אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רגבי ואח' נ' .מדינת ישראל

רגבי ואח' נ' .מדינת ישראל

תאריך פרסום : 09/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
3779-09-11
03/06/2012
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל ע"י עו"ד בריזל
הנתבע:
1. פאטמה רגבי
2. יעקב טלאל רגבי

החלטה בבקשה מס' 8

אקדים ואומר כי צר לי על הסריקה שאינה מנצלת את יתרונות "נט המשפט" ומסווגת סדרת תגובות לבקשה מס' 8, כל אחת – כבקשה חדשה.

ה"בקשות" מס' 9 ו – 10, כל כולן תגובות לבקשה מס' 8.

רקע דיוני

1. התובעים טוענים בין השאר לקשר סיבתי בין שאיפת התובעת, בהיותה בהיריון, גז מדמיע שנורה על ידי כוחות הביטחון לבין הפלת עוברה. התובעים צירפו לתביעתם חוות דעת מאת פרופ' שנפלד.

2. המדינה הגיבה בכתב הגנה לרבות צירוף חוות דעת מאת ד"ר הנדלר. המדינה מבקשת בין היתר לשלול קשר סיבתי בין הירי לבין ההפלה.

3. על כך הגיבו התובעים בכתב תשובה ובו התייחסות לטענות בכתב ההגנה. חלק מההתייחסות אינה בגדר נימוקי תביעה חדשים והן ראויות לטעמי להבאה במסגרת כתב תשובה. לכתב התשובה צורפה חוות דעת משלימה מאת פרופ' שנפלד [להלן – "חוות דעת משלימה"]. מטבע הדברים ולאור סדרי הדין לא ביקשו התובעים אישור של בית המשפט להגשת כתב תשובה לרבות חוות דעת משלימה.

4. המדינה מתנגדת לצירוף חוות הדעת המשלימה. לשיטתה היה על התובעים לפנות תחילה בבקשה לבית המשפט ולא לעשות דין לעצמם.

דיון

5. אצא מנקודת מוצא נוחה למדינה, כי חוות הדעת המשלימה "מתווכחת" עם חוות הדעת מטעמה ואינה כשלעצמה מעלה נתונים חדשים.

6. האם נתונה לתובעים הזכות להגיש חוות דעת משלימה כזו ללא נטילת רשות מבית המשפט?

אני סבורה כי אכן לתובעים נתונה זכות כזו.

7. תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 קובעת:

136.בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום.

8. לא נעלם מעיני כי בית המשפט העליון התחבט בסוגיה של זהות אותו המומחה שבעקבות חוות דעתו קמה הזכות לתקן כתב טענות ללא נטילת רשות מבית המשפט, היינו, האם מדובר בכל מומחה או שמא במומחה מטעם בית המשפט בלבד [ראו כב' השופט רובינשטיין, כדן יחיד, ברע"א 9615/06, קריפלובסקי נ' ישיבת נזר ישראל מוסדות התורה, פורסם בנבו].

9. לאחרונה החליט כב' המשנה [בדימ'] השופט ריבלין, אמנם בדן יחיד ואמנם ללא דיון מול התלבטות כב' השופט רובינשטיין, כי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי [תשמ"ד 1984], המאפשרת לבעל דין לתקן ללא נטילת רשות את כתב טענותיו לאור "חוות דעתו של המומחה" חלה לא רק במקרה שחוות הדעת האחרת הינה חוות דעתו של מומחה בית המשפט, אלא גם במקרה בו חוות הדעת האחרת הינה של מומחה הצד שכנגד. לדבריו :

תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שכותרתה "תיקון כתבי הטענות", קובעת כי לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה מטעם אחד הצדדים, רשאי בעל דין "תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום". תקנה 136 יוצאת, אפוא, מתוך הנחה כי לאחר הגשת חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, יכול שיתעורר צורך לתקן את כתבי הטענות, ולהתאימם לאמור בחוות הדעת שהוגשו. התקנה אף קובעת כי ניתן יהיה לעשות כן בלא נטילת רשות מבית המשפט...."

10. במקרה אחרון זה, התובעת בכל זאת ביקשה את רשות בית המשפט, אך זאת על שום איחור מצידה: היא לא תיקנה כתב טענות במועד, אלא נגררה לאיחור בן כ – 7 חודשים. להבדיל, במקרה שלפני הוגש כתב התשובה במועד וללא איחור.

11. מאחר וכתב התשובה במקומו [זאת כמובן מבלי להביע דעה על סיכויי התביעה וכד'] , הדעת נותנת כי מה שמותר לתובע לעשות בכתב טענות ראשי, מותר גם מותר לו לעשות בכתב תשובה.

12. זאת ועוד, הרי תכלית סדרי הדין לשרת את המהות ולהביא לבירור ענייני של המחלוקות, בפרט בתביעה מסוג זה שלב ליבה, לענייננו, הוא שאלת הקשר הסיבתי. התכלית כשלעצמה, מטה את הכף לטובת קבלת חוות דעת משלימה מאת התובע, כמובן, מבלי לקפח את הצד שכנגד, כך שגם לו תתאפשר הגשת חוות דעת משלימה – נגדית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ