 3,370,000 ₪. בגין זכרון דברים זה שילם המשיב (הקונה) מקדמה בסך 100,000 ₪ אולם לאחר מכן חזר בו מהתחייבותו והודיע על ביטול זכרון הדברים, כאשר לטענתו התברר שבעלת הזכויות בבניין מעמידה לביצוע העסקה תנאים להם איננו מסכים.

בתביעה העיקרית טוען המשיב שביטול זכרון הדברים נעשה כדין ולאחר שדווקא המבקש הפר התחייבויותיו; ואילו במסגרת התביעה שכנגד טוען המבקש כי דווקא המשיב הוא הוא זה שהפר את זכרון הדברים שלא כדין, שלכן עליו לפצות את המבקש על נזקיו.

בעקבות קדם המשפט הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד. בכתב התביעה שכנגד מבסס המבקש את סכום התביעה על הטענה שלפיה יש לחייב את המשיב בתשלום פיצויים מוסכמים בסך של 337,000 ₪, בניכוי המקדמה שכבר שולמה. בבקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד, עותר המבקש להוספת טענה חלופית באשר לנזקים שנגרמו לו עקב הפרת זכרון הדברים. לטענתו, לפי טענה חלופית זו, עקב הפרת זכרון הדברים בידי המשיב סוכלה עסקה אחרת למכירת הנכס תמורת סכום גבוה יותר, ולאחר שהופר זכרון הדברים עלה בידי המבקש למכור רק חלק מהנכס ובסכום מופחת יותר.

המבקש טוען שעבור הנכס בשלמותו יכול היה לקבל בעסקה הקודמת שסוכלה 3,600,000 ₪ ובפועל עלה בידיו לקבל סך של 1,355,000 ₪ עבור 3,000/6552 מהנכס. ההפרש בין מה שיכול היה לקבל למה שקבל עומד על 290,839 ₪ והמבקש עותר לחיוב המשיב בפיצוי על נזק זה בהפחתת המקדמה שכבר שולמה.

הבקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד טרם הוכרעה אך בד בבד כבר עתר המבקש להיתר לפיצול סעדים, זו הבקשה נשוא החלטה זו.

הבקשה ותמצית הטענות

המבקש עותר להיתר לפיצול הסעדים הנתבעים במסגרת התביעה שכנגד, כך שיינתן לו היתר לתבוע בתביעה נפרדת את יתרת הנזק אשר נגרם לו עקב הפרת התחייבויות המשיב.

לטענת המבקש, בשלב זה עלה בידיו למכור רק חלק מהנכס נשוא זכרון הדברים ואפשר שמכירת יתרת הנכס בעתיד עלולה להיעשות לפי שווי נמוך יותר משווי הנכס בזיכרון הדברים, ובכך יגרם לו נזק נוסף אשר אין הוא יכול להעריך כעת. עותר לפיכך המבקש לקבלת רשות לפיצול סעדים כך שיוכל בתביעה עתידית נפרדת לתבוע פיצוי עבור הנזק שיגרם לו ממכירת הנכס כולו בעתיד.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענת המשיב טענות המבקש לגופן מופרכות וממילא עליו לתבוע בתביעה אחת את מלוא הסעד בגין עילת התביעה.

דיון

ככלל, חייב תובע לכלול בתביעה המוגשת על ידו את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל עילת התביעה. כך נקבע בתקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). כחריג לכלל, מוסמך בית המשפט, בהתאם לתקנה 45 לתקנות, להתיר לתובע לפצל את הסעדים הנתבעים על ידו מאותה עילת תביעה. תובע אשר לא תבע את מלוא הסעדים המגיעים לו בשל אותה עילה בגינה תבע, ולא קבל את רשות בית המשפט לפצל סעדיו, לא יוכל לתבוע לאחר מכן סעד בשל אותה העילה.

הוראות אלו מבטאות שאיפה ברורה למנוע ריבוי התדיינויות, למנוע בזבוז זמן שיפוטי, לייעל את בירור המחלוקות ולמנוע סיכון של הכרעות סותרות. בית המשפט משווה לנגד עיניו את השאיפה המתמדת להכרעה כוללת במחלוקות שבין הצדדים כמקשה אחת, בהליך אחד ובלא לפצל את ההתדיינות לכמה משפטים נפרדים. בכדי לקבל היתר לפיצול סעדים שומה איפה על התובע להצביע על אינטרס מיוחד לכך בנסיבות העניין.

עם זאת, הסמכות הנתונה להתיר פיצול סעדים מתייחסת למצב בו אכן מתבקש פיצול שכזה – פיצול של סעדים שונים ביחס לאותה עילת התביעה. מאידך, כאשר בסעד אחד מדובר, לא ניתן כלל לפצל את הסעד לסעדי משנה נפרדים. במצב זה אין כל אפשרות לעתור לפיצול ואין סמכות להתיר פיצול שכזה.

"אם נגרם לתובע נזק כספי הנובע מעילה אחת, אין התובע רשאי לתבוע חלק מהסכום בתביעה אחת, ואת יתרת הנזק - בתביעה שנייה, נוספת" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 129).

נראה שזה בדיוק אשר מנסה המבקש לעשות במקרה דנא. המבקש איננו עותר כלל לסעדים נפרדים אלא לסעד אחד ויחיד – פיצוי כספי על יסוד הטענה שהמשיב הפר את התחייבותו לרכישת הנכס בזיכרון הדברים. בכתב התביעה שכנגד המתוקן (אשר ממילא הגשתו טרם הותרה) טוען המבקש שיש לחייב את המשיב בפיצוי כספי על הנזק שנגרם לו בגין הפרת ההסכם; ובבקשה זו מבקש המבקש רשות לשוב ולהגיש תביעה נוספת, נפרדת, בבקשה לאותו סעד כספי ממש עקב אותה הפרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ