אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוה נ' ארביב

רוה נ' ארביב

תאריך פרסום : 18/11/2013 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
31063-07-13
06/11/2013
בפני השופט:
רבקה פוקס

- נגד -
התובע:
רחל רוה
הנתבע:
אליהו ארביב

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית משפט לתביעות קטנות בקריות (כב' השופט ע' נווה) מיום 1.7.13, אשר קיבל את תביעת המשיב בחלקה וקבע כי על המבקשת לשלם למשיב סך של 10,966 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 500 ₪, ודחה את התביעה שכנגד שהגישה המבקשת נגד המשיב (להלן: "פסק הדין").

עסקינן בתביעה כספית שהגיש המשיב כנגד המבקשת בבית משפט לתביעות קטנות בקריות (להלן: "בית משפט קמא") בטענה כי המבקשת, ששכרה ממנו חנות, שבבעלותו, הנמצאת בקניון לב בכרמיאל, לא שילמה את דמי הניהול לקניון, בתקופה בה שכרה מהמשיב את החנות, חרף חיובה על פי החוזה, ועל כן, נאלץ המשיב בעזיבתה לשלם את החוב במקומה על מנת למנוע את סגירת החנות וזאת לפי דרישה שהומצאה לו ביום 31.12.05.

במסגרת פסק הדין קיבל בית משפט קמא את התביעה העיקרית בחלקה וקבע כי המשיב הוכיח ששילם את דמי הניהול, שבחיובם חבה המבקשת על פי חוזה עימו, לאחר שהמבקשת לא שילמה אותם, וכן נדחתה טענת ההתיישנות שהעלתה המבקשת. בנוסף, דחה בית משפט קמא את הטענות השונות שהעלתה המבקשת נגד המשיב ובכלל זה בתביעה שכנגד שהוגשה על ידה, עת הורה כי דין התביעה שכנגד להידחות.

לאור האמור, הוגשה בקשת רשות הערעור המונחת בפניי.

טענות המבקשת:

המבקשת טוענת כי פסק דינו של בית משפט קמא אינו צודק, כלשונה, וכי יש בו טעויות משפטיות, בנסיבות בהן נדחתה טענת ההתיישנות, שהעלתה המבקשת, לאחר שבית משפט קמא קבע קביעה עובדתית שגויה בדבר המועד בו נודע למשיב אודות החוב; וכן טענה המבקשת כי לא כדין נדחתה התביעה שכנגד בנסיבות בהן בית משפט קמא לא שמע עדויות.

עוד טוענת המבקשת כי שגה בית משפט קמא, משלא קיבל את טענתה כי לא שילמה את דמי הניהול לקניון במשך מספר חודשים בשל נזקים שנגרמו לה, בנסיבות בהן חלה על המשיב חובה לדאוג להסרתם; ומשלא קיבל את טענתה כי הגיעה להסדר מכללא עם הקניון כי לא תשלם את דמי הניהול, והמשיב ידע על כך עוד ביום 2.8.04.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיב לא העביר לידיה את דרישת הקניון מיום 31.12.05 לתשלום דמי הניהול ובכך גרם להפרת ההסכם בינה לבין הקניון, כאשר רק לאחר 6 שנים החליט להגיש את התביעה כנגד המבקשת שעניינה בדמי הניהול, כשבמועד זה כבר התיישנה עילת תביעתה כלפי הקניון. באלה הנתונים, טוענת המבקשת כי שגה בית משפט קמא כשקיבל את תביעתו של המשיב והכשיר בטעות את מחדליו ומעשיו, בכך נוצר מצב לפיו מחויבת המבקשת לשלם למשיב את דמי הניהול שהקניון לא דרש ממנה ואף ויתר עליהם, בהסכמה, כך נמנעה ממנה כל אפשרות לקבל פיצוי על נזקיה.

המבקשת מעלה טענות נוספות לפיהן שגה בית משפט קמא כאשר לא פעל בהתאם לתקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז – 1976, כשלא נתן פסק דין לזכותה בתביעה שכנגד המתוקנת, משלא הגיש המשיב כתב הגנה מתוקן.

לטענת המבקשת בית משפט קמא דחה את התביעה שכנגד לאחר שהתעלם ממרבית המסמכים שצורפו לתביעה ואף פסק בניגוד להם.

עוד טוענת המבקשת כי שגה בית משפט קמא עובדתית משלא קיבל את טענתה בדבר הפרש בשכר דירה שהיה עליה לשלם בעקבות מעבר למושכר חדש, עקב התנהלותו של המשיב, ומשלא קיבל את טענות הקיזוז שהועלו על ידה.

בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א), ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי היא אינה מצריכה תשובה.

הפן הנורמטיבי:

מתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות מוסדר בסעיף 64 לחוק בתי המשפט, נוסח משולב, התשמ"ד 1984 (להלן: "החוק"), הקובע כהאי לישנא:

"פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד".

הבקשה למתן רשות ערעור נבחנת על פי ייעודו ותכליתו של ההליך בשים לב להסדר האמור בסעיף 62 לחוק, אשר מתיר לבית המשפט לתביעות קטנות סטייה מדיני ראיות ומהפרוצדורה על מנת לאפשר דיון קצר, מהיר וזול; לכל אלה השלכה גם על אמות המידה המנחות את ערכאת הערעור בבואה לבחון האם ליתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, כפי שיובהר להלן.

בעניין זה נאמר במסגרת בר"ע (מחוזי – י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' מאיר (פורסם בנבו), מיום 3.4.08, כי:

"העתרות לא מבוקרת לבקשות רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות עלולה לסכל את תכלית הקמתו, שהרי היא תאריך את משך ההתדיינות הכולל ותייקר את עלותה של ההתדיינות. הצורך (התחיקתי) להגשים את תכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות מחייב, אפוא, לקבוע אמות מידה להענקת רשות הערעור, ואלו תיגזרנה מתכלית זו".

עוד נקבע בבר"ע (י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל, פ"מ (3) (309) כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ