רוזן נ' מונטקיו

פסק דין

רקע

התובעת הינה הבעלים של חנות ברח' הקישון 13, תל אביב, המצויה על המקרקעין הידועים כגוש 6930 חלקה 27 (להלן: "החנות").

הנתבע החזיק בחנות, לטענתו, מכוח זכויות דיירות מוגנת.

התובעת הגישה תביעת פינוי כנגד הנתבע (להלן: "התביעה הנוכחית").

דיון הוכחות בתביעה הנוכחית נקבע ליום 11.9.12.

במקביל לבירור התביעה הנוכחית, התנהל בין הצדדים הליך משפטי נוסף, שמקורו בתביעת פינוי שהגישה התובעת כנגד הנתבע ואביו ז"ל (להלן: "התביעה הנוספת").

התביעה הנוספת התברר בפני כב' השופט טובי, אשר בסופו של דבר דחה אותה בפסק דין מנומק מיום 30.3.11 (להלן: "פסק הדין בתביעה הנוספת").

התובעת ערערה על פסק הדין בתביעה הנוספת, וביום 18.1.12 קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור, ביטל את פסק הדין בתביעה הנוספת והורה לנתבע לפנות את החנות (להלן: "פסק הדין בערעור").

ביום 12.3.12 הודיעה התובעת כי החנות פונתה ועל כן אין תכלית לבירור התביעה הנוכחית. התובעת ביקשה להורות על מחיקת התביעה ועל השבת האגרה ששולמה.

בתגובתו מיום 21.3.12, הודיע הנתבע כי הוא מתנגד למחיקת התביעה, אולם הוא מסכים לדחיית התביעה הנוכחית בכפוף לפסיקת הוצאות לטובת הנתבע.

הנתבע טען כי מדובר בתביעה קטנונית אשר הוגשה בכדי לגרום לו הוצאות כספיות בלבד. התביעה נעדרה עילת פינוי על פי חוק הגנת הדייר, והוגשה שלא כדין בסדר דין מקוצר. הנתבע הוסיף כי בהגשת התביעה פעלה התובעת שלא בתום לב ועשתה שימוש לרעה בהליכי משפט. לאור האמור ביקש הנתבע להורות על דחיית התביעה וכן לפסוק לזכותו הוצאות לדוגמא.

בתשובתה הודיעה התובעת כי אינה מסכימה לדחיית התביעה (אלא כאמור, רק למחיקתה). התובעת הוסיפה כי מאחר שבית המשפט המחוזי הכריע בערעור שהנתבע אינו דייר מוגן, הרי הגשת התביעה בסדר דין מקוצר נעשתה כדין.

לחילופין, הודיעה התובעת כי ככל שבקשתה( למחיקת תביעה ללא הוצאות ולהחזר אגרה) ללא תתקבל, היא מבקשת לאפשר לה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

הכרעה

התובעת מבקשת בתביעתה לצוות על הנתבע "לפנות או לסלק ידו מהחנות...".

לאור פסק הדין בערעור אשר בעקבותיו פינה הנתבע את החנות, הרי נכון להיום, תביעת פינוי הנוכחית כבר אינה רלוונטית, והסעד המבוקש הינו תיאורטי.

לעניין זה, נאמר: "בדרך כלל, בית המשפט אינו מוכן לדון בעתירה, אף אם היתה אקטואלית, משעה שנעשתה תיאורטית. כלומר, אם המקרה הנדון בעתירה נפתר, מעצמו או בהחלטה, אין בית המשפט מוכן יותר לדון בשאלה המשפטית שהתעוררה באותו מקרה" (בג"צ 6055/95 שגיא צמח נ' שר הביטחון פ"ד נג(5) 241).

וכן: "אמת הדבר, בית משפט זה אינו דן בשאלות שאינן אקטואליות, ואין הוא נותן חוות דעת אקדמית גרידא בשאלות בעלות עניין תיאורטי..." (בג"צ 73/85 סיעת "כך" נ' שלמה הילל פ"ד לט(3) 141).

והדברים ישימים לענייננו.