אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רגבי נ' המוסד לביטוח לאומי

רגבי נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 09/09/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
32445-03-13
03/09/2013
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין

- נגד -
התובע:
אסעד רגבי
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 25.11.12, אשר קבעה כי המערער לא איבד מכושרו להשתכר.

2.בדיון המוקדם נרשמו טענות הצדדים בערעור.

3. המערער טוען כי שגתה הוועדה כאשר לא בחנה את זכאותו בתקופה שקדמה להחמרה, למרות שנימוקי הערעור פירטו זאת, וכי הוועדה התעלמה מן העובדה שגם לפני תקופת ההחמרה נקבעה למערער נכות רפואית לבבית צמיתה, ובעטיה כושר עבודתו היה בשיעור של 50% בלבד.

מוסיף המערער כי קביעת הוועדה כי בתקופת ההחמרה איבד רק 60% מכושרו להשתכר מוטעית, ואינה מתיישבת עם חוות הדעת שהונחו לפני הוועדה, ועל פיהן המערער אינו מסוגל לעסוק כלל בעבודות הקשורות בהליכה, עמידה ממושכת ומאמץ גופני. כמו כן היה על הוועדה להתחשב בכך שהמערער אינו מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת בשל גילו והשכלתו.

4.מנגד טוען המשיב כי מדובר בטענות רפואיות הנתונות לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה, כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, וכי זו הסתמכה בין היתר על דו"ח פקידת שיקום, אשר סברה כי המערער מסוגל לעבוד בעבודות פשוטות, ללא מאמץ גופני. באשר לתקופה שאליה התייחסה הוועדה טוען המשיב כי משדנה הוועדה בתקופה שלאחר ההחמרה, משול הדבר לדיון לתקופה שלפני ההחמרה. לפיכך, לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה ויש לדחות את הערעור.

5.החלטתה של הוועדה לאי כושר מיום 25.11.12 הינה מנומקת ומפורטת, ולא נפלה בה טעות משפטית. לפיכך יש לדחות את הערעור. בהחלטתה סקרה הוועדה את ליקוייו הרפואיים של המערער, ואולם מסקנתה היתה כי פרט לתקופת החמרה שבה איבד המערער מכושרו להשתכר בשיעור של 60%, המערער מסוגל לעבוד במשרה מלאה בעבודות ללא הליכה ועמידה ממושכים, ללא מאמצים גופניים וללא חשיפה לחומרי ריח. הוועדה ציינה כי המערער אינו מסוגל לחזור לעבודתו כרצף, אולם הסתמכה על דבריו כי הוא קורא וכותב עברית, וכן על דו"ח כושר ההשתכרות מיום 22.8.2011, שבו הומלץ על קביעת אבדן כושר השתכרות חלקי עד תום הזמניות, כפי שקבעה הוועדה.

6.המערער טוען כי הוועדה התעלמה מן העובדה שגם לפני תקופת ההחמרה נקבעה לו דרגת נכות רפואית לבבית צמיתה, ובעטיה כושר עבודתו היה מוגבל בשיעור של 50%. הוועדה התייחסה לכך בהחלטתה וציינה כי:

"נכותו העיקרית של התובע היא הנכות הלבבית בשיעור 50% אשר לפי תק' המלל מוגדרות כליקוי המאפשר עבודה קלה בלבד".

7.המערער מוסיף כי הקביעה כי איבד רק -60% מכושרו להשתכר בתקופת ההחמרה מוטעית, ואינה מתיישבת עם חוות הדעת מיום 14.8.11 (צורף כנספח ו' לנימוקי הערעור). טענה זו נדונה בוועדה שדנה בעניינו של המערער ביום 18.12.11, בעקבות אי הסכמה בין פקיד התביעות (חוות דעת רפואית מיום 14.8.11) לבין חוות דעתה של פקידת השיקום מיום 22.8.11. בחוות הדעת מיום 14.8.11 קבע רופא מוסמך לעניין כושר השתכרות מטעם הביטוח הלאומי כך:

"עקב מגבלותיו הרפואיות, מסוגל לעבוד עד משרה מלאה בעבודות ללא הליכה עמידה ממושכים, ללא מאמצים גופניים, ללא חשיפה לריחות מגרים ונדיפים" (הדגשה אינה במקור, ד.פ)

בחוות דעתה של פקידת השיקום מיום 22.8.11 הוחלט כך:

"מבחינה רפואית אסעד אינו מסוגל להמשיך לעבוד בעבודות בניה ויתקשה גם לעבוד בישיבה בעבודה חרושתית או כל עבודה אחרת בהיקף מלא בשל השילוב של קשייו. להתרשמותי יש להתחשב במכלול הקשיים ולפיכך אני ממליצה על אובדן חלקי של כושר השתכרות עד תום הזמניות" (הדגשות אינן במקור, ד.פ)

לאור אי ההסכמות הנ"ל התכנסה ועדה ביום 18.12.11 אשר קבעה כדלקמן:

"הועדה קובעת כי איבד מכושרו להשתכר בשיעור של 60% זמני החל מ 30.4.12 – 1.6.11 (החמרה בברכיים), לפני כן התובע לא איבד את כושרו כ-50% לפחות."

מכאן שגם ועדה קודמת הגיעה למסקנה זהה למסקנה הוועדה שהחלטתה הינה

מושא ערעור זה.

8.זאת ועוד. מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב כי מצבו של המערער וכישוריו לפני ואחרי תקופת הנכות הזמנית היה זהים, משכך מסקנת הוועדה לגבי כושרו של המערער נכונה גם לגבי תקופה זו.

סוף דבר – לאור האמור לעיל הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ