אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רג'ב(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

רג'ב(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

תאריך פרסום : 06/02/2012 | גרסת הדפסה
עת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
36451-01-12
02/02/2012
בפני השופט:
אברהם

- נגד -
התובע:
סאמי רג'ב (אסיר)
הנתבע:
1. משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
2. מדינת ישראל

פסק-דין

עתירה לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א - 2001 על החלטת ועדת השחרורים מיום 15.12.11, בראשות כב' השופט בדימוס עמירם שרון וחברים בה ה"ה גב' רינה חדד, חינוך, עו"ס רונית סמדר דרור וסג"ד אבי תורג'מן.

פסק דין

כב' השופט ש' אטרש

1.העותר נעצר ביום 17.5.07. ביום 23.3.08 הודה העותר בבית המשפט הצבאי שומרון בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון והורשע בעבירות שעניינן החזקת כלי ירייה ללא היתר וירי לעבר אדם. בית המשפט הצבאי גזר על העותר 5 שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו.

תאריך 2/3 חלף ביום 16.9.10; תאריך השחרור המלא יחול ביום 16.5.12.

2.לאחר שנשא שני שלישים מתקופת מאסרו, דחתה וועדת השחרורים את בקשתו לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר. הוועדה סברה, כי שחרור העותר על-תנאי עלול לסכן את שלום הציבור. היא למדה על מסוכנותו מחומרת העבירות בהן הודה והורשע ומחוות דעת שב"כ אשר התייחסה למעשים נוספים שהודה בביצועם אשר נכללו בכתב האישום המקורי אך הושמטו מכתב האישום המתוקן. הוועדה הטעימה בהחלטתה, כי מדובר בעותר תושב השטחים שעם שחרורו והעברתו כמקובל לשטחי הרשות הפלסטינית לא ניתן לפקח עליו בשום צורה שהיא וממילא הוא יכול לשוב למעשיו שעלולים לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל כפי שכבר הוכיח בעבר.

העותר אינו משלים עם החלטתה של הוועדה ומכאן עתירתו שבפנינו.

3.לטענת העותר, הוועדה קבעה ללא כל ביסוס עובדתי, כי הוא ימשיך לסכן את שלום הציבור במידה וישוחרר וזאת בשל היותו "אסיר בטחוני" ותוך הסתמכות על חוות דעת שב"כ, אשר ממנה לא עלה כל מידע ספציפי עדכני אודותיו; עוד טוען העותר, כי החלטת הוועדה לוקה בחוסר סבירות קיצונית המחייבת התערבותו של בית משפט זה. החלטת הוועדה שלא לשחרר את העותר שחרור מוקדם בשל היותו נתין האזור הינה שגויה וסותרת את הוראות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, אשר מורה לבחון אפשרות ניכוי שליש מתקופת מאסרו של כל אסיר ללא קשר למקום מגוריו; מדובר באפליה אסורה בין אסיר לאסיר, כך לטענת העותר; לשיטתו ניתן לפקח גם על אסיר שהוא נתין האזור ולחייבו להתייצב במשרד המינהל האזרחי לצורך ביקורת.

באשר לחוות דעת שב"כ נטען, כי זו כללה אך ורק "פירות" חקירת השב"כ במעמד מעצרו; העותר לא הורשע בכל המעשים המתוארים שם אלא אך ורק בעבירה מינורית של נוכחות במעמד ירי שביצע חברו לעבר ג'יפ צבאי ובהסתרת כלי נשק למשך יממה אחת. הסתמכות הוועדה על עובדות לא מוכחות אשר הופיעו בחוות דעת שב"כ מלמדת על כך, כי הוועדה לקחה לעצמה תפקיד נוסף והוא שפיטתו של העותר שלא כדין בגין מעשים שלא הוכח כי ביצעם בדרך של שלילת זכותו לשחרור על-תנאי. בנוסף נטען, כי הוועדה התעלמה מן הטענה העולה מפרוטוקול הטיעונים לעונש במשפטו של העותר, לפיה העותר פעל ללא כל מניע אידיאולוגי.

נוכח כל אלה, מבקש העותר לקבל את העתירה ולהורות על שחרורו המוקדם בשים לב לגילו הצעיר, חרטתו בפני הוועדה וכוונתו לחזור לחיק משפחתו ולשקם את חייו.

4.ב"כ היועמ"ש מבקשת לדחות את העתירה בהדגישה, כי חוות דעת שב"כ מלמדת על אירועים נוספים שבהם הודה העותר, ולא עלה בידו להוכיח כי הוא נטש את הקו האידיאולוגי שלו; לטענתה, עובדות כתב האישום המתוקן וחוות דעת שב"כ מלמדים על כך, שמדובר באסיר בעל מוטיבציה גבוהה לפגוע באזרחים ובכוחות צה"ל, כך שענייננו בעבריינות אידיאולוגית ברף הגבוה שלה. עוד נטען, כי החלטת הוועדה היא סבירה ולא נפל בה כל פגם.

5.מדובר במאסר ראשון של עותר יליד 1984 (כיום בן 27), תושב השטחים, אשר נשפט לחמש שנים בגין עבירות של החזקת כלי ירייה ללא היתר וירי לעבר אדם. על-פי עובדות האישומים בהם הודה העותר, כחמישה חודשים עובר למעצרו קיבל העותר לידיו רובה מסוג קלצ'ניקוב ושישה כדורים מאדם אחר לשם הסתרתם; לאחר שקיבל את הרובה, פנה העותר לחברו והציע לו לבצע פיגוע ירי לעבר הישוב אבני חפץ. העותר יצא יחד עם אחרים ובסופו של יום בוצע ירי על ידי חברו של העותר לעבר אותו ישוב.

על-פי חוות דעת שב"כ מיום 7.12.11, העותר נחקר והודה כי:

א.היה מעורב בפיגוע ירי בסוף שנת 2002 לעבר היישוב עינב, ללא נפגעים.

ב.היה מעורב בפיגוע ירי בסוף שנת 2006 לעבר אבני חפץ, ללא נפגעים.

ג.היה מעורב בפעילות ויידוי בקת"בים ואבנים לעבר כוחות צה"ל בכפר לבד עם נוספים.

ד.סייע לפעילי מנגנונים בתצפיות על כוחות צה"ל באזור הכפר.

ה. גוייס לפתח.

בסופו של יום, העותר הודה והורשע בכתב אישום מתוקן שלא כלל את כל המעשים והאירועים בהם הודה במהלך חקירתו.

6.כפי שנקבע ב-רע"ב 3686/10 סמיר גנאמה ואח' נ' ועדת השחרורים (בעניינם של אסירים אשר הורשעו בפסק דין חלוט אך ממשיכים להחזיק בדעה כי הם חפים מפשע), "ההכרעות העובדתיות שנקבעו בפסק הדין יהיו הבסיס עליו תשתית הוועדה את קביעותיה";

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ