אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוזן נ' מדינת ישראל

רוזן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 19/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
10191-03-10
19/08/2010
בפני השופט:
אילן רונן

- נגד -
התובע:
בן ציון רוזן
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לפיצויים בגין טענה לרשלנות של משטרת ישראל.

התובע הינו נכה ובעל תו חניה המוקנה לפי חוק לנכים הזכאים לכך.

ביום 29.03.09 החנה התובע את רכבו, כאשר חלקו על המדרכה וחלקו על הכביש.

לנוכח חניה זו ניתן לתובע דו''ח במסגרתו נדרש לשלם קנס או להודיע על רצונו להשפט. בעקבות קבלת הדו''ח, ביום 2.04.09, פנה התובע לנתבעת בבקשה לבטל את הדו''ח והסביר כי בהיותו נכה ובעל תו נכה, לא בוצעה על ידו כל עבירה. במכתב מיום 10.05.09 נדחתה בקשתו ובעקבות זאת התקיים הליך משפטי. בדיון אשר נקבע ליום 22.10.09 ניתנה למשטרת ישראל ארכה לשקול את עמדתה ולאחר שנתקבלה זו, ביום 26.01.10, נמחק כתב האישום כנגד התובע. לטענת התובע, כל ההליך הכרוך בהגשת כתב האישום נגדו מגלם רשלנות של משטרת ישראל ועקב רשלנות זו נגרמו לו נזקים הבאים לכדי ביטוי בהוצאות נסיעה, בזבוז זמן ועוגמת נפש. התובע עותר לפיצוי בסך 2,900 ש''ח לנוכח כל אלו.

הנתבעת איננה מכחישה את העובדות כפי שצויינו על ידי התובע אך מכחישה כי אלו מגלמות רשלנות מצד המשטרה. לטענת הנתבעת, החנה התובע את רכבו באופן אשר הווה הפרה לתנועה, שלכן הייתה הצדקה מלאה למתן הדו''ח. הנתבעת אינה מכחישה כי לבסוף הסכימה לבטל את הדו''ח, אך טוענת כי עשתה כן לאחר שקילת הנסיבות פעם נוספת ובלא שהדבר יהווה רשלנות.

שני הצדדים הוסיפו והשלימו את טענותיהם בע''פ בדיון אשר התקיים בפני. התובע הוסיף וטען כי החנה את רכבו במרחק של 30 מ' מהצומת בעוד החוק מתיר חנייה במרחק של מעל 12 מ', כך שעל המשטרה היה לדעת שלא בוצעה על ידו כל עבירה. התובע הוסיף והסביר, כי אין צורך בהצגת אסמכתאות לנזקים להם טען, שכן הנזקים מדברים בעד עצמם. נציגת הנתבעת מצידה הדגישה כי ביטול כתב האישום אינו סיבה להאשמת המשטרה ברשלנות, והפנתה להלכה הפסוקה לפיה בהעדר הכרעה כי העבירה לא בוצעה, ישולם פיצוי לנאשם רק בנסיבות חריגות.

בהתאם להלכה הפסוקה מלפני בית המשפט העליון, נדחתה הגישה המחסנת את השלטון במדינת ישראל מאחריות בנזיקין. כך גם ביחס למשטרת ישראל, עליה מוטלת אחריות בנזיקין זה מכבר, הן באשר לביצוע רשלני של חובותיה והן באשר למחדליה בביצוען. המשטרה אינה זכאית איפוא לחסינות בגין נזקים שגורמים פעולותיה או מחדליה. יחד עם זאת, יש לזכור כי למשטרה מלאכה רבה ומשאבים מוגבלים ולעיתים, עליה לקבוע סדרי עדיפויות וקדימויות בביצוע משימותיה. למשטרה איפוא הסמכות לשיקול דעת. שיקול דעת זה ייעשה במתחם שכמובן אינו בלתי מוגבל.

עוד יש לזכור, כי יש להזהר מפני הטלת חובת זהירות קונקרטית שעלולה לפגוע בפעילותה השוטפת של המשטרה ותביא להססנות בקבלת החלטותיה. עוד יש להשמר מפני מצב בו "תוצף" מערכת המשפט בתביעות אזרחיות כלפי המשטרה, כך שיצא הציבור נפסד.

השאלה היא איפוא, אם בנסיבות העניין הוכחה רשלנות מצד משטרת ישראל ובשים לב למדיניות המשפטית האמורה לעיל. בהתאם לחוק החניה לנכים, תשנ''ד 1993, רשאי נכה להחנות את רכבו גם במקום שאין החניה מותרת בו, אך אינו רשאי לעשות כן במקום בו נעשית החניה תוך מניעת מעבר חופשי להולכי רגל ואיננו רשאי לעשות כן במקום בו גורמת החניה להפרעה ממשית לתנועה. הפרעות שכאלו יכולות להתרחש גם כאשר החניה נעשית במרחק העולה על 12 מ' מצומת קרובה והאיסור יחול גם במקרה שכזה.

בנסיבות העניין דנא, סברה משטרת ישראל כי התובע החנה את רכבו במקום בו אסור היה לו לעשות כן, למרות היותו בעל תג נכה, כדין. לא הוצגה בפני כל ראייה כי בהחלטתה זו התרשלה משטרת ישראל והנפיקה לתובע דו''ח במצב בו, על פניו, לא היה מקום לכך.

עצם העובדה כי כתב האישום בוטל בסופו של יום איננה כשלעצמה עדות לרשלנות מצד משטרת ישראל. יש לזכור כי בהתאם להלכה הפסוקה "בלא קביעה פוזיטיבית כי הנאשם לא ביצע את העבירה – הרי ככלל ובהעדר נסיבות חריגות כגון התרשלות של ממש מצד התביעה, לא ישופה הנאשם בגין הוצאותיו" (ע''פ 1382/00 עמית בן ארויה נ' מדינת ישראל , פורסם בתקדין). בעניין דנא, אין קביעה פוזיטיבית לפיה לא ביצע התובע את העבירה ווודאי שאין כל ראייה לנסיבות חריגות המצדיקות פיצויים.

אשר על כן, אני מחליט לדחות את התביעה, אך לנוכח נסיבות העניין – אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום ט' אלול תש"ע, 19/08/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה אראל צימרמן

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ