אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רב"ט א' ש' נ' התובע הצבאי הראשי

רב"ט א' ש' נ' התובע הצבאי הראשי

תאריך פרסום : 10/05/2018 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
24-18
28/03/2018
בפני שופטת:
אל"ם מאיה הלר

- נגד -
המערער:
רב"ט א' ש' ע"י ב"כ סרן אנסטסיה סורז'נקו
המשיב:
התובע הצבאי הראשי ע"י ב"כ סרן קרן נחמן-מישאלוף
החלטה

 

 

ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המטכ"ל שניתנה בתיק מטכ"ל (מחוזי) 176/18 (סא"ל מאיה גולדשמידט – שופטת) ביום 22.3.2018. הערעור נדחה.

ה ח ל ט ה

 

  1. כנגד המערער, רב"ט א' ש', הוגש ביום 22.3.2018 כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקה בצוותא של סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, עבירה שעניינה שימוש עצמי בסם מסוכן לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים ועבירה שעניינה החזקת כלים לפי סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים. על-פי כתב האישום, החזיק המערער ביחד עם חברו, טוראי א' ר', 208 גרם נטו סם מסוכן מסוג קנאביס, השתמש בסם מסוג קנאביס, מספר פעמים בודדות, במהלך שירותו הצבאי והחזיק משקל אלקטרוני המשמש לצריכת סם מסוכן, בארון בחדרו בבית מגוריו.
  2. עם הגשת כתב האישום עתרה התביעה הצבאית להורות על מעצרו של המערער עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.
  3. בית הדין קמא, בהחלטה ארוכה ומפורטת, פירט את תשתית הראיות בעניינו של המערער. בית הדין קמא היה ער לקשיים עליהם הצביעה ההגנה בטיעונה ביחס לאמרת ההפללה, ואולם קבע כי "אין בכך כדי ללמד, דווקא כי דבריו ביחס לנאשם שקריים, וכאמור, אין זה השלב המתאים לבחינת מהימנות גרסתו, עניין אשר יידרש להיבדק במסגרת ההליך העיקרי". בית הדין המחוזי הוסיף ועמד על הראיות התומכות, לכאורה, במהימנות גרסתו של המפליל. מנגד, הסביר מדוע גרסתו של המערער מוקשית ואינה מתיישבת לכאורה, עם מארג הראיות הכולל. בהמשך, פורטו ראיות רבות אשר יכולות להוות את התוספת הראייתית הנדרשת לגרסת ההפללה, תוך שנקבע כי משקלן יידרש להיבחן בהליך העיקרי. גם הטענות בדבר מחדלי חקירה נבחנו לעומקן, אך אף בעניין זה בואר כי משמעותם תיבחן בהליך העיקרי בהתאם למסד הראייתי הכולל. בהתאם, קבע בית הדין קמא כי "מתקיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמת הנאשם ומשאין מחלוקת גם על קיומן של עילות מעצר" ראה להורות על מעצרו הממשי. בצד זאת, הורה על הארכת המעצר עד ליום 30.4.2018 "על מנת לפקח אחר התקדמות ההליך המשפטי".
  4. ההגנה לא השלימה עם החלטה זו ושטחה את טיעוניה לפניי. נטען, כי אין להקנות לאמרתו של המפליל משקל רב, משום שזו סובלת "מחולשות רבות". ההגנה מנתה לעניין זה את העובדה כי "השוטר שעצר אותו ותשאל אותו לא הבהיר לו את זכותו להיוועץ בסנגור ציבורי"; עמדה על סתירות מסוימות בגרסתו; כי יש למפליל מניע ברור להרחיק עצמו מהחשדות נגדו ולטפול אשם שווא במערער; כי לא מצוי בחומר הראיות חיזוק מוגבר לגרסת ההפללה, משהמדובר בשותף לדבר עבירה; וכי גורמי החקירה התרשלו בחקירתם משלא בדקו טביעות אצבעות על גבי השקית שבה נמצאו הסמים, זאת לצד מחדלי חקירה נוספים. נוכח כל אלו, נטען, כי חולשת הראיות מחייבת את שחרורו המלא של המערער ממעצר, או למצער, להורות על חלופת מעצר.
  5. מנגד, עתרה התביעה הצבאית שלא אתערב בהחלטת בית הדין קמא וסמכה על נימוקיה את ידיה. לעמדתה, יש ליתן משקל מלא לאמרת ההפללה ונוכח כך ולאור הראיות הנוספות המחזקות אותה, יש לקבוע, כי הראיות שבתיק החקירה מסבכות, לכאורה, את המערער בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

 

דיון והכרעה

  1. דין ערעור ההגנה להידחות.
  2. חומר הראיות מצביע על המערער כמי שהחזיק לכאורה בסם שנתפס שלא לצריכה עצמית, ויש בו אף לבסס את יתר העבירות שיוחסו לו. השוטר שתפס את המערער והמפליל באור יהודה, מסר תיאור מדויק של השניים ושל האופנוע אחריו דלק ושמר עימם על קשר עין עד שנעצרו. לפיכך, דומה כי המערער והמפליל הם אלו אשר עצרו את האופנוע על כביש 461 משהבחינו במחסום המשטרתי ובהמשך סבו על עקבותיהם וניסו להימלט מהשוטרים. במסגרת חיפוש שנערך באופנוע "נידף מתוך תא המושב ריח חזק של סמים מסוג מריחואנה". המפליל, מסר במהלך חקירתו, כי סם זה הובא לאופנוע זמן קצר קודם לכן על-ידי המערער, וכי על אף שידע זאת, הסכים להסיע את חברו, אשר הבטיח לו, בעבור זאת "יצ'פר אותי בכסף". משמע, אף כי המפליל הרחיק עצמו מהעבירה העיקרית (רכישת הסם והחזקתו), עדיין קשר עצמו לסמים, בציינו כי ידע שהניח בתא המושב סם מסוכן. בהמשך, המפליל אף הוביל את השוטרים למקום שבו הונחה השקית ובה הסם. התיאור שמסר עוד קודם למציאת הסם, תאם את הממצא בהמשך. לשאלתי, לא ידעה ההגנה לספק הסבר שיהיה בו כדי להניח את הדעת ולכרסם בראיות הלכאוריות, לעניין הובלת השוטר לסם ומציאתו, לוּ ביקש המפליל למסור גרסה שקרית בהקשר זה, שכן יכול היה מלכתחילה להימנע משיתוף פעולה שכזה. גם התנהלותם של השניים, אשר נמלטו מהשוטרים חשודה היא. אמנם, טען המפליל, בין היתר, כי עשה כן משום שלא העביר את האופנוע "טסט", בשל דוחות תנועה שלא עלה בידו לשלם, ואולם, אין בכך בלבד, כדי להסביר הסתכנות בביצוע עבירות חמורות יותר (נסיעה בניגוד לכיוון התנועה והימלטות מהמשטרה). נוכח אלו, ולאור הראיות המחזקות, עליהן אעמוד בהמשך, נראה כי משתלבת ההפללה עם מארג הראיות הכולל ויש בה הגיון פנימי ברור.
  3. המערער, מנגד, לא סיפק הסבר מניח את הדעת לנוכחותו במקום (אור יהודה), משסירב למסור את שם חברו, שבו כביכול פגש טרם שנעצר. למעשה, המערער שלל את ההתרחשות כולה, באופן מיתמם, שאינו עולה בקנה אחד עם דו"ח הפעולה של השוטר. גם התנהגותו של המערער בחקירה מחשידה, לפחות בהיבט של סירובו למסור את קוד פתיחת הטלפון לצורך עריכת חיפוש בו (והשווה: ע"מ/34/16 רב"ט כהן נ' התובע הצבאי הראשי (2016)), וכך אף ביחס לתשובות שמסר ביחס לתמונה שבה הוא נראה, כיכול, מעשן סיגריה שמולאה בסם (ג'וינט), עת סירב למסור את שמו של חברו שהכינה עבורו. גם ההסבר שנתן למציאת מאזניים אלקטרוניים, שעליהם שרידי סם מסוכן מסוג קנאביס, בארונו בחדרו, לא היה משכנע.
  4. אשר על כן, אף כי המפליל מסר כי השליטה בסם היתה של המערער והגם שהחשד נופל על השניים כי החזיקו את הסם במשותף, "יתכן כי ראיות יצביעו על כך שהמחזיק בסמים הוא האחד ולא האחר" (ע"מ/34/16 רב"ט כהן הנ"ל). עם זאת, לעת הזו, לא שוכנעתי כי אמרת ההפללה כורסמה באופן השולל ממנה את ערכה הראייתי. אוסיף ואציין, כאמור, כי להפללה זו חיזוקים ראייתיים, אשר פורטו בהחלטת בית הדין קמא, שהעיקרי בהם – המאזניים האלקטרוניים שנתפסו בחדרו של המערער, כאמור, באופן המתיישב עם מעורבות בעולם הסמים, מעבר לשימוש עצמי בסם.
  5. משנמצא, כי נגד המערער ראיות לכאורה להחזקת כמות נכבדה של סם שלא לשימוש עצמי, קמה בעניינו חזקת מסוכנות, בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. בית-דין זה קבע כי מחייל אשר מחזיק בכמות נכבדה של סמים נשקפת מסוכנות, גם בהיבטיה הצבאיים. כמות הסם שנתפסה, מעורבותם של שני חיילים יחדיו, הימצאות המאזניים בביתו של המערער והודאתו אף בשימוש עצמי בסם, אף כי במקרים בודדים, אינם מאפשרים להסתפק בחלופת מעצר.
  6. אשר על כן, בדין הורה בית הדין המחוזי על הארכת מעצרו הממשי של המערער. משלא נדרשתי לשאלת קציבת המעצר לפרק זמן מדוד לצורך קיום פיקוח אחר התקדמות ההליך השיפוטי, ראיתי להותיר את החלטת בית הדין קמא על כנה.
  7. הערעור נדחה, אפוא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ