אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רוברט(ראובן) אבקסיס נ' מדינת ישראל ואח'

רוברט(ראובן) אבקסיס נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 23/03/2017 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים פליליים
3958-16
20/03/2017
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
המערער:
רוברט (ראובן) אבקסיס
עו"ד ארז אבוהב
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. א.ב

עו"ד עילית מי דן
פסק דין
 

השופט י' דנציגר:

 

  1. נגד המערער הוגש כתב אישום שייחס לו שיסוף עורפו של המתלונן באמצעות סכין יפנית, שאותה נשא בהגיעו לזירת האירוע. בגין מעשים אלו הואשם המערער בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) והחזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק.

 

  1. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' אקסלרד) הרשיע את המערער בהכרעת דין מפורטת בשתי העבירות. העדות המרכזית לעניין זיהוי המערער כמי שפצע את המתלונן הייתה עדותה של אם המתלונן. בית המשפט מצא את עדותה "ברורה ואמינה" ומצא לה תימוכין רבים בראיות אחרות. אמו של המתלונן הייתה בסמוך למקום הארוע והיא זיהתה בבירור את המערער כמי שעשה את המיוחס לו (הגם שלא ראתה את מעשה השיסוף עצמו). יתר על כן, אם המתלונן העידה כי השליכה אבן לעבר המערער שפגעה בו, והמערער עצמו אישר כי כך היה וכי האבן פגעה בכתפו. אם לא די בכך, בית המשפט עמד על שיחת הטלפון של אם המתלונן למשטרה (שיחה שהוקלטה ושלה האזין בית המשפט קמא) בה אמרה, בין היתר, "וואיי הבן שלי הלך; הנה ראובן אבקסיס בורח, אמא". בנוסף, אם המתלונן זיהתה את המערער – עימו יש לה היכרות מוקדמת – במקום האירוע, והעידה כי היה לו חתך בין העיניים. כמו כן, בשחזור שנערך ציינה כי למערער היה "פנס (סימן חבלה – י.ד.)  ופלסטר". גם בעובדה זו יש כדי לתמוך במסקנה כי ראתה את המערער כשהיה קרוב אליה. יתר על כן, אם המתלונן התייחסה להמלטות המערער מזירת הפשע באומרה כי "הוא לקח את האופניים ונעלם", דבר שהתיישב עם עדותו של המערער כי הגיע למקום עם אופניים, ועם אחת מהגירסאות שמסר, לעניין אופן עזיבתו את המקום, לפיה הוא לקח את אופנייו וברח מן המקום.

 

  1. בית המשפט עמד בהרחבה אף על גרסתו של המערער – אותה מצא בלתי מהימנה – והציג את הסתירות ואי הדיוקים שנתגלעו בגרסאותיו. בנוסף התייחס בית המשפט להסתבכות המערער בדבריו ובתשובותיו בחקירה הנגדית בעניינים שונים שלגביהם נשאל. בית המשפט גם ראה לנכון ליתן משקל לשתיקתו של המערער, בחלק נכבד מחקירתו במשטרה, כתמיכה לראיות התביעה.

 

  1. יצויין כי בית המשפט המחוזי התייחס בהרחבה אף לחוות הדעת אותה הגיש המערער (שלא הייתה בחומר החקירה ושלכן אף לא הוגשה על ידי התביעה), בה יש התייחסות לשלוש חולצות שנמצאו במתחם הסמוך למקום האירוע, שעליהן לא נמצאו סימנים הקושרים את המערער אליהן. בית המשפט ראה בהתנהלות התביעה בעניין זה משום מחדל, אך הוסיף וקבע כי משנמצאה חולצה שעליה דמו של המתלונן ואף קרע באיזור הצוואר בחולצה זו, אין בקיומן של החולצות האחרות כדי לסייע בידי המערער להקים ספק סביר באשמתו.

 

           כמו כן עמד בית המשפט על מחדלי חקירה נטענים נוספים, וקבע כי הגם שהיה מקום לבצע פעולות חקירה נוספות, איך בכך כדי להביא לזיכויו של המערער, נוכח הראיות המוכיחות את אשמתו מעבר לספק סביר. בית המשפט עמד גם על היסוד הנפשי שיוחס למערער בהתבססו על החבלה החמורה שנגרמה למתלונן, ולכוונתו של המערער לגרמה, ומצא כי התקיים היסוד הנפשי הנדרש להוכחת הכוונה לצרכי סעיף 329(א) לחוק.

 

  1. באשר לעונש; בית המשפט המחוזי השית על המערער מאסר בפועל בן שש שנים (בניכוי ימי המעצר); הפעלת מאסר מותנה בר הפעלה בן 10 חודשים מגזר דין מיום 7.11.2012 בת"פ 8047-08-12 במצטבר; 18 חודשי מאסר מותנה ותשלום פיצוי למתלונן בסך 20,000 ש"ח.

 

  1. המערער טוען כי שגה בית המשפט עת קבע כי הוא שפצע את המתלונן על סמך עדותה היחידה של אמו. כן נטען כי בית המשפט לא בחן את מהימנות זיהוי המערער על ידי האם. עוד נטען, כי חוות הדעת שאותה הגיש די בה כדי להקים ספק סביר באשמתו. כמו כן נטען, כי מחדלי חקירה נוספים מצדיקים אף הם את זיכויו (לרבות אי בדיקת הזירה הסמוכה למקום האירוע, בה היו כתמי דם רבים). בנוסף נטען, כי עובדת אי העדת המתלונן מחד, והעובדה שעדותו של המתלונן הוגשה בהסכמה ושבה נסתרת עדות אמו מאידך, יש בהן כדי לקפח את המערער ולהצדיק הימנעות מהרשעה. לבסוף, נטען לחלופין כי היה מקום להרשיע את המערער בעבירה שחומרתה פחותה מהעבירה הראשית בה הורשע, נוכח היעדר רקע עובדתי למעשה ונוכח הפגיעה השטחית במתלונן.

 

           באשר לעונש; טוען המערער כי בית המשפט שגה בקביעת מתחם הענישה ומפנה למספר פסקי דין שיש בהם כדי להצדיק הורדת המתחם. בנוסף נטען כי יש למקם את עונשו במתחם הנכון בהתחשב במחדלי החקירה ובהתחשב בסתירות בין עדות המתלונן ועדות אמו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ