אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוזנברג ואח' נ' רכניץ ואח'

רוזנברג ואח' נ' רכניץ ואח'

תאריך פרסום : 13/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
2980-03-11
13/07/2011
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
התובע:
1. רוברט רכניץ
2. בומל ג'רוסלם 1
3. אל אל סי

הנתבע:
1. הנרי רוזנברג
2. וויויאן גלוק
3. HVR JERUSALEM LLC LLC

החלטה

בהמשך להחלטתי מיום 6.7.2011 ולאחר שבחנתי את עמדת הצדדים, בסוגיה הדיונית שפורטה שם, חזרתי ועיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובת המבקשים ושקלתי את השיקולים הרלוונטיים, הדרושים לעניין, נחה דעתי, כי בטרם מתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף, יש מקום להורות למבקשים (ויתר הנתבעים) להגיש כתב הגנה, שלאחריה יועבר הדיון בתובענה (כמו גם הדיון בבקשה) לשופט שיקבע ולהחלטה בבקשה, על פי שיקול דעתו. להלן, יובאו הנימוקים להחלטתי.

כנגד המבקשים ונתבעים נוספים, הוגש כתב תביעה בטענה להפרת הסכם, שנכרת בין המשיבים 1 ו-2 לבין המבקש 1 מיום 8.2.2007 (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, השקיעו המשיבים סך של 5.463 מיליון דולר ארה"ב בפרויקט מקרקעין במתחם ממילא, בעיר ירושלים, שייעודו בניית יחידות דיור יוקרתיות (להלן: "הפרויקט"). לטענת המשיבים, חרף זכותם לזכויות שונות בפרויקט, הפרו המבקשים את ההסכם הפרה יסודית ולפיכך, הוגשה התובענה לסעדים שונים, בין היתר, צו הצהרתי, מתן חשבונות ואכיפת ההסכם.

בטרם הוגש כתב הגנתם, טענו המבקשים, כי יש להורות על סילוק כתב התביעה, על הסף, מהטעם, כי בהסכם ובעיקר בהסכמים נוספים, קיימות תניות שיפוט ברורות לפיהם יש לברר את המחלוקות, בין הצדדים, בטריבונאלים מסויימים בארה"ב, שם הם מתגוררים. עוד נטען, כי בית המשפט בישראל איננו הפורום הנאות לדון בתובענה וכי מירב הזיקות מצביעות בבירור על ארה"ב כפורום לבירור המחלוקות. לטענתם, מדובר בהתקשרויות שנערכו בארה"ב, בשפה האנגלית, התמורה שולמה בארה"ב, כל הצדדים הינם אזרחי ותושבי ארה"ב, החברה שהוקמה לצורך ביצוע הפרויקט מאוגדת בארה"ב והדינים הרלוונטיים הם דיני ארה"ב.

בתגובתם, דחו המשיבים את טענות המבקשים והדגישו, כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לבירור טענות הצדדים. המשיבים הדגישו, כי בהסכם לא נכללה כל תניית שיפוט זר, כפי שנטען וכי מהותו וטיבו הוא להקמת הפרויקט. בנסיבות אלו, נוכח מיקומו של הפרויקט, בישראל וזכויותיהם הנטענות של המשיבים, על פי ההסכם, בפרויקט, הפורום הנאות לבירור טענותיהם, הוא בבית משפט בישראל. בתשובתם לתגובה, חזרו המבקשים על טענותיהם, בבקשה, הדגישו את התנהלות המשיבים הנגועה בחוסר תום לב וביקשו להעתר לבקשתם.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה והתשובה לתגובה על נספחיהם, ולאחר שנטען שם כי מתנהלים הליכים משפטיים, בארה"ב, הוצע לצדדים להמתין עד להכרעה בהם, כאשר זו תשמש בסיס דיוני להכרעה בבקשה והכל כפי שפורט בהחלטתי שם. בתשובת הצדדים להסדר המוצע, נמצא כי ההליכים בארה"ב, שונים מאלה שננקטו כאן ומשכך, אין בהסדר כדי לסייע. בנסיבות אלו, נדרשתי לבקשה לגופה.

אכן נכון, משהוענקה לבית המשפט סמכות לדון בתובענה קמה לו החובה לעשות כן למעט חריגים, ולענייננו, חריג "הפורום הלא נאות". משנמצא, כי אין בהסכם נשוא התובענה תניית שיפוט ייחודית, יש להדרש לשיקולים, אשר על פיהם, בהתעורר שאלה של ברירת מקום שיפוט, בין בית משפט מוסמך בישראל לבין בית משפט זר, רשאי בית המשפט בישראל לסלק את התביעה, כדי שזו תנוהל בפני בית המשפט הזר (רע"א 9810/05 HECKE נ' PIMCAPCO LIMITED פורסם בנבו, 30.8.2009). על פי הפסיקה המבחן המכריע לעניין זה, הינו מבחן הפורום הטבעי שלו הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת נשוא הדיון, אליו מובילות מירב הזיקות הרלוונטיות. השיקולים אותם שוקל בית המשפט לצורך בחינת שאלה זו, הינם שיקולים שונים, ובהם טיבה של המחלוקת, מקום מושבם ועסקיהם של הצדדים, גישה למקור הראיות, אפשרות לחייב עדים להעיד, הוצאות הכרוכות בהבאתם, הדין המהותי החל ועוד. יחד עם זאת נקבע, כי על הצד המעלה את טענת הפורום הלא נאות, מוטל נטל השכנוע ועליו להראות כי המאזן נוטה באופן ברור ומשמעותי לעבר הפורום הזר (ע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה, פד מח(2) 77, 82 (1994)).

בחינת כתבי הטענות בבקשה על נספחיהם מקשות על קביעת גדר המחלוקת במלואה, ומכאן, עולה השאלה, האם נכון להכריע בבקשה על יסוד האמור בבקשה, בתגובה ובתשובה, בלבד או שמא, יש מקום להורות על הגשת כתבי הגנה, על מנת לדעת את היקף המחלוקת בין בעלי הדין ובכך, לאפשר לבית המשפט לקבל החלטה מושכלת ויעילה. באשר לשיקולים שעל פיהם בית המשפט בוחן את האפשרות אם להורות על הגשת כתב הגנה, מקום בו הוגשה בקשה מקדמית לסילוק התביעה על הסף, נקבע, כי רק במצבים חריגים ויוצאי דופן, ראוי יהא ליתן אורכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים, זאת, בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים, האחד, כי על פני הדברים יש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית והשני, כי על הנתבע להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונאליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים, כל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית (רע"א 10227/06 משה בובליל נ' עו"ד חיים אינדיג ואח', פורסם בנבו, 5.2.2007).

בענייננו, יש, לכאורה, ממש בבקשה שכן, אין חולק כי ההסכם (הערוך בשפה האנגלית) נחתם בארה"ב בין צדדים אזרחי ארה"ב, החברה שהוקמה לביצוע הפרויקט הינה חברה שנוסדה בארה"ב וניתן להניח, כי מרבית העדים הרלוונטיים הם תושבי ארה"ב. זאת ועוד, עיון במסמכים הנלווים ("טיוטת" הסכם הניהול וכתב הערבות),לנוכח תניית השיפוט הקבועה בהם, מצביעה אף היא, על ציפיותיהם, הלכאוריות, של הצדדים להתדיין בארה"ב ונדמה, כי יש גם בסיס לטענה, בדבר הדין שיחול, הוא הדין בארה"ב. מנגד, הפרויקט נשוא התובענה, הינו פרויקט מקרקעין, בתחומי מדינת ישראל, אין חולק, כי מהותו וטיבו של ההסכם, כמו גם הקמת התאגיד המשותף שנוסד, הוא לצורך ביצוע הפרויקט, בלבד.

בנסיבות אלו, מקום בו טענות התובעים נגזרות מההסכם ובשים לב לנטל המוטל על המבקשים, על פיו עליהם להראות כי המאזן נוטה באופן ברור ומשמעותי לעבר הפורום הזר, נדמה כי סיכויי הבקשה אינם חד משמעיים ולפיכך, הנני סבור כי ראוי ונכון יותר, בטרם מתן החלטה בבקשה, להידרש למכלול כתבי הטענות בתובענה ולעמוד על היקף המחלוקת שבין הצדדים. זאת ועוד, במסגרת "מקבילית הכוחות" בין שני התנאים המצטברים שנקבעו, לעניין הכרעה בבקשה בטרם יוגש כתב הגנה, נדמה, כי לא ידרשו "..משאבים רבים ביותר שאינם פרופורציונאליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים" (רע"א 10227/06, לעיל). לשון אחר, בחינת טענות הצדדים מעלה כי סיכויי הבקשה אינם גבוהים במידה המצדיקה הכרעה בה, בטרם יוגשו כתבי ההגנה ומשכך, ראוי, בטרם מתן החלטה, להורות על הגשתם.

כללם של דברים, הנני מורה למבקשים (ויתר הנתבעים) להגיש כתבי הגנה( בהתחשב בפגרת בתי המשפט) עד ליום 15.9.2011. עם הגשת כתבי ההגנה יועבר התיק לקביעה בפני שופט ולצורך מתן החלטה בבקשה, על פי שיקול דעתו.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"א, 13 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ